משרד האוצר מבקש משרי הממשלה לאשר קיצוץ רוחבי בתקציב משרדיהם בהיקף של 3 מיליארד שקלים לאחר שיו"ר ועדת הכספים חה"כ משה גפני (יהדות התורה) חסם צעדי מיסוי שהמשרד ביקש להעביר. בהצעה להחלטת מחליטים שהעביר אמש (מוצאי שבת) המשרד מתבקשים השרים לאשר הפחתה של 4.3% בתקציבי משרדיהם בשנת 2025 ולהוביל קיצוצים בשיעור זהה בתקציבי המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, הכנסת ומבקר המדינה.

המהלך צפוי בין היתר לקצץ יותר ממיליארד שקלים בהוצאות ביטחון (משרד הביטחון והוצאות ביטחוניות שונות), 375 מיליון שקלים בתקציבי החינוך וההשכלה הגבוהה וכ-104 מיליון שקלים בתקציבי בריאות.

קיצוצים נבחרים נוספים במשרדי ויחידות הממשלה:

  • תחבורה: 296 מיליון שקלים.
  • משרד הרווחה: 115 מיליון שקלים.
  • המשרד לביטחון הפנים (ביטחון לאומי): 175 מיליון שקלים.
  • המשטרה ושירות בתי הסוהר: 16 מיליון שקלים.
  • הרשויות המקומיות: 58 מיליון שקלים.
  • הוצאות חירום אזרחיות: 25 מיליון שקלים.
  • הרשות לניצולי שואה: 3.3 מיליון שקלים.
כוחות צה"ל בגבול לבנון (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)
כוחות צה"ל בגבול לבנון | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90

צעדי המיסוי שגפני חוסם

המסמך שהעביר משרד האוצר מנמק את הצורך בקיצוץ ב"הליכי חקיקה שנכללו בהצעת החוק ההתייעלות הכלכלית... ויש בהם להשליך על הגירעון התקציבי בשנת 2025 ואילך, שטרם הושלמה חקיקתם".

המסמך מונה 16 צעדים כאלו מסוגים שונים, ובהם שורה של צעדים הכרוכים בהגברת הפיקוח והמיסוי המוטל על שוק הנדל"ן. עם צעדים אלו נמנים:

  • הקפאת תקרת פטור [ממס] משכר דירה.
  • אי-התרת הוצאה לא מדווחת בנדל"ן.
  • חובת דיווח של הכנסות משכר דירה.
  • גביית מס יסף על שבח דירות מגורים.
  • דיווח אוטומטי על ידי פלטפורמות תיווך ושיווק (דירות Airbnb).
  • גביית מס יסף על שבח דירות מגורים מזרים.

במשרד האוצר מסבירים כי אם 16 הליכי החקיקה המפורטים לא יושלמו עד ליום אישור התקציב, הגירעון התקציבי לשנים 2028-2025 יהיה גבוה מזה שנקבע במסגרות התקציביות - דבר שעלול להשפיע לרעה על "אמון הגופים הבין-לאומיים, חברות הדירוג והמשקיעים במדיניותה הכלכלית של ממשלת ישראל וביציבות המשק".