בשנים האחרונות חופשות הסקי הפכו לנגישות, טרנדיות ונפוצות מאי פעם, ונראה שבחורף הקרוב הביקוש הולך לשבור שיאים של ממש אצל הישראלים. יש לכך כמה סיבות: העובדה שבקיץ היינו במלחמה וכעת יותר אנשים מרגישים בנוח לטוס, העובדה שלא מעט מהטסים הם קבוצות של חברים שהשתחררו מהצבא או מהמילואים וסקי זה הקונספט המושלם לחופשת חבר'ה, וכמובן העובדה הבסיסית שטרנדים הם דבר מידבק.
"בעונה הקרובה אנחנו רואים עלייה של לפחות 40 אחוזים בביקוש לחופשות סקי לעומת העונה הקודמת", מציין רונן כץ, מנכ"ל ומבעלי חברת Skideal. "בעקבות ההפוגה במצב הביטחוני והפחתה משמעותית במילואים, אנו מזהים הזדמנות גדולה: אנשים רבים שלא עשו סקי כבר שנתיים חוזרים לענף, והתחזקות השקל מול האירו בכ-7-8 אחוזים הפכה את החופשות לאטרקטיביות וזולות יותר בשקלים. אנחנו רואים שחופשות הסקי בעונה הקרובה משמשות כמפלט של אסקפיזם לתקופה המורכבת שעברנו בשנה האחרונה – חופשה שמאפשרת לאנשים להתנתק מהשגרה ולהיטען מחדש. אנחנו צופים שהעונה הנוכחית תסתיים עם גידול של 40-60 אחוזים לעומת העונה הקודמת, ואף תהפוך לאחת החזקות שלנו אי פעם".
אז גם אני הצטרפתי השנה לטרנד, כשברשותי ניסיון של כשעתיים גלישה בחרמון, וסגרתי חופשה של שישה ימים דרך סקי דיל בסלה רונדה (Sella Ronda), אתר הסקי היפהפה והענק באזור הדולומיטים האיטלקי, ונחתנו בו יומיים בלבד אחרי שנפתחה העונה. שני חברים הצטרפו אליי להרפתקה, אחת גולשת מקצועית ואחד ברמת מתחילים כמוני, וביחד איתם יצאתי לגלות את עולם הסקי שלא מעט כבר התמכרו אליו, ושעד היום היה שמור מבחינתי רק ליודעי דבר.
החופשה מתחילה באריזות
יש כאלה שההתרגשות לקראת החופשה מתחילה אצלם כשסוגרים את כרטיס הטיסה, יש כאלה שמתרגשים רק בדיוטי או רק כשהמטוס ממריא. במקרה של החופשה בסלה רונדה, ההתרגשות התחילה הרבה לפני - כשהחלטנו ש"הולכים על זה". העובדה שמדובר בעולם חדש ומסקרן, הקפיצה לי את רף הריגוש מהרגע הראשון. הפעם לא עוד קוויקי לפראג או חופשת בטן גב ביעד עם חוף יפה – הפעם אני הולך לגלות משהו שלא חוויתי מעולם, ולגלות דברים חדשים בגיל 37 זה לא דבר של מה בכך.
מיד התחלתי במחקר על עולם הסקי בכלל ועל אתר הסקי בפרט, בניסיון להבין מה זה אומר שיש מעל 500 ק"מ של מסלולי גלישה, מה זה אומר שיש רמות שונות בצבעים שונים למסלולים, מה זה אפרה סקי, סקי אין סקי אאוט, גונדולה, גוגלס ועוד. היה לי כך כך הרבה ללמוד.
ברגע התשלום, בסקי דיל שלחו לנו טופס בו מופעים כל חברי הקבוצה (שלושה במקרה זה), והם היו רשומים כ"חבר 1", "חבר 2" ו-"חבר 3", החלטנו מי מקבל איזה מספר וכל אחד שילם על עצמו. התשלום לסקי דיל כלל את הסקי פס, הטיסות (כולל מזוודה גדולה), שכירת ציוד גלישה או העברות לציוד משלך, ההעברות באיטליה מהשדה לאתר ובחזרה, מלון בוטיק עם ארוחת בוקר ונציג צמוד שנמצא איתך באתר הסקי ועוזר לך לאורך כל החופשה.
הדבר הבא שגיליתי היה תחום האריזות שמקבל טוויסט בחופשת סקי. אחרי שנים שטסתי עם טרולי ופיצחתי את כל השיטות לאריזה קלה, בחופשת סקי העיקרון הוא בדיוק להיפך - אורזים כמה שיותר: קונים, משיגים או שוכרים ביגוד חם שכולל מעיל, מכנסי גלישה, בגדי יציאה חמים, בגדים טרמיים, משקפיים (סליחה, גוגלס), חם צוואר ועוד. ברשימת הציוד הארוכה לחופשה ניתן למצוא גם דברים כמו שפתון, גרביים טרמיות, קרם הגנה ואפילו מגנזיום שאמור לאושש.
תשלום - יש. אריזות - יש. שותפים למסע - יש. אפשר לצאת לדרך.
מגלים עולם חדש
המסע לחופשת הסקי הוא לא קצר. המראנו ביום שבת, כשנתב"ג היה ריק כמעט לגמרי, ונחתנו במילאנו אחרי כארבע שעות. התעכבנו באיסוף המזוודות עוד כשעה, ומשם נסענו עוד כחמש שעות (כולל עצירה) עד לעיירה שלנו לשבוע הקרוב – קמפיטלו (Campitello). במהלך הנסיעה פגשנו את עומר, הנציג שלנו מטעם סקי דיל לשבוע הקרוב, שכבר באוטובוס פתר לי את רוב השאלות איתן באתי מהבית: איפה מקבלים ציוד ("ממש ליד המלון וזה לוקח כרבע שעה"), מה עושים עם הסקי פס ("עולים איתו לכל הרכבלים בשבוע הקרוב. חשוב לא לאבד אותו ולצלם משני הצדדים"), איך מתחילים לגלוש ("יש מקום שבו ניתן לתאם שיעורים פרטיים. מומלץ לפחות שעתיים"), איפה הגונדולה הקרובה ("200 מטר מהמלון"), איך לא הולכים לאיבוד על ההר ("יש אפליקציה ומפות, ותוך יומיים כבר מבינים לבד"), מה שווה לאכול ("יש אוכל טוב בעיירה ואוכל טוב על ההר") ועוד. רק עומר לבדו היה שווה את מרבית הכסף אותו שילמנו בחופשה, בטח אם מגיעים לגלוש בפעם הראשונה.
במהלך הנסיעה גילינו גם מי הגולשים האחרים שבאו איתנו מהארץ: היו חבורת צעירים לפני גיוס שכבר מנוסים בתחום, חייל שיצא לחופשה קצרה מהצבא והגיע עם אמא שלו (שניהם מתחילים), זוג שהיה צריך "לבזבז" ימי חופש עד סוף השנה - הוא כבר גלש ולה זו הפעם הראשונה, עוד זוג חברות מתחילות, זוג נשוי שהשאיר בבית שלושה ילדים ואנחנו - בטייטל של "החברים מהעבודה". הופתעתי לראות שהיו כמעט מכל ההרכבים הקיימים ושהרוב היו כאלה שזו חופשת הסקי הראשונה שלהם.
ככל שעברו הימים, הכרנו את מי שהיה איתנו בשבוע הזה, יצאנו ביחד בערב, עומר דאג לעשות ערבים משותפים ואפילו טבלנו ביחד בג'קוזי בסוף יום גלישה. כך, בזמן שבדרך כלל האינסטינקט שלי בחו"ל הוא להתחמק מישראלים שאני לא מכיר, הפעם זה ממש לא היה הסיפור: בסוף היום אתה מחכה לחלוק חוויות, להיעזר האחד בשני, להשוויץ במשהו חדש שגילית במהלך הגלישה ובמסעדה מעולה שאכלת בה. ובכלל, ההרגשה שיש סביבך עוד ישראלים נותנת ביטחון בתקופה הזו.
כשהשעה התקרבה לחצות, הגענו לעיירה קמפיטלו (Campitello) שכבר התקשטה באורות צבעוניים, בעץ אשוח ודוכני כריסמס. מלון הבוטיק בו ישנו - Chalet Marcora, הוא מלון חמים (תרתי משמע), עם 19 חדרים בסך הכל (זוגיים או גדולים יותר), בו יש ארוחת בוקר טובה, צוות ידידותי להפליא, ג'קוזי גדול בחוץ, סאונה יבשה, בר קטן ובעיקר אווירה ממש נעימה.
כשקמנו בבוקר גילינו את המחזה היפהפה של העיירה המושלגת כשסביבה הדולומיטים המרהיבים וההרים המושלגים שהקיפו אותה. בסקי דיל משווקים את האתר בסלה רונדה כ"מקום הכי יפה בעולם לגלוש בו", ואמנם זו חופשת הסקי הראשונה שלי אי פעם – אבל אני בטוח שהם צודקים. עוד לפני שגלשנו דקה אחת – החופשה הזו כבר היתה מוצלחת.
אני נופל וקם, נופל וקם
ביום הגלישה הראשון, בשעה 7:30 בבוקר כבר היינו בחדר האוכל. אחרי ארוחת בוקר טובה וטקס לבישת ביגוד הסקי, הגענו לחנות הציוד ותוך כ-15 דקות היינו בחוץ עם נעלי סקי, מקלות, קסדה וזוג מגלשיים. משם קפצנו מעבר לכביש לסגור הדרכה, נסענו לעיירה הסמוכה, עלינו עם הגונדולה להר ובשעה 11:00 כבר היינו במסלול כחול (רמה קלה למתחילים) ביחד עם המדריך ולמדנו איך עושים פיצה (משולש לעצירה) וסיבובים. חשוב לציין שבזמן הזה, החברה המנוסה שלנו כבר חרכה מורדות ומסלולים אדומים ושחורים (רמות קושי למתקדמים) בהם אפשר לגלוש כל היום מבלי לעבור באותה הנקודה פעמיים (בסלה רונדה יש 523 ק"מ של מסלולים שונים, כשגולת הכותרת הם המסלולים המעגליים שמקיפים את ארבעת העמקים של האזור).
קשה ללמוד לגלוש בגיל 37, אבל הרגשתי שתפסתי את הבסיס די מהר ואחרי שעתיים של הדרכה הכרזתי ש"אני מוכן" (ברור שלא הייתי מוכן. תלמדו ממני – קחו יומיים הדרכה). בימי הגלישה הבאים עברתי רכבת הרים ביחס שלי לגלישה – לעיתים הרגשתי מקצוען אמיתי (במסלולים הכחולים ברמה הקלה כמובן), לעתים הרגשתי חובבן (במסלולים האדומים ברמה המתקדמת אותם ירדתי בעיקר על הישבן) ולא מעט פעמים הכרזתי שאני עייף או שמיציתי ופשוט עצרתי לשתות בירה ולאכול פיצה מול נוף מושלם, כי זה מה שלא מעט עושים כאן וזה ממש בחוקים.
תרבות האפרה סקי – כלומר, כל מה שעושים אחרי שמסיימים לגלוש, היא העיקר בחופשת הסקי עבור רבים. לשתות בירה על פסגה מושלגת באמצע שום מקום, לאכול אוכל טוב בלי הפסקה, לצאת למסיבות לחובבי הז'אנר, לבלות בג'קוזי או בסאונה החמה בסוף יום גלישה ואז להסתובב בעיירה בערב ולשתות עוד משהו. יש לא מעט לעשות בחופשת סקי בזמן שלא עושים סקי, וזה מהנה וחווייתי לא פחות. אין ספק שהעובדה שעושים את כל אלה עם חברים, רק מוסיפה עוד להנאה.
אחרי חמישה ימים של גלישה, בהם הגעתי לרמת גלישה סבירה מינוס ואף הצלחתי לגלוש קצת במסלולים מתקדמים יותר, הרגשתי שרמת ההבנה שלי בעולם הסקי היא כבר מתקדמת ושהבנתי למה לכל כך הרבה אנשים יש אובססיה לתחום. למדתי איך לנווט בין המסלולים השונים, איך לתכנן מסלול גלישה יומי ברמות שונות שמתאימות לי, איך הכי טוב להתנהל עם הציוד, מאיפה לקחת אוטובוס ועוד. אין כיף גדול יותר מאשר להגיע לשלב שבו אתה שולט בעניינים, כמו ההרגשה בחופשה באירופה שבה אחרי כמה ימים אתה חש כמו מקומי.
כמאמר הקלישאה - סיימתי עם טעם של עוד. כבר בדרך חזרה לנמל התעופה במילאנו התחילו להזדחל לראש מחשבות שונות של "מעניין איך תראה חופשת הסקי הבאה שלי", "בפעם הבאה אני בטח אגיע לרמת גלישה הרבה יותר טובה" ו-"האם אחזור לכאן או שאגוון במקום חדש"? וזהו, עכשיו זה היה לגמרי ברור, הבנתי למה כולם מתאהבים בטרנד הזה. גם אני קצת התאהבתי.
כמה עולה חופשת סקי בסלה רונדה?
חבילות עם סקי דיל: החל מ-1,249 אירו לאדם הכוללים טיסות, העברות, 7 לילות, סקיפס, כניסה חופשית לספא וארוחת בוקר. במלון הבוטיק Chalet Marcora, המחיר החל מ-1,799 אירו לאדם בחדר זוגי.
*הכתב היה אורח של סקי דיל