דוח בנק ישראל לשנת 2024 שמתפרסם היום (רביעי) מציג תמונה מורכבת של הכלכלה הישראלית לאחר שנה של מלחמה ממושכת. המשק הפגין עמידות, אך שילם מחיר כבד: הפגיעה בתוצר, הירידה בהשקעות ובייצוא, העלייה באינפלציה ובחוב – כל אלו מדגישים לפי הבנק את הצורך בהכרעות כלכליות לא פשוטות בשנים הקרובות.
בנק ישראל קובע כי המשך הלחימה, הדרישה להרחבת השירות הצבאי, גידול בהוצאות הביטחון, והצורך לשמור על יציבות פיסקלית – מחייבים בחינה מחדש של סדרי העדיפויות של הממשלה. לפי הדוח, "ככל שגודלה של ההוצאה הביטחונית לשנים הקרובות יהיה ברמות שעליהן המליצה ועדת נגל, הממשלה תצטרך לבחור בין הגדלה נוספת של נטל המס לבין ריסון של ההוצאה האזרחית, וכן לתעדף בין הצרכים האזרחיים".
הפער בין התקציב שאישרה אתמול הכנסת לבין המלצות בדוח בנק ישראל הוא אדיר. בנק ישראל מותח בדוח ביקורת על הממשלה ומדגיש כי היא צריכה "לשקול מחדש את הרכב הוצאותיה" כדי להתמודד עם אתגרי העתיד. ציטוט ישיר מהדוח קובע: "האתגר שהוצג לעיל מחייב דיון בסדרי העדיפויות של הממשלה".
לפי הבנק, יהיה צורך לבחור בין הגדלת המסים לבין קיצוץ בתקציבים אזרחיים, תוך קביעת סדרי עדיפויות חדשים. זאת בעיקר בשל הגידול הצפוי בהוצאות הביטחון והצורך להבטיח יציבות כלכלית בטווח הארוך.
N12 פירק את הדוח עב הכרס לשאלות ותשובות מרכזיות.
מה הביקורת על הממשלה?
בנק ישראל כותב: "ההתמודדות עם אתגרי היסוד של המשק [...] מצריכה משאבים בהיקף ניכר". על רקע זה, נכתב בדוח: "יידרשו התאמות גם בהרכב הוצאות הממשלה, אשר יבטאו סדרי עדיפויות ההולמים את אתגרי המשק ויתמכו בצמיחה בת-קיימא ובעליית רמת החיים של כל חלקי האוכלוסייה".
לפי בנק ישראל, אף שהממשלה נקטה צעדים תקציביים שנועדו לקזז את ההוצאות הקבועות שנוספו בעקבות המלחמה, צעדים אלה לבדם אינם מספיקים: "אין בצעדים אלה כדי להבטיח ירידה מתמשכת של יחס החוב לתוצר – הן משום שחלקם זמניים והן משום הגידול הצפוי של הוצאות מבניות אחרות של הממשלה".
עוד מציין הבנק כי גידול ההוצאה הציבורית ומימון שלה דרך הגדלת הגירעון גורמים לעלייה בביקושים. כשזה קורה במקביל למחסור בעובדים, נוצר עודף ביקוש, שגורם לעליית מחירים, כלומר לאינפלציה.
מה נאמר על שילוב החרדים?
הדוח מציין ש"הגיוס הנרחב למילואים מחדד את הצורך בהרחבת השירות בקרב חרדים". לפי בנק ישראל, "העלות המשקית הכרוכה באי-גיוס של החרדים לשירות חובה בצה"ל וגיוס חיילי מילואים במקומם גבוהה מאוד". עוד נכתב כי העלות נובעת מכך שחיילי מילואים עולים יותר מהחיילים הסדירים, וגם משום ש"המשרתים הנוכחיים גם משתתפים בשוק העבודה בשיעורים גבוהים, ולכן גיוסם למילואים כרוך באובדן הכנסה משקית של כחצי אחוז תוצר כל שנה בשל ההיעדרות ממקום העבודה". בנק ישראל מזהיר שעלות זו "צפויה ללוות את צורכי הביטחון של ישראל עוד שנים רבות".
בנוסף מציין הדוח כי עידוד הממשלה של חינוך ללא לימודי ליבה בחברה החרדית לצד מתן עוד תקציבים וקצבאות מהווה את אחת המשקולות הכבדות ביותר על המשק. הדוח מוסיף כי "שיעורי השתתפות נמוכים של נשים ערביות וגברים חרדים בשוק העבודה" הם חלק מבעיות היסוד של המשק. ההתמודדות עם הבעיה דורשת, לפי בנק ישראל, השקעה בהון האנושי וצמצום תמריצים לאי-השתתפות.
במסיבת העיתונאים שבה הוצג הדוח התייחס נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כי לחדירה של כלי בינה מלאכותית (AI) לשוק העבודה. לדבריו, חמישית מהמועסקים במשק עובדים במשלחי יד שחשופים להחלפה בידי בינה מלאכותית. לדבריו, החברה החרדית באופן בולט חשופה יותר למקצועות בסיכון גבוה להחלפה מאשר יהודים לא חרדים - מה שמחדד לדבריו את הצורך במיומנויות כלליות והכשרה.
מה הקשר בין המלחמה לריבית?
בנק ישראל מציין כי בתחילת 2024 הוא הוריד את הריבית ל-4.5%, אך לאחר מכן השאיר אותה ברמה זו במשך כל השנה. זאת בגלל "התמשכות המלחמה, התמדתן של מגבלות ההיצע והתגברות עודפי הביקוש". לפי הדוח, המדיניות נועדה לשמור על יציבות המחירים, לתמוך בפעילות הכלכלית ולהפחית אי-ודאות. מכאן משתמע שהמשך לחימה משמעותה שמירה על ריבית גבוהה לאורך זמן.
כיצד הושפע שוק העבודה?
שוק העבודה בישראל היה "הדוק" בשנת 2024 – כלומר, הביקוש לעובדים היה גבוה אבל ההיצע נמוך. לפי הדוח, זה קרה בגלל גיוס נרחב למילואים, איסור על כניסת פועלים פלסטינים, ועובדים שלא יכלו להגיע לעבודה באזורים מוכי קרבות. המשמעות: עלייה בשכר, אבל גם בלחצי מחירים.
בנק ישראל מעריך כי ההשפעה של המחסור הזה על התוצר העסקי הייתה חמורה: כ-3.4%. גיוס מילואים ואי-הגעה לעבודה של תושבי אזורי עימות תרמו לפגיעה נוספת. בסך הכול, ההשפעה של המחסור בכוח אדם מוערכת בכ-5% מהתוצר העסקי.
מה לגבי השירותים לאזרח?
עובדי המגזר הציבורי הסכימו לדחות העלאות שכר שהובטחו להם, כחלק מהמאמץ לשמור על יציבות. כתוצאה מכך, נוצר לפי בנק ישראל "פער שלילי מובהק" בשכר לעומת המגזר העסקי. בנק ישראל מזהיר שהפער הזה עלול לפגוע באיכות השירותים הציבוריים בעתיד.
תגובות