כאוס המזוודות בנתב"ג רק הולך ומתגבר, ונוסעים מתוסכלים שרק רוצים לאתר את הכבודה שלהם, החליטו לקחת את העניינים בידיים. קרן קרמר, חברה בקבוצת "חו"ל זה כאן", פרסמה מספר פוסטים בניסיון למצוא את המזוודה שלה, וגילתה שכמוה יש עוד אלפים. לאחר שהמדריך שלה לאיתור המזוודה האבודה הפך ויראלי, היא פתחה קבוצת פייסבוק לאיתור מזוודות. בקבוצה כבר חברים מאות אנשים, שאמנם איבדו אמון במערכת אבל עדיין מאמינים בכוחו של ההמון.
"פתחתי את הקבוצה הזאת לגמרי מתוך ייאוש", סיפרה קרמר ל-N12. "פרסמתי הודעה בשתי קבוצות טיולים גדולות והיו לזה אלפי תגובות של עוד אנשים מיואשים, שהיו וחיפשו את המזוודות שלהם, ואז אמרנו שזה פשוט לא יכול להיות. כתבתי את החוויות שלנו כדי שאנשים יוכלו לנסות את מזלם, ואנשים אשכרה מזהים את המזוודות שלהם בתמונות. מגיעים לנתב"ג על פי התמונות שנתתי ומוציאים את המזוודות".
הקבוצה שייסדה קרמר כבר עזרה לרבים לאתר את המזוודות שלהם, חלקם אחרי חיפוש של חודשים, ואישה אחת מפלורידה איתרה מזוודה של הבן שלה שכלל לא הייתה אמורה להגיע לישראל. "כשהיינו שם עכשיו יצאנו לצלם מזוודות של אנשים, והייתה מישהי שמצאה בלייב את המזוודה שלה, פשוט טירוף", סיפרה. "היא מחפשת כבר חודש את המזוודה, ראתה בפייסבוק את התמונה, כל הקניות וכל הדברים שלה היו שם. אני רק רוצה להוסיף שאם כל אחד שנוחת יעשה סיבוב יצלם תמונות, תגיות, ויעלה – אנשים אשכרה יצרו קשר וימצאו ככה מזוודות.
"יש לנו סיפור מטורף – מישהי ראתה את התמונות וכתבה באנגלית שזו מזוודה של הבן שלה, שאלתי אותה מאיפה היא, היא אמרה שהיא מפלורידה. הבן שלה היה בטיול בית ספר לא קשור לכאן בכלל, והמזוודה הגיעה לישראל. איזו תחושה של חוסר אונים. יש מלא מזוודות עם תגיות של אנשים מחו"ל, ומלא מזוודות בלי תגיות".
איך תאתרו את המזוודה שלכם בנתב"ג?
קרמר חלקה איתנו את הידע שצברה, בפוסט הויראלי שכתבה תחת הכותרת: "המדריך המקיף למחפשי מזוודות אבודות":
"נכנסים לנתבג, לאולם קבלת נוסעים. אפשר לגשת לחלון של איתור כבודה, מצד שמאל, אבל מעבר לתסכול לא המון ייצא מזה. אם בטעות המזוודה בארץ ותוייגה במערכות, זה אולי יקפוץ במערכת. בתקווה. אם היא לא קופצת, זה לא אומר שהיא לא שם. רק שלא תייגו אותה בארץ. מסתבר שזה קורה המון.
"ויש את הגביע הקדוש - בקצה של מסוע 6, שמאלה. תעקבו אחרי הריח. מאות, מאות מזוודות. סרחון, שלא ברא כמותו השטן. נוזלים מטפטפים. חתולים ישנים עליהן. בחיי שגיהנום".
"משם ניגשים לחלון שכתוב עליו הנפקת רישיון. מגישים תעודות מזהות, מסבירים למה אתם שם, קצת מתלוצצים עם הבחור המיואש שעובד שם ומקבלים פתק קטן. עם הפתק ועם התעודות המזהות, ניגשים צעד אחד שמאלה, לאיזור של כניסת עובדים. צריך לעבור דרך גלאי מתכות, ואם המסוע עובד, מניחים עליו את הדברים מהכיסים. אם לא, אז מוציאים את הכל, ואחרי הגלאי מחזירים שוב.
"בתוך האולם... כאוס. יש חמישה אזורים של מזוודות: בין כל זוג מסועים יש שני טורים של מזוודות. בקצה הרחוק, יש שני איזורים של כבודה חריגה, כביכול. בצד הכי ימני, בקצה הרחוק, יש עוד אוסף של ארגזים, תיקים, מזוודות.
בצד הכי שמאלי, יש את דוכני ה-lost and found שם יש עוד מזוודות, גם בחוץ וגם בתוך המשרד.
"ויש את הגביע הקדוש - בקצה של מסוע 6, שמאלה. תעקבו אחרי הריח. זה מה שמצורף בתמונות. מאות מאות מזוודות. סרחון, שלא ברא כמותו השטן. כל גודל, צבע, סוג שאתם יכולים לדמיין. נוזלים מטפטפים. חתולים ישנים עליהן. בחיי שגיהנום.
שמועות אומרות שיש עוד חדר אחרי מסוע 10, ושמועות נוספות אומרות שיש איזורים שלמים שלהם נדרש ליווי. אם אתם מגיעים, עשו טובה וצלמו תגיות של מזוודות ותשלחו הודעות. יצרנו קשר עם 40 אנשים רנדומליים. שלנו טרם נמצאה, אבל אני עוד אופטימית. בערך".