הביקורת עשתה את שלה? במשרד הכלכלה מתאמצים ביממה האחרונה להראות שחובת סימון המחירים ברשתות השיווק עדיין לא בוטלה - גם אם בכוונת השר ניר ברקת לשנות את המצב. הרשות להגנת הצרכן מעדכנת (שני) כי הודיעה לרשת שופרסל כי בכוונתה להטיל עליה עיצום כספי של 2.1 מיליון שקל בגין שורה של הפרות הקשורות לאי הצגת מחירים או הצגה לא תקינה של מחירים.

עוד בנושא ב-N12: 

• ברקת יכריע: הגנה לקונים בסופר - או הקלה בהעלאת מחירים
• על מי הרשות להגנת הצרכן מגינה באמת? | תחקיר
• מבקר המדינה: משרד הכלכלה כשל בפיקוח על מחירי המזון

הפגנת השרירים של הרשות מגיעה לאחר שאמש צייץ שר הכלכלה ברקת כי "מדיניות משרד הכלכלה והתעשיה בראשותי הייתה ונשארה חובת סימון מחירים על המוצרים והגנה על הצרכנים! לאור ריבוי המקרים של אי סימון מחירים הורתי להעמיק את האכיפה ולהילחם בתופעת הטעיית הציבור והעלאות מחירים בחסות אי סימון המחירים".

ההצהרה הלוחמנית של ברקת פורסמה שעות ספורות לאחר הפרסום ב-N12, לפיו בכירים ברשתות הקמעונאות מודים כי ביטול חובת סימון המחירים תבטל את אחת ההגנות המרכזיות הניתנות לצרכנים. "אנחנו פשוט נחסוך ונעשה עוד כמה מיליונים לעצמנו", אמר שלא לייחוס סמנכ"ל סחר באחת מרשתות השיווק הגדולות. "זה יחסוך לנו מיליוני שקלים על אלפי עובדים בכל שנה. אנחנו יודעים כמה הגנה המדבקה מעניקה לצרכנים, ועכשיו לא תהיה אותה".

הניסיון לבייש את החברות נכשל

לדברי ברקת, "הרשות להגנת הצרכן תגיש בקרוב את המלצותיה לבחון אופציה של שיטות סימון מחירים באמצעים אלקטרונים כפי שמקובל באירופה ובמקומות נוספים בעולם". הניסוח מרמז כי חרף הביקורת, ברקת איתן בדעתו לשנות את שיטת הסימון הנוכחית שמגנה על הצרכנים. בסביבת ברקת חזרו היום על הטענה כי המשרד לא מעוניין לבטל את חובת סימון המחירים אלא להחליף את השיטה מסימון פרטני על פני כל מוצר ומוצר בשיטה מתקדמת יותר טכנולוגית. 

השיטה הנוכחית שמחייבת את רשתות השיווק בסימון מדבקה על כל מוצר ומוצר מהווה את ההגנה האחרונה על הצרכנים מפני טעויות בקופה. החלפתה בצגים אלקטרוניים תכביד על הצרכנים ותחייב אותם לחפש את הצגים הרלוונטיים לכל מוצר ומוצר - אתגר מורכב במיוחד כשקיימים מבחר מוצרים דומים באותו שטח מדף מצומצם. למעשה, ממצאי חקירת הרשות בעניין שופרסל מחזקים את הביקורת: לצד טענות לאי הצגת מחירים על המוצרים נמצאו הבדלים בין המחירים שסומנו על גבי המדפים ובין המחירים שהופיעו בקופה.

קונים בסניף רמי לוי בירושלים, אוקטובר 2022 (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
קניות בסופרמקרט (ארכיון) | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

יוזמתו של ברקת לביטול חובת סימון המחירים מגיעה בסיומה של שנה שבה נכשל שוב ושוב בנסיונותיו לדחוף את יצרני וספקי המזון לא להעלות את מחירי מוצריהם במהלך המלחמה. שר הכלכלה בחר לנקוט בשיטה של "ביוש רגולטורי" - או בפשטות "שיימינג": ברקת פרסם רשימות שחורות ולבנות בחשבון האקס שלו (לשעבר טוויטר) של חברות שהעלו או לא העלו מחירים. אלא שתוך זמן קצר כמעט ולא נותרו חברות לשיבוץ ברשימה הלבנה של חברות שלא העלו מחירים.

לאחר מכן הצהיר ברקת כי יוביל חקיקה שתצמיד מדבקות שחורות למוצרים של חברות שיעלו מחירים במלחמה, אך חקיקה זו לא יצאה לבסוף לפועל. בסביבת ברקת אומרים כי במשרד ויתרו על היוזמה לאור קידום חקיקה, בשיתוף יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן (הליכוד), שתאפשר להגביל את יכולתן של חברות להעלות מחירים בעת שעת חירום. אלא שגם חקיקה זו נתקלת בקשיים. 

באגף התקציבים במשרד האוצר טוענים כי במשרד הכלכלה לא הוכיחו שמחירי המזון עלו בצורה חריגה בתקופת המלחמה. בדיון שהתקיים אתמול בוועדת הכלכלה חזר נציג האוצר הדברים וציין כי המתודולוגיה שבה בחר משרד הכלכלה כדי להוכיח כי העלאות המחירים חריגות לקויה. ביטן בתגובה האשים את האוצר בגרירת רגליים.

ניר ברקת מציג מדבקות שחורות (צילום: משרד הכלכלה)
ברקת מציד את יוזמת המדבקות השחורות שלו | צילום: משרד הכלכלה

כעת, אחרי שהמהלכים לבלימת העלאות המחירים נכשלו, במשרד הכלכלה מעדיפים להתמקד בקידום רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". הרפורמה נועדה להקל על יבוא מוצרים לישראל, להגביר את התחרות וכך ללחוץ גם להורדת מחירים. מדובר ביוזמה חיובית בעיקרה, אלא שיידרש זמן עד שתישא פירות ובינתיים יצרני המזון כבר הודיעו על העלאות מחירים נוספות שייכנסו לתוקף ב-1 בינואר.

שופרסל: "הודעת הרשות לא התקבלה בחברה"

עד שתתקבל החלטה סופית לגבי ביטול חובת סימון המחירים טוען ברקת כי "לאור ריבוי המקרים של אי סימון מחירים הורתי להעמיק את האכיפה ולהילחם בתופעת הטעיית הציבור והעלאות מחירים בחסות אי סימון המחירים". כאמור, הבוקר הודיעה הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה לשופרסל, על כוונתה להטיל עליה עיצום בגין אי הצגת מחיר, הצגת מחיר ללא מע"מ, הבדל מחיר מדף-קופה, הפרת חובת גילוי לגבי מוצרים בפיקוח והטעיה בהצגת מחיר.

ממצאי חקירת הרשות:

  • אי הצגת מחיר: נמצא כי לא הוצגו מחירים על גבי כלל המוצרים בבית העסק, בניגוד להוראות סעיף 17ב(א).
  • אי הצגת המחיר ליחידת מידה – נמצא כי לא הוצגו מחירים ליחידות מידה על גבי כלל המוצרים בבית העסק, בניגוד להוראות סעיף 17ב(ה).
  • הצגת מחיר לא כולל מע"מ: הוצב שילוט מחיר אשר לא כולל מע"מ, בניגוד להוראות סעיף 17ד לחוק.
  • הפרת חובת גילוי: לא הוצג שילוט המגלה לצרכן את רשימת מוצרי המזון בפיקוח לגבי חלק מהמוצרים, בהתאם להוראות סעיף 4(א)(3) לחוק ולתקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח).
  • אי סימון ארץ ייצור: לא הוצג סימון ארץ ייצור באופן בולט וצמוד לתוצרת חקלאית, בניגוד להוראות סעיף 17(א).
  • הטעיה: נמצא כי הוצגו מחירים בהילך לא חוקי בניגוד לסעיף 2(א)(13) לחוק, על חלק מהמוצרים.
שופרסל לוגו (צילום: מרים אליסטר, פלאש 90)
שופרסל (ארכיון) | צילום: מרים אליסטר, פלאש 90

משופרסל נמסר בתגובה: "החברה פועלת על פי דין, ולכן סבורה שאין בסיס לכוונת החיוב. הודעת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן טרם התקבלה על ידי החברה, ולכשתתקבל החברה תתייחס אליה בהליכים המתאימים".