עליות המחירים כבר כאן, כפי שהדגימה ההודעה על עליות מחירים של שסטוביץ' שפורסמו, ועליות מחירי השימורים שפורסמו ב-mako לפני 10 ימים. אחד ההסברים החדשים להתייקרויות הוא איומי
החות׳ים והתקיפות בים האדום. בצל כך מתעורר חשש מניצול ציני של המצב על ידי חברות השילוח והיבואנים ללא כל קשר למצב הבטחוני. באילו תחומים לא אמורה להתבצע העלאת מחירים? ואיך נדע אם העלאת מחירים היא אכן מוצדקת או נובעת מניצול המצב?
מאז כניסתם של החות׳ים בתימן למערכה בוצעו כבר לא מעט תקיפות בים האדום, שהובילו את חברות הספנות הבינלאומיות הגדולות בעולם להודיע שלא יעבירו סחורות באזור עד יעבור זעם. חלק מהחברות החליטו לשנות מסלול ולהקיף את כל אפריקה, מה שמאריך את זמן השילוח באופן משמעותי. נכון לעכשיו חברת ענק אחת, מארסק, הודיעה שתחזור לשוט בים סוף, אבל לא תוריד מחירים.
השלכות המצב הבטחוני החריג יכולות להתגלגל דרך היבואן עד לצרכן הישראלי, ולפגוע בכיס של כולנו. "העלויות בוודאי עולות עקב המצב. עלויות אלו כוללות ביטוח, הובלה וזמן שיש לו עלויות משלו", מסביר פרופ׳ ייל הרר, מומחה שרשראות אספקה מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, "זה יהיה נכון לגבי פריטים שנשלחים בדרך כלל באזור הבעייתי, פריטים שמועברים בשיט ופריטים שנשלחים בדרכים אחרות כמו בתעופה. העלייה בסכום או האחוז תלויה בפריט. לא כל עלייה או ירידה בעלות צריכה להתבטא בעליה או ירידה בעלות לצרכנים. עלויות הן רק מרכיב אחד הקובע את מחירו של פריט".
עליית מחירים בתחומים מסוימים היא כנראה בלתי נמנעת, אך ישנם לא מעט פריטים ומוצרים שלא אמורים להיות מושפעים מהמצב. "במוצרי פארם, טואלטיקה ומוצרי מזון ארוז ההשפעה אמורה להיות זניחה. בדו"חות היבואנים הגדולים רואים שעלויות השינוע מתוך עלויות הייבוא בכללותן הן פחות מאחד אחוז לכל מוצר. זה מכיוון שהמוצרים הללו הם יקרים ויחסית קטנים, אפשר לדחוס המון לתוך מכולה וכל העלויות מתחלקות בין כל המוצרים ולכן זה זניח", מסבירה עו"ד רחל גור, סמנכ"לית לובי 99.
"בדו"חות היבואנים הגדולים רואים שעלויות השינוע מתוך עלויות הייבוא בכללותן הן פחות מאחד אחוז לכל מוצר"
"בימים האחרונים נראה שרשתות השיווק ויבואני המזון מנצלים את העיסוק התקשורתי בנושא, ופתחו בקמפיין שמטרתו להכין את הקרקע לקראת העלאת מחירים. אלא שהעלאה שכזו לא תהיה מוצדקת (למשל אם היא תהיה גורפת ותחול גם על מוצרים המיובאים מהמזרח הרחוק) ואף מופקעת, ככל ששיעור העלייה יהיה גדול בהרבה מהעלייה בעלות השינוע", כתבו בלובי 99 בפנייה ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, בבקשה לקיים דיון דחוף על החשש להתייקרות, "דווקא בתקופת מלחמה, על השלכותיה הכלכליות מרחיקות הלכת, יש למנוע את עושק הציבור".
צריך לזכור כי לצד המצב הבטחוני, ישנם משתנים אחרים שאמורים לאזן את העליות. "היו המון ירידות מחירים בתקופה האחרונה כשמחיר הנפט ירד ב-13 אחוז והשקל התחזק לעומת הדולר. כשהתחלנו את משבר השינוע הנוכחי המחירים היו בשפל וסוף סוף המחירים חזרו למחירי טרום קורונה. לכן גם אם מעלים פי 2 או פי 3 זה עדיין מעט יחסית למה שהיה בשנים הקודמות ואין צורך להיבהל ובטח שאין צורך בהעלאת מחירים גורפת", מחדדת עו"ד גור.
בכל מה שקשור למוצרים שמיובאים בכלל מאירופה, עו"ד גור מבהירה שאין שום סיבה להעלאת מחירים: "רוב מוצרי המזון ותמרוקים בישראל לא מיובאים מאסיה אלא מאירופה ולא אמורה להיות פה השפעה בכלל. יש מוצרים מאסיה כמו קופסאות שימורים, חלק מהתמרוקים, קקאו או סוכר, אבל אלו דברים נקודתיים. גם כאן ההשפעה של השינוע זניחה ולכן אין הצדקה להעלאה, במיוחד שמחשבים יחד עם זה את התחזקות השקל והוזלת הנפט. בטח שאין הצדקה להעלות מחירים לרוטב פסטה שמיוצר מאירופה ולא עובר דרך הים האדום".
אחד מייקר וכל השאר קופצים על העגלה
למרות זאת, כנראה שנראה עליות מחירים כבר השבוע. "בתחילת השנה החדשה כבר נראה העלאת מחירים גורפת. אנחנו יודעים שאם אחד מייקר ולא משנה מאיזו סיבה, כל השאר קופצים על העגלה. זה יפתח פתח להעלאות רוחביות וכנראה שיש מי שינסה להציג את זה בצל המצב הבטחוני, המצב המשתנה, האיום ועלויות הביטוח, אבל בפועל לא יהיה לכך קשר", אומרת עו"ד גור.
כדור השלג המתגלגל הזה נובע משוק המזון הריכוזי בישראל. "יש קסם מיוחד בשוק הישראלי – לא משנה מה קורה בעולם, אם מחירי השינוע עולים יורדים, השקל מתחזק או נחלש, עלות הנפט משתנה, איך שהוא אצלנו המחירים רק עולים. זה תוצר של חוסר תחרותיות", אומרת עו"ד גור. "אם היינו בשוק מזון יותר תחרותי ופחות ריכוזי, היבואנים היו סופגים חלק מהעלויות ולא מעיזים לגלגל אותן על הצרכן כי הם היו חוששים שמתחרים אחרים לא יעשו את זה ויהיה פער במחירים. הבעיה היא שפה יש 5 חברות מזון ענק, מגה מונופול, ולכן אין תחרות ואף אחד לא סופר את הצרכן והצרכים שלו. אין איזונים ובלמים".
פגיעה בשרשרת האספקה
אם אכן נראה עליות מחירים בתקופה הקרובה, גם אם בפריטים שמושפעים באופן ישיר מהמצב הבטחוני – מומחים מסבירים שגם לכך אין הצדקה. "המצב הוא שבשרשראות האספקה של ישראל המחיר עלה בצורה דרמטית ויש עיכובים מאוד גדולים. מצד אחד יש עיכובים בסחורות ואולי מחסור מסוים ומצד שני יש עלויות. חברות הספנות חייבות לגלגל את העליות על היבואנים והם על הציבור. עד כאן אין ברירה באמת", אומר אלעד ברשאן, משלח בינלאומי ועמיל מכס, מייסד-שותף SlickChain - פלטפורמת שילוח רכבים בינ"ל דיגיטלית. "אבל גם האוניות הראשונות שהחליטו להסתובב מסביב לאפריקה עוד לא הגיעו לישראל. זה אומר שאם מוצאים שמישהו העלה מחירים עכשיו זה סתם, כי עוד לא הגיעו האוניות החדשות עם המחירים החדשים".
בפועל את עליות המחירים שנובעות מהמצב הבטחוני נוכל לראות רק בעוד חודש וחצי עד חודשיים. "בסוף הרבעון של 2024 הראשון נקבל את המכה, לא עכשיו", מדגיש ברשאן, "הסיבה היחידה להעלות מחירים עכשיו זה אם יש מחסור בשוק אבל אנחנו לא מכירים דבר כזה כרגע".
בתקופת הקורונה עלו מחירי הקונטיינרים מ-2,000 דולר ל-20 אלף דולר. פי עשרה. כיום המחירים צפויים לעלות מ-2,000 דולר לכ-7,000 דולר
אלא שחמור מכך, עליית מחירים גבוהה הרבה יותר התרחשה בשיא תקופה הקורונה. אז, מזכיר ברשאן, עלו מחירי הקונטיינרים מ-2,000 דולר ל-20 אלף דולר. פי עשרה. כיום המחירים צפויים לעלות מ-2,000 דולר לכ-7,000 דולר.
בכל זאת, אף שכבר בתקופת הקורונה המחירים לא הפסיקו לעלות, היבואנים יעלו שוב את המחיר.
"מוצרים לא יקרים עם נפח גדול במכולה יתייקרו בצורה משמעותית. אם מייבאים סחורה יקרה, כמו שבבים, לא אמורה להיות עליה כי אפשר לספוג את העלייה, אבל קונטיינר עם 20 מקררים בפנים שעולה למשל מ-2,000 דולר ל-7,000 דולר, זה אומר עוד 250 דולר למקרר, עלייה של אלף שקלים. גם ברכבים העלות תעלה בהובלה, במס שהולך לעלות מההובלה, ולאור הפחתת הטבות המס על רכבי פלג אין ורכב חשמלי", אומר ברשאן.
"מוצרי קצה ברוב השילוח הימי העולמי לא אמורים להיות מושפעים מדי משינויי העלויות כל עוד לא מדובר במקרי קיצון כמו בקורונה, אז הגדילו את המחירים פי עשר וזה התגלגל בצורה יותר מורגשת לצרכנים", מסכים אוראל הרשקוביץ, מנכ"ל חברת השילוח ISLINE.
איך נדע לזהות מתי מדובר בעליית מחירים שמושפעת באמת מהמצב הבטחוני, או מניצול המצב? "אין כלל אצבע אבל צריך לדעת להבדיל בין ניצול לניצול ציני, שכשהוא קיים מריחים אותו. ניצול הוא כשחברות הפסדיות מזהות תנאים שמאפשרים להן להרים את הראש ולייצר אפיק רווחי משגרה מדממת או חברות שמצליחות בתנאי אי ודאות לאפשר פתרונות יצירתיים ורווחים מתוך מקום שיש ביקוש לכך", אומר הרשקוביץ. "כל החברות בתחום ולא רק בישראל חוות אתגר הסברתי ותפעולי ורובן צריכות להתעלות על עצמן כי הכל יותר מורכב. יש חברות שמנהליהן צריכים לנהג אותן מחוץ להפסד ויש היתכנות שחברות תעופה או ספנות ימנפו מצב שלא בשליטתן או באשמתן כדי לשפר את תוצאותיהן. יש חברות שיעשו את זה בטוב טעם וינסו לתת הצעת ערך טובה יותר אך חלקן יעשו ניצול ציני".