ההשלכות הכלכליות של חידוש המלחמה: משרד הביטחון הציג היום (שלישי) למשרד האוצר אומדן כלכלי של חידוש המלחמה ברצועת עזה. תג המחיר שהציגו נציגי משרד הביטחון נאמד בעשרות מיליארדי שקלים ומשתנה לפי תרחישי המלחמה האפשריים.

בכל אומדן העלות המרכזית היא גיוס מאסיבי של חיילי מילואים. לפי פרסומים קודמים, עלות התגמולים לכל 10,000 חיילי מילואים נאמדת ב-7 מיליון שקלים ביום ובתוספת עלויות קיום מגיעה ל-10 מיליון שקלים ביום.

המשמעות של עלויות חידוש המלחמה הכבדות הן למעשה פתיחה מחודשת של תקציב המדינה - וזאת בשעה שתקציב 2025 כלל לא אושר עדיין. למעשה, עוד לפני שאושר כבר הפך התקציב ללא רלוונטי. המהלך עשוי להוביל להגדלת הגירעון ולדרוש התאמות שעשויות לכלול קיצוצים נוספים במשרדי הממשלה וייתכן שאף צעדי מיסוי נוספים.

המחיר שעשויים לשלם האזרחים

נייר עמדה שחובר במשרד האוצר והועבר לוועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון העריך בעבר את המשמעות הכבדה של הגדלת תקציב הביטחון עבור אזרחי ישראל. לפי הערכות אגף הכלכלן הראשי באוצר כל 10 מיליארד שקל נוספים לתקציב הביטחון יביאו לפגיעה של כ-4,000 שקל בכל משק בית בישראל. באגף ציינו אז כי אותה "עלות" למשקי הבית תבוא לביטוי בשילוב של העלאות מיסים, צמצום השירותים החברתיים וכן פגיעה בהכנסות משקי הבית עצמן.

בתחילת השבוע אישרה הממשלה קיצוץ רוחבי בתקציב משרדי הממשלה בשיעור של 4.3% ובהיקף כולל של 3 מיליארד שקלים. במשרד האוצר נימקו את המהלך בכך שחלק מצעדי המס שעליהם הסתמכו עבור חישובי ההכנסות בתקציב 2025 תקועים אצל יו"ר ועדת הכספים ולא מתקדמים. בדיון שנערך היום בוועדת הכספים הובהר לחברי הוועדה כי הקיצוץ לא יכול על כספים קואליציוניים שכן אלו אינם חלק מבסיס התקציב.