סינטרה, עיירה ציורית שרשומה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו השוכנת באזור של ליסבון בירת פורטוגל מושכת מבקרים מכל העולם. עם זאת, מה שהיה פעם מפלט שליו הפך לקורבן הפופולריות של עצמו. רחובות צפופים מדי, מחירים בשמיים והנוכחות הבלתי נסבלת של המוני תיירים שהפכו את סינטרה מיעד חופשה חלומי לחוויה מתסכלת.
אסתה סקסנה, עיתונאית בריטית, ביקרה לאחרונה בסינטרה, ולמרות שקראה ביקורות נלהבות ברשתות החברתיות על ה"קסם" של המקום, היא הבינה שהמציאות שונה לגמרי: "העיירה הייתה מלכודת תיירים", כותבת סקסנה, ומספרת על החוויה שלה ברחובות הומים עם מחירים גבוהים. לאחר נסיעה יפה אך צפופה באוטובוס לארמון פנה (Pena) המפורסם, היא הייתה המומה מהסצנה הכאוטית בחוץ: "הדרך במעלה ההר אל השערים הייתה עמוסה בטוק-טוקים, מוניות ומדריכי טיולים מקומיים, כולם מציעים באגרסיביות את שירותיהם".
>> טסים לפורטוגל? היכנסו למדריך המלא
>> "לא חשבנו שזה יקרה כאן": אלפים הפגינו נגד ישראל אתמול בליסבון
הארמון עצמו, שתואר לעתים קרובות כטירת אגדות מהממת, הרגיש "יותר כמו מבנה רעוע", כותבת סקסנה, וציינה את חוסר התחזוקה שלו. גרוע מכך, המרכז ההיסטורי של סינטרה, הידוע ברחובות המרוצפים ובבתי הקפה המסורתיים שלו, היה עמוס מדי בתיירים: "הכל היה סופר יקר", היא אומרת, ומציינת שפיצה פשוטה עלתה 15 אירו. לאחר ביקור מעייף ולא מספק, סקסנה שיתפה את התסכול שלה ב-TripAdvisor, שם מבקרים רבים אחרים הביעו תחושה דומה. משתמש אחד כתב, "סינטרה הוא המקום הכי אוברייטד בפורטוגל! מקום גשום וקר בהחלט לא שווה ביקור. בזבוז זמן".

החוויה של עוזי, תייר ישראלי שביקר בסינטרה באוקטובר האחרון, חוזרת גם היא על אותן התחושות, ולמרות ביקורו בחודש כביכול שקט יותר, עוזי היה המום מכמות האנשים. "זה הרגיש כאילו כמעט בלתי אפשרי ללכת בגלל שהיה כל כך צפוף", הוא אומר. כשהוא ואישתו רצו לנסוע בטוק-טוק לארמון פנה, הוא הבין שאין רגולציה על המחירים וכל אחד מציע סכום שונה וכולם צריכים להתמקח וזה מרגיש כמו קומבינה". בארמון המצב רק החמיר: "יש ים של אנשים בתור רק כדי לשלם כניסה למתחם", נזכר עוזי ומוסיף: "אחרי שאתה כבר נכנס אתה צריך לנסוע כמו סרדינים צפופים במיניבוס ולשלם שוב. ואז בכניסה לארמון צריך לשלם עוד פעם – זה אולי מקום יפה אבל זאת מלכודת תיירים. לא הסכמנו לשלם שוב וירדנו לעיר שהייתה בעצמה מלכודת תיירים, אבל ישבנו ואכלנו וחזרו לליסבון".

נושא הצפיפות הזה אינו רק בעיה של התיירים, הוא משפיע גם על חייהם של המקומיים. ככל שהתיירות ממשיכה לעלות, תושבים כמו מרטיניו דה אלמדה פימנטל, מקומי שחי באחוזה היסטורית בסינטרה, הפכו מתוסכלים יותר ויותר: "עכשיו אני משתדל שלא לצאת מהבית ומה שאני מרגיש זה בעיקר כעס", משתף פימנטל. התנועה הכבדה הנגרמת על ידי אלפי מבקרים מדי יום הפכה את הרחובות המקסימים של סינטרה לצווארי בקבוק, כאשר מבקרים מחכים שעות כדי להגיע לאטרקציות. חלק מהתושבים אפילו נמנעים לחלוטין ממרכז העיר: "אין אפשרות להגיע אפילו לבית מרקחת או חנות מכולת במרכז", אומר מקומי אחר בשם מתיו בדל.
סוגיית הצפיפות מצטרפת לעלייה ביוקר המחיה בסינטרה, הניזונה מזרם של תיירים והשכרות של דירות נופש לטווח קצר. יותר מ-3 מיליון אנשים מבקרים בסינטרה מדי שנה, וכשהעיירה הופכת ליעד מרכזי לתיירים, מחירי הדיור ממשיכים להרקיע שחקים. העירייה החלה להגביל את מספר הכרטיסים הנמכרים לאתרים פופולריים כמו ארמון פנה, אך המקומיים טוענים שזה לא מספיק כדי להתמודד עם הבעיה. קבוצת הסברה, QSintra, קוראת לתקשורת טובה יותר ולפתרונות כדי להבטיח שצורכי התושבים יקבלו עדיפות על פני אלה של תעשיית התיירות.
תגובות