תקציב 2025 יאושר ללא חוק ההסדרים, באופן תקדימי שחורג מהמקובל באישורי התקציב במדינת ישראל. המשמעות היא שרפורמות שאינן בעלות משמעות תקציבית יקודמו כהצעות חוק נפרדות שיובאו לאישור הכנסת לאחר אישור התקציב.
עוד ב-N12 כלכלה:
• "הלקוח שאל מה יקרה אם מדינת ישראל לא תשרוד"
• הפורום הכלכלי העולמי: אלו המקצועות בסכנת היעלמות
• חוסכים לכם: כך תחתכו אלפי שקלים בהוצאות
חוק ההסדרים הוא כלי שמשמש את משרד האוצר זה כ-40 שנה לקידום רפורמות מבניות במשק. הצמדת אישור החוק לחוק התקציב מאפשר לממשלה להעביר את הרפורמות בו במהירות. מתכונת זו אף זיכתה את חוק ההסדרים בביקורת רבה על כך שהוא משמש כלי להעברת מהלכים משמעותיים בלי שיתקיים בהן דיון מעמיק.
היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק הזהירה את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר בחודש נובמבר כי העיכוב הדרמטי בקידום תקציב 2025 מונע קידום של חוק ההסדרים. הבוקר שלחה אפיק מכתב שסותם את הגולל על הסוגיה. "עמדתי היא כי אין מקום לחקיקה של 'הסדרים' שאינם בעלי משמעויות תקציביות הקשורות קשר ישיר והכרחי לתקציב, אלא רק לחקיקה בעלת משמעויות כספיות ושיש לה קשר ישיר לתקציב", כותבת אפיק במכתב הממוען לכלל חברות וחברי הכנסת.
אפיק מציינת כי עם הנימוקים לעמדתה נמנים גם "האיחור המשמעותי של הממשלה בהנחת הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025 וכן לאור העובדה שעוד קודם להנחת הצעת חוק התקציב הניח משרד האוצר שורת הצעת חוק בנושאי מס והקפאות סכומים שונות שהכנסת התבקשה להעבירן קודם לשנת הכספים 2025 על מנת שיחולו ביחס אליה".
פיצול הצעת חוק ההסדרים להליך חקיקה רגיל משמעותו שהצעת החוק תנוח על שולחנה של הוועדה המוסמכת לכך, והיא תוסיף לדון בו שלא בלוחות הזמנים של חוק הסדרים. יתר ההצעות ינותבו לוועדות המתאימות וישולבו לאחר מכן מחדש להצעה אחת שתונח במאוחד לקריאה השניה והשלישית.
התוכניות שקידומן יידחה בשל ביטול חוק ההסדרים כוללות: חקיקה הקשורה למחשוב שירותים שמעניקים גופי המדינה לאזרחים כך שיוכלו להינתן באינטרנט; חקיקה בתחום התשתיות והביוב; חקיקה שנועדה להאציל סמכויות על רשויות מקומיות; קידום רשויות מטרופוליניות ורשות ארצית בתחום התחבורה; התחלה של רפורמה בשירות התעסוקה; וחקיקה בתחום התכנון והבנייה. כמו כן פוצלו סעיפים העוסקים בשינויים בתחום המיסוי, והתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים בתחום בריאות הנפש.
אף שקידומן של כלל התוכניות יידחה, סוכם כי ייקבעו לוחות זמנים לחקיקה במספר נושאים מצומצם ובהם השירותים הדיגיטליים עם גופים ציבוריים וקידום הרשויות המטרופוליניות "בשל ההסכמה בדבר חשיבותם".