כשמדברים על תספורות והסדרי חוב במשק מתייחסים לחברות גדולות וציבוריות ולאנשי ציבור מוכרים. אלא שההליך, שהיה שמור לבעלי ההון, הופך לנפוץ יותר ויותר גם בקרב הלקוחות הקטנים ומשקי הבית. כעת, דוח חדש של הכנסת חושף את הפערים הגדולים ביחס הבנקים בין לקוחות עסקיים ופרטיים, ובין הבנקים לבין עצמם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
לאדם שחייב כסף לבנק ואינו יכול להחזיר את הסכום, יש שתי אפשרויות: פנייה להליך של הוצאה לפועל שעלולה להגיע לפשיטת רגל, או לנסות להגיע עם הבנק להליך של הסדר חוב, דבר המכונה "תספורת". במצב של תספורת הלקוח מחזיר רק חלק מהסכום והבנק, שלרוב יפנה בעצמו ללקוח להסדר החוב, יצליח מצדו להציל לפחות חלק מהכסף.
דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף לראשונה את הפערים האדירים במדיניות הבנק בין לקוחות פרטיים ומסחריים ובין הבנקים הגדולים בישראל - לבין עצמם.
בקרב הסדרי החוב עם לקוחות פרטיים בנק הפועלים אחראי להסדרים עם 60% מכלל ההסדרים ומוביל את רשימת הבנקים. אחריו בפער ניכר בנק דיסקונט, עם 18%, בנק בינלאומי עם 9% ואילו בנק לאומי, הבנק השני בגודלו אחראי ל-7% בלבד. למקום האחרון הגיע בנק מזרחי טפחות עם 6%.
ההיקף הממוצע של הסדרי החוב עם הלקוחות הפרטיים היה בשנה שעברה 41 אלף שקלים. בנק הפועלים מוביל עם הסדר ממוצע של 53 אלף, אחריו הבנק הבינלאומי עם 43 אלף, בנק מזרחי-טפחות במקום השלישי עם 35 אלף, דיסקונט עם 16 אלף שקלים ואת הרשימה סוגר בנק לאומי עם הסדר חוב ממוצע של 9000 שקלים בלבד.
אין מדיניות אחידה בקרב הבנקים
הפערים מצטמצמים כשהסדרי החוב נוגעים ללקוחות מסחריים: הפועלים שומר על המקום הראשון עם 44%, במקום השני שוב בנק דיסקונט עם 23%, הבנק הבינלאומי עם 17% ובנק לאומי ומזרחי שוב סוגרים את הרשימה עם פחות מ-10 אחוזים.
"אין היום מדיניות אחידה. כל בנק מתנהל איך שהוא רוצה, איך שמתאים לו", אומר יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל. "בדרך כלל במצבים שכאלה משקי הבית הם הנפגעים, והחלשים בתוך משקי הבית הם הנפגעים הגדולים ביותר".