לקראת סוף שנת הלימודים מגיעים תלמידים רבים עם הוריהם לחנויות בגדי הילדים, בתקווה למצוא משהו יפה ללבוש למסיבות הסיום. למרבה האכזבה, אצל הרבה מהילדים הסיבוב יסתיים בעוגמת נפש: מידות הבגדים שמחזיקים בחנויות האלה מתאימות רק לחלק קטן מהילדים, בעלי הגזרות הרזות והנמוכות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"אנחנו מנסות ומנסות וכל הזמן אין את המידה שלי, זה לא פייר וזה גם קצת מביך", תיארה דניאלה עג'מי, בת 8 מיבנה. ואימה לירון מוסיפה: "יצא לנו כמה פעמים לקנות לה סמול או אקסטרה סמול בחנויות לבגדי נשים. והיא נורמל לחלוטין - לגובה שלה, ול-BMI שלה". גם בקרב בנים צעירים התופעה חוזרת על עצמה: "כבר שנתיים אנחנו לא נכנסים לחנויות של בגדי ילדים כי אין לי מה ללבוש שם", סיפר אופיר בן ה-12. "הגיע הזמן שייצרו בגדים של ילדים אמתיים".
"היום כל ילד שלישי בכיתה א' סובל מעודף משקל", מתארת שירה וסרמן, שמסתובבת בבתי ספר עם שיטת הדיאטה שלה, "חצי שירה". "בתור נערה אני סבלתי מעודף משקל, שקלתי 110 120 קילו, ואני הייתי השמנה היחידה בשכבה. חברות האופנה מתעקשות להשאיר את הסטנדרטים כמו פעם".
"זה שורף לי בפנים"
הבעיה לא נגמרת בגיל היסודי, ובנות נוער שמגיעות לחפש שמלות לנשף הסיום שלהן מגלות שהסיכויים שלהן קלושים אם הן מעל למידה אחת או שתיים. החנויות מחזיקות שמלות "וואן סייז", כלומר מידה אחת בלבד, שתואמת רק גזרות סמול ומדיום. נעמה מדמון בת ה-18, הגיעה משער הנגב במיוחד לתל אביב, אך שם ציפתה לה אכזבה: "זה שורף לי בפנים. אני מחכה כל כך הרב לנשף ואני לא אמצא כלום, זה מפחיד אותי ממש. זה הנשף שלי, יש את זה פעם אחת".
הפיתרון של הבעיה דורש מחברות האופנה שינויים קלים בלבד בפסי הייצור שלהן, וצריך לזכור שזו בהחלט לא ההתמודדות היחידה של ילדים ובני נוער עם עודף משקל. דניאלה סיפרה ש"ילדים מהשכבה אומרים לי "היי דניאלה השמנה" וזה פשוט מביך אותי. פעם אמרתי לאמא שלי אני רוצה להימחק העולם". אך אולי יש עוד מקום לאופטימיות? דניאלה בכל אופן לא מוכנה לוותר. "זהו נגמר עולם הברביות - התחיל עולם הנטות", אמרה, כשבראשה דמותה של נטע ברזילי.