דני, תושב חיפה, פרסם לפני כשבועיים מכשירי אייפון 8 ואייפון 11 משומשים עבור 2,000 שקלים. ההיענות הייתה מהירה מהצפוי, אך הוא לא חשד בכלום. "בקושי עשר דקות עברו מאז הפרסום וקיבלתי טלפון ממספר חסוי. דיבר בחור בשם רון וביקש לרכוש ממני את הטלפונים. הוא הציע שנפגש בערב באזור מרכז חורב בעיר", שחזר דני. "נפגשנו בתשע בערב. הוא נתן לי מעטפה עם שטרות של 200 שקל. ספרתי וראיתי שהכל בסדר. לא חשדתי בכלום ומסרתי לו את הטלפונים".
למחרת ניגש דני לערוך קניות בסופרמרקט השכונתי. הוא העמיס עגלה קניות מלאה, וכאשר ניגש לשלם בקופה, גילה שנעקץ. "המוכרת בדקה בטוש מיוחד את השטרות ואמרה לי שהם מזויפים. היא הסתכלה עליי בצורה מוזרה. הרגשתי מבוכה גדולה, כאילו אני עבריין. שלפתי כרטיס אשראי מהארנק ושילמתי", סיפר דני בשיחה עם NEXTER. "הבנתי שמדובר בנוכל ששילם לי בשטרות מזויפים. הרגשתי מטומטם שלא בדקתי את השטרות".
מסתבר שרשת הנוכלים עליה דיווחנו בשבוע שעבר, שמכרה מכשירי אייפון 12 ובפועל סיפקה אריזות ריקות או מלאות באבנים, היא לא היחידה. מאות אזרחים נפלו קורבן לרשת אחרת של נוכלים שרכשו סמארטפונים בתמורה לשטרות מזויפים.
"הם כל הזמן מתקשרים מטלפונים חסומים", נזכרה יעל מבאר שבע. "מכרתי לאחד מהם טלפון גלקסי נוט 9. הוא פגש אותי בשעות הערב במרכז מסחרי בעיר. מסר לי 1,800 שקל. הוא אפילו אמר לי 'תסתכלי בפנס שלך של הטלפון ותראי שהשטרות אמיתיים'. הוא נראה לי אמין. כשהגעתי הביתה, חבר שלי ראה את השטרות והבחין שהם קטנים יותר מהרגיל. עקצו אותי".
גם במרכז הארץ ובאזור השרון נעקצו לאחרונה עשרות בני אדם שמכרו מכשירי אייפון 11, וגילו שנפלו קורבן לנוכלים; כמעט תמיד העסקה בוצעה בתיווך של שליחים. לעתים הם קיבלו בתמורה שטרות מזויפים, אך לעתים הם נחרדו לגלות שקיבלו גזרי נייר של מחברות במעטפה.
שיטת הפעולה של הנוכלים היא ברורה. הם פועלים תחת יוזרים פיקטיביים באפליקציית טלגרם; אחרי שהם מצליחים להשיג את המכשירים במרמה, הם מנסים למכור אותם במחירים אטרקטיביים במיוחד. "הנוכלים האלה, שעקצו מאות עד אלפי אנשים, פועלים ביוזרים מזויפים באפליקציית טלגרם", אמר ע', איש מחשבים שחושף נוכלים. "הם מפרסמים תמונות של אריזות חדשות של אייפון 11 ו-12 בחצי מחיר. ואז, כשמעבירים להם את הכסף בביט, הם נעלמים לכמה ימים ופותחים יוזרים חדשים. הם עוקצים אנשים תמימים, שבגלל הקורונה מתפתים לרכוש טלפונים זולים ונשארים בסוף בלי כסף, בלי מכשיר ועם עוגמת נפש רבה. הם מרוויחים מאות אלפי שקלים בשבוע על חשבונם של אותם אנשים".
ג', איש עסקים מאשקלון, נפל גם הוא קורבן לאותה השיטה כשרכש בטלגרם חמישה מכשירי אייפון 11 פרו מקס. "ראיתי מודעה בטלגרם על מחיר זול של 1,200 שקל למכשיר חדש. שלחתי הודעה על רכישת חמישה מכשירים תמורת 5,000 שקל. העברתי לו את הכסף בביט. הוא שלח לי חמש אריזות הביתה עם שליח. הקופסאות הרגישו קלות מדי. פתחתי אותן וגיליתי שהן מלאות בחלקי פלסטיק. לקחתי כמה דקות להתאושש מהעקיצה הזו ולהבין כמה הייתי אידיוט וטיפש. אחרי כמה ימים הוא פתח יוזר חדש ודאגתי להפיץ ברשתות החברתיות שמדובר בנוכל ושייזהרו ממנו".
במשטרת ישראל הצליחו לתפוס כמה נוכלים, אך הם שוחררו וחלקם שבו לפעילות; במקביל, תלונות רבות נסגרות לאור הקושי לאתר עבריינים בטלגרם. "בתקופת הקורונה יש עלייה של מאות אחוזים במעשי הונאה מצד נוכלים שמנצלים מצוקות של אזרחים כדי לגנוב את כספם. זו תופעה חמורה וצינית ואנחנו עושים הכול כדי לאתר את החשודים ולהעמידם לדין. לצערי חלקם פועלים בכלל מחו"ל באמצעות מקומיים", אמר קצין חקירות במשטרה. "אנחנו מציעים לא להתפתות, ולרכוש טלפונים סלולריים רק מחברות וחנויות מורשות ולא בטלגרם. אם אתם מבצעים עסקת יד שנייה, כדאי לבדוק היטב את השטרות שמקבלים ולצלם את פניהם של הקונים או המוכרים. אם הם לא מסכימים, רצוי לבטל את העסקה".