הטלת סנקציות כלכליות אישיות, חיסול מנגנון הפטור משירות צבאי לפונים ללימודים וביטול המגבלה על עבודה למי שדוחים שירות צבאי - אלו תנאי ההסדר לגיוס חרדים לצה"ל שעליו ממליץ אגף התקציבים במשרד האוצר בחוות דעת שהעביר לוועדת חוץ וביטחון. בחוות הדעת שעליה חתום ראש האגף יוגב גרדוס והועברה לייעוץ המשפטי של הוועדה, מוצע גם להרחיב את הסנקציות הכלכליות האישיות על חרדים שלא יתגייסו לצה"ל כדי לעודד את גיוסם.
ההטבות לחרדים שבאוצר מציעים לבחון את ביטולן:
- סבסוד דיור במסגרת תוכניות מחיר למשתכן ומחיר מטרה.
- הנחה בתשלומי ארנונה.
- סבסוד צהרונים לאחר שעות הלימודים.
- "קצבאות נוספות".
הסנקציות הקיימות לא עובדות
בנוסף תוקף גרדוס במכתב את השימוש בשלילת תקצוב ממוסדות הלימוד, שלדבריו לא מתמרצים את הצעירים החרדים להתגייס. "שימוש בסנקציות מוסדיות , במסגרתן מתקיימת שלילת תקצוב למסגרות תורניות כנגד אי עמידה ביעדי גיוס צפוי לתרום לתמריצי הפרטים להתגייס לצה"ל באופן מוגבל ביותר, שכן גם במקרה זה מתקיים קשר עקיף בלבד בין פעולותיו של הפרט לתועלת ולנזק שהוא צפוי לשאת כתוצאה מהן", הוא כותב.
>>> המכתב המלא של ראש אגף התקציבים <<<
גרדוס מבקר גם את השימוש במתן הטבות כלכליות למתגייסים, שלהערכתו לא ישיגו תוצאות משמעותיות: "תמריצים כלכליים חיוביים לא צפויים להביא לשינוי התנהגות אפקטיבי בהיקף נרחב, שכן הן הספרות הכלכלית והן המחקר הכלכלי הנוגע לאוכלוסייה החרדית בישראל מלמדים כי מידת הוודאות בנוגע לאפקט של סנקציות כלכליות גבוהה באופן משמעותי מזה של מתן גמול חיובי. יתרה מכך, כבר כיום משרתים בצה"ל זכאים להטבות כלכליות רבות, אך לא ניכרת השפעה על שיעורי הגיוס של אוכלוסיית הגברים החרדים לצה"ל".
"לא לייצר צינורות מימון עוקפים"
במקביל תוקף אגף תקציבים את הניסיון לייצר מסלולים עוקפים שיאפשרו לציבור החרדי להימנע מגיוס בלי להיפגע כלכלית. "תנאי הכרחי להצלחתו של מנגנון הסנקציות הכלכליות הינו גיבוש מעטפת חוקתית שתבטיח כי לא ניתן לייצר צינורות מימון אלטרנטיביים שיאפשרו לעקוף את הסנקציות הכלכליות, באמצעות הזרמת מימון נוסף שיהווה תחליף לאובדן ההכנסה".
גרדוס מבקר ישירות את הצעת החוק שגובשה בסיעות החרדיות ומבקשת לחייב את המדינה בסבסוד מעונות יום לילדים על בסיס העסקתה של האם בלבד, בלי קשר למצבו התעסוקתי של האב. "שינוי מבחן התמיכה להשתתפות בשכר הלימוד במעונות יום באופן שלא ייקח בחשבון את עיסוק האב – מטעמי מדיניות כזו או אחרת – יאיין את השפעת התניית סבסוד מעונות היום בגיוס לצה"ל", הוא כותב.
כמענה לביקורת הצפויה מצד השר הממונה בצלאל סמוטריץ', מציין גרדוס כי "סנקציות כלכליות הינן אמצעי להשפעה על התנהגותם של פרטים ולא מטרה בפני עצמה, כאשר במקרה זה מטרת הסנקציות הינה הגדלת היקף המשרתים בצה"ל מקרב אוכלוסיית הגברים החרדים. בראי תכלית זו, אנו מוצאים לנכון להדגיש כי אין עוררין על כך שההחלטה על מתן אפשרות לקיומו של מנגנון חוקתי המאפשר קיום מסגרות עבור לומדי תורה בגילאי גיוס הינה החלטה נורמטיבית הנמצאת בסמכותם של קובעי המדיניות, ואינה סוגייה בעלת אופי כלכלי.
"המנגנון שהונהג במסגרת הסדרי הגיוס בשנים האחרונות, במסגרתו התאפשרה דחיית שירות עד להגעה לגיל המזכה בפטור מגיוס, סותר באופן ברור את הצורך הכלכלי-ביטחוני בהרחבת היקף משרתי החובה בצה"ל. מתן אפשרות להימנעות מגיוס לצה"ל עבור כלל חייבי השירות מקבוצה זו (צעירים חרדים - ל"ב) מעקרת את חובת השירות האישי, והופכת את הגיוס דה-פקטו לוולנטרי".
גרדוס מוסיף כי "לאור הדחיפות במענה מיידי לצורך בהגדלת היקף המשרתים, תנאי הכרחי נוסף הינו
הימנעות מקביעת תקופות ביניים מסוגים שונים (תקופת הסתגלות, תקופת בחינה ועוד), שיעכבו את
החלת המנגנון".
מודל גיוס החרדים שמציע האוצר
בסיום מכתבו מציין גרדוס כי "ניסיון העבר והמחקר הכלכלי מלמדים כי קיימת אפשרות לגבש הסדר אפקטיבי, בהתבסס על העקרונות הבאים":
- חובת גיוס אישית.
- סנקציות כלכליות על הפרט המבוססות על קשר ישיר בין החלטות לתוצאות.
- ביטול המנגנון המאפשר הימנעות משירות צבאי באמצעות פנייה ללימודים במסגרת חליפית.
- ניתוק בין חובת השירות הצבאי למגבלות על כניסה לשוק העבודה.
עוד הוא מוסיף "ככל שעמדתנו לעניין עקרונות ההסדר לא תתקבל, אנחנו סבורים כי נדרש שכל מודל שתכליתו ליישם סנקציות כלכליות יתבסס על העקרונות":
- מועד תחולה מידי.
- השפעה משמעותית של הסנקציות על הכנסת משק הבית.
- תחולה על פני פרק זמן ממושך ואפקטיבי.
- מניעת ערוצי מימון עוקפים.
תגובות