ועדת נגל לבחינת בניין הכוח ותקציב הביטחון הגישה הערב (שני) את המלצותיה לראש הממשלה. בשורה התחתונה מציעה הוועדה להגדיל את תקציב הביטחון כבר השנה בעוד 6 מיליארד שקלים נוסף לסכום ל-114 מיליארד השקלים הכלולים בתקציב שאישרה הכנסת בקריאה ראשונה. עבור השנים הבאות המלצות הוועדה כבר נוקבות בסכומים גבוהים הרבה יותר: 15 מיליארד תוספת תקציבית בכל שנה בין 2026 ל-2030, ואז ירידה ל-13-12 מיליארד שקל ב-2034-2031.
עוד ב-N12 כלכלה:
• "הבעיה ב-7.10 לא הייתה כסף": הדיון שקדם להקמת ועדת נגל
• נגיד בנק ישראל: חוק גיוס אפקטיבי חייב לכלול סנקציות אישיות
• מתווה הפיצויים למפוני הצפון שיחזרו לבתיהם: אלו הסכומים
"העבודה שעשיתם מכינה אותנו לקראת הבאות; מעגל קרוב, מעגל רחוק, וכל מה שבאמצע", מסר נתניהו עם קבלת הדוח. "גם בסוגי החימוש ושאלת עצמאות החימוש של ישראל. ההתארגנות הפנימית שלנו; שאלת התת-קרקע; שאלות רבות אחרות שמופרטות כאן בדו"ח. אנחנו נלמד אותו, ואנחנו גם נביא אותו להחלטות".
הקריאות לכינון ועדה שתבחן את בניין הכוח בצה"ל ואת אופן בניית תקציב הביטחון החלו להישמע זמן קצר לאחר מתקפת הפתע של חמאס 7 באוקטובר 2023. לאחר סחבת ארוכה מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את תא"ל (במיל') פרופ' יעקב נגל לעמוד בראש ועדה, שיצאה לדרך באוגוסט האחרון.
דוח הוועדה קובע כי "אסון ה-7 באוקטובר לא אירע מחוסר בתקציב, וגם לא בגלל גודל הצבא. אלא שמיד לאחר מכן הוא מוסיף כי הימשכות המלחמה "חידדה צרכים ופערים והציפה בעיות שלא ניתן להתעלם מהם". אלו לפי חברי הוועדה היו בעיקר בתחום בניין הכוח, גודלו ומוכנותו למלחמה.
את כל אותן תוספות תקציביות מבקשת הוועדה לרתום לטובת מעבר מתפיסת ביטחון של הכלה והגנה לתפיסה של מניעה ומוכנות. זאת לצד בניית יכולות לתגובה מיידית ולעתים אף לא פרופורציונלית ומוכנות למלחמה מקדימה ומתקפת מנע. דוח הוועדה מציין כי המלחמה שמנהלת ישראל זה 16 חודשים "חשפה את החולשה היחסית של התבססות יתר על התפיסה ההגנתית, ששעבדה את מדינת ישראל למציאות של סבבים מוגבלים אל מול התעצמות האויבים על גבולותינו".
בהמשך לכך כותבת הוועדה כי "על צה"ל לאמץ, לצד שימור ואף הרחבת היכולות ההגנתיות, תפיסת הפעלה התקפית ומונעת, באופן שתפעיל את עוצמתו של צה"ל לא רק על מנת להתגונן בפני איומים שהתממשו במלוא עוצמתם, אלא על מנת להסיר את האיומים במהלך, או לפני, התהוותם".
בסך הכול מציעים חברי ועדת נגל להוסיף עוד 130 מיליארד שקל לתקציב מערכת הביטחון ב-10 השנים הקרובות. אלא שסכום זה יתווסף על 62.4 מיליארד שקל שראש הממשלה כבר אישר כתוספת לבניין הכוח ועוד כ-60 מיליארד שקל לאגף השיקום והמשפחות השכולות. בשורה התחתונה, לאחר כל התוספות תקציב הביטחון ל-2025 יוכל מסכום מקורי של 64 מיליארד שקל ל-123 מיליארד שקלים.
למה ישמשו התוספות התקציביות:
- חיזוקחבה וטיוב הט הטיפול בהון האנושי של צה"ל והגדלתו לצד הריפול בשיקום והמשפחות השכולות.
- חיזוק המוכנות לתקיפה במעגל שלישי, בדגש על איראן.
- חיזוק מערך ההגנה בגבולות תוך שינוי דוקטרינת הביטחון השוטף.
- חיזוק ההגנה האווירית הרב-שכבתית באמצעות תוכנית רב-שנתית "עתירת משאבים".
- חיזוק והכשרה לכשירות של מערכי הלחימה היבשתיים.
מאיפה יבוא הכסף?
נקודת חולשה מרכזית בדוח היא הימנעות הוועדה מלנקוב בצורה מפורשת במקורות התקציביים שמהם ימומנו התוספות התקציביות למערכת הביטחון. למעשה, הוועדה המליצה כי התוספת התקציבית למטרת התעצמות בשנת 2025 תהיה 9 מיליארד שקל, אך 3 מיליארד מתוכם יגיעו מהסטת התקציב שכבר אושר למשרד - כלומר התייעלות של מערכת הביטחון.
דוח הוועדה ממליץ לממן את התוספות התקציביות "ככל הניתן ללא הטלת מיסים נוספים, מעבר לאלו שנקבעו בשנת 2025". במקום זאת היא מגלגלת את האחריות חזרה למשרד האוצר ובנק ישראל ומציינת כי הם "רואים את מכלול התמונה הכלכלית ואת היכולת ליישם כל הצעה".
לדברי יו"ר הוועדה נגל, עיקר התוספות התקציביות ימומן "מהצמיחה" במשק. עם זאת, דוח הוועדה בכל זאת אומר כי "יידרשו ב-2026 ואילך כמה צעדים פיסקליים מרסנים למימון חלק מהגידול המומלץ בהוצאות" - כלומר קיצוץ בהוצאות הממשלה.
המילה "חרדים" לא מופיעה בדוח
נקודה קריטית באתגר בניין הכוח של מערכת הביטחון היא הצורך בתוספת גדולה של חיילים בשנים הקרובות. לדברי נגל, "יש משבר בכוח האדם בצה"ל, צריך לפתור אותו". דוח הוועדה ממליץ על שורה של צעדים שנועדו לצמצם את העול על משרתי המילואים, בין היתר באמצעות המלצה על הקמת מסגרות לוחמות חדשות שיבוססו על מה שהוועדה מכנה "קבע קצר" של שנתיים בלבד.
עם זאת, הוועדה נמנעה מלנקוב בשם המפורש של הצורך בגיוס צעירי החברה החרדית. הדוח מציין כי "הוועדה סבורה כי כלל אזרחי המדינה הם שווי זכויות וחובות והם נדרשים לשאת בנטל השירות", אך מוסיף מיד כי "הוועדה ממליצה לבצע את השינוי הנדרש בהדרגה, בהתאם ליכולות הגיוס והקליטה של צה"ל וצרכיו". בתשובה לשאלות העיתונאים לגבי גיוס החרדים השיב נגל כי "הפתרון הוא טכנו-פוליטי-כלכלי וכרגע הפן הפוליטי יותר בולט".
השאלה הפוליטית עוטפת גם פנים אחרים בדיוני הוועדה. כך, בפתח דבריו אמר נגל על הדוח כי "אם גם האוצר וגם משרד הביטחון לא יהיו מרוצים וראש הממשלה יהיה מרוצה - הדוח בסדר". בנוסף, עם המלצות הוועדה נמנית המלצה ליצירת תהליך מובנה חדש לבניית תוכנית העבודה השנתית של מערכת הביטחון, שכולל את הצגתה מול הקבינט והעצמת סמכויות הפיקוח המטה לביטחון לאומי.