בשנות ה-60 עוד לא הייתה טלוויזיה בישראל ולא היו הרבה אפשרויות בילוי אחרות מלבד הקולנוע. העיריות קיבלו 50 אחוזים ממחיר כרטיס הקולנוע - מה שנקרא "היטל עינוגים". הוא נגבה בצורת בולים שהודבקו על כרטיסי הכניסה והכסף הלך לרשויות המקומיות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בעלי בתי הקולנוע ניסו לגייס את הציבור למאבק והקרינו לפני כל סרט קטע קצר המסביר את המצב, ובו פירטו על המיסים, מול ההוצאות הרבות. עניין זה יכול להיות ההסבר למחירים הגבוהים של הפופקורן, שהיה כמעט מקור ההכנסה היחיד של בתי הקולנוע.
לבסוף "היטל העינוגים", שהכניס מיליונים לעיריות, הופחת בהדרגה החל מסוף שנות ה-60 - עד שבוטל לחלוטין בשנת 1978.