אחרי קלבריה וכפרה מיו, השף בנצי ארבל ממשיך עם קו המסעדות האיטלקיות הקלילות והלא מחייבות עם מסעדה שלישית, טברנה רומאנה שמה - שם הוא מנסה להביא את האוכל הרומאי לידי ביטוי בלב רחוב קפלן הטעון בתל אביב. ארבל, שהתגורר תקופה באיטליה, כבש את הבליינים התל אביביים עם המסעדות האיטלקיות שלו שהומות תמיד, בזכות הגשת אוכל איטלקי פשוט בתמחור שפוי ובאווירה מהנה. עכשיו הוא מנסה לעשות זאת שוב, אבל במקום רחב ידיים בהרבה.
בניגוד לקודמותיה, האג'נדה של טברנה רומאנה כוללת לא רק פסטות אלא גם פיצה, וגם אגף מטוגנים לא קטן וכמה מנות פתיחה וסלטים. האוכל כאן לא מורכב, ושומר אף הוא על מחירים סבירים מאוד ביחס לתל אביב - 49-79 שקלים לפיצה, 69-77 שקלים לצלחת פסטה. המסעדה עצמה כוללת חלק פנימי באווירה איטלקית צעירה ומשוחררת, עם פסקול איטלקי מהנה והרבה אלכוהול קליל, וחלק חיצוני בסגנון מאוד תל אביבי, שמי שלא חושש מלחות הקיץ המאיימת ייהנה לשבת בו.
בין הפסטות, שמוכנות כולן במקום, תמצאו למשל רביולי במילויים כמו קצ'יו פפה, עגבניות, מרווה, שום, שמן זית, פטרוזיליה ופרמזן או חמאה, מרווה ומי בישול; ופסטות כמו פסטו זוקיני ואספרגוס עם שמן זית, שום ופירורי לחם; ספגטי וונגלי עם צדפות, חמאה, לימון, פטרוזיליה, שום, מרווה ופירורי לחם; ופסטה ראגו עם בקר בבישול ארוך, רוטב עגבניות ופרמזן.
הפיצות בטברנה רומאנה הן פיצות רומאיות שנקראות טונדה, ולמעשה מופיעות לראשונה לא רק במסעדותיו של ארבל אלא בכלל בארץ. מדובר בפיצה שיש לה תחתית בצק דקיקה יחסית ופריכה יותר, בייחוד בצדדים. היא כוללת המון תוספות, שלמעשה לא מאפשרות לבצק להתרומם ולהתנפח, וכמעט אין לה קצוות - הגבינה והרטבים נמשחים כמעט על כל פני הבצק. התוצאה היא פיצה שלא כל אחד יתחבר אליה, קצת כמו רקיק ענק ומושחת.
הטונדה שונה מאוד מהפיצות הנפוליטניות, שיותר מוכרות בארץ, ואף שחוויית האכילה שלה אחרת מהסטנדרט, קשה להתכחש לכך שהשילוב בצק, מוצרלה, רוטב עגבניות וטאבון - לא משנה באיזו קונסטלציה - יניב תמיד משהו טעים שכיף לאכול. כך גם הפעם. הפיצות כאן מגיעות עם מוצרלה מבוססת פיור דה לאטה (חלב בקר) ותוספות כמו פלפל פפרונצ'ינו ובייקון איטלקי או שינקן איטלקי, פטריות פורטובלו או עגבניות שרי ובזיליקום (יש אופציות לפיצות אדומות או לבנות).
כל המנות המוגשות במקום מבוססות קלאסיקות שמי שטייל באיטליה - בדגש על רומא והאזור - נתקל בהן. למשל טרטר לחם כפרי מתובל בעגבניות עם חומץ יין לבן, שמן זית ופרמזן - מנת פתיחה שלא מוצאים בארץ, והיא טעימה במיוחד; גבינת פרובלונה אפויה בטאבון עם דבש אורגנו ומעט לחם פריך לניגוב, שמוגשת כשהיא מהבילה ויש לזלול אותה במהירות לפני שתצטנן ותתמצק; בקלה מטוגנת פריכה וטובה בסגנון רומאי, שמוגשת לצד מטבל חומץ ואפשר למצוא גם במסעדת קלבריה של ארבל; וריזוטו עם עגבניות, מוצרלה ופרמזן או ניוקי א לה רומאנה מבוסס סולת עם רוטב עגבניות ופרמזן. לקינוח אפשר למצוא פה סמי פרדו לוז ומרנג קקאו, טירמיסו ועוגת ריקוטה עם קצפת וצימוקי מרסלה.
בטברנה רומאנה לא ממציאים את הגלגל אלא מתמקדים באוכל פשוט, לא מורכב, שאין מי שלא מכיר, ואומנם היא רק נפתחה אבל כבר כעת יש כאן רשימת המתנה מדי ערב (למרות שהמקום כולל 100 מקומות ישיבה). אפשר כבר להסיק שהמקום יהיה אחד הלהיטים של הקיץ הקרוב, כמו מסעדותיו הקודמות של ארבל. עם אוכל איטלקי לא יומרני שקולע לטעמם של פחות או יותר כולם, אווירה סואנת וכיפית ומחירים הגיוניים - זאת כנראה לא הפעם האחרונה שתשמעו על המקום הזה.
טברנה רומאנה. קפלן 8, תל אביב. 0515145304. לא כשר