המיליארדים שיועדו לדורות הבאים - גויסו למטרות קואליציוניות: עושים סדר בסערה סביב קרן העושר

ועדת הכנסת לפיקוח על קרן העושר הישראלית אישרה היום (חמישי) מחדש הקצאה של 189 מיליון שקלים מכספי הקרן, לאחר מכתב חריף שהוציאה אמש היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק. המכתב שהוציאה אפיק, בתשובה לפנייה של חברי אופוזיציה, ביקר את אופן אישור הקצאת הכספים בדיון הוועדה אתמול. בסופו של דבר אושרו כל ההקצאות בשינויים קלים, תוך מחאה חריפה של נציגי האופוזיציה בדיון.

נציגי האופוזיציה בוועדת הפיקוח שבראשה עומד חה"כ ניסים ואטורי טענו כי מה שהיה אמור להיות מנגנון להבטחת צדק בין-דורי וניהול אחראי של רווחי הגז הטבעי, הפך במהירות למקור תקציבי עבור מטרות סקטוריאליות ותקציבים קואליציוניים, תוך עקיפת מנגנוני הפיקוח והשקיפות שנקבעו בחוק. N12 עושה סדר במהומה.

מהי בכלל קרן העושר?

קרן העושר, או בשמה הרשמי "הקרן לאזרחי ישראל", הוקמה מכוח חוק שחוקק ב-2014. הקרן החלה את פעילותה ביוני 2022, לאחר שהסכום שהצטבר בה מההיטל על רווחי גז טבעי הגיע למיליארד שקלים - סכום שהיה תנאי לכניסת החוק לתוקף. מטרת הקרן היא "לנהל את הכנסות המדינה מהיטל על רווחי נפט, גז טבעי, ומשאבי טבע אחרים... בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאתם ובמטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות רבים".

בבסיס הקמת הקרן עמדו שני רעיונות מרכזיים: הראשון, רעיון ערכי של "צדק בין דורי", לפיו התועלת הכלכלית ממשאבי הטבע המתכלים צריכה להגיע גם לדורות הבאים ולא רק לדור הנוכחי. השני, היגיון כלכלי העוסק בהימנעות מהשלכות שליליות אפשריות של גילוי משאבי טבע, שעלולות לזעזע את המשק המקומי.

כמה כסף יש בקרן ומה נעשה בו?

לפי רשות המיסים, נכון לסוף 2024 הצטברו בקרן 7.5 מיליארד שקלים מהיטלים שנגבו על רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע, מתוכם 6.1 מיליארד שקל היטלים חלוטים. אשתקד נגבו קרוב למיליארד שקלים לעומת כ-2 מיליארד ב-2023. בשנת 2023 הוקצו לראשונה כספים מהקרן לתקציב המדינה לשנים 2024-2023. בין היתר הוקצו 75 מיליון שקלים לבינוי מבנים לתנועות נוער ו-35 מיליון שקלים לפרויקטי שיפוץ בינוי ופתרונות דיור בתחומי בריאות הנפש בקהילה.

מה אמורים לעשות בכספי הקרן?

חוק הקרן לאזרחי ישראל קובע כי הכספים אמורים לשמש למטרות "חברתיות, כלכליות וחינוכיות". החוק שם דגש על השקעת הכספים במחקר ופיתוח ובעיקר של אנרגיה מתחדשת וכן מיקוד על עידוד תעסוקה בנגב. בדיון שהתקיים בחודש שעבר בוועדה הדגישה היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק כי "כספי הקרן לא יכולים להיות כספים שהממשלה תסתמך עליהם ככסף של תקציב שוטף. בהליך החקיקה המטרה הייתה שהכסף הזה לא יהיה כסף צד אלא כסף שנועד לשמש לשימושים חברתיים חינוכיים, לאנרגיות מתחדשות ולעידוד תעסוקה בנגב".

אפיק ציינה כי "הכוונה הייתה שהכסף ילך למטרות ארוכות טווח" והוסיפה כי "הפרשנות הנכונה ביותר לחקיקה בעיניי היא שלא ניתן משנה לשנה לתקצב את אותן מטרות כי אז זה יהפוך לכסף כיס של הממשלה".

מה ביקשה הממשלה לעשות השנה?

הדיון השנה הוא בסך הכל הפעם השנייה שבה הוועדה מתבקשת לאשר הקצאה שנתית מתוך כספי הקרן אל תקציב המדינה. הבקשה שהעביר שר האוצר סמוטריץ' הייתה להקצאת 189 מיליון שקלים וכללה בין היתר את המטרות הבאות:

• 74 מיליון שקלים להמשך פיתוח מוסדות לתנועות נוער.
• 20 מיליון שקלים לשיפוץ במרכזים רפואיים לבריאות הנפש.
• 10 מיליון שקלים להקמת מגרשי ספורט במערכת החינוך.
• 27.5 מיליון שקלים לבניית מבנים לפעילות חינוך בלתי פורמלית שנפגעו במלחמה.
• 20 מיליון שקלים לקידום פרויקטי אנרגיה מתחדשת.

מה הבעיה עם ההקצאות האלו?

אף שמדובר במטרות שהן על פניו ראויות, נציגי האופוזיציה בוועדת הפיקוח התרעמו על השימוש בעיקר כספי ההקצאה למטרות שאינן עומדות ביעדי הקרן על פי חוק. לטענתם, כשני שלישים מסכומי ההקצאה מיועדים לצרכים שמתוקצבים ביום-יום מתקציב המדינה ומכספים קואליציוניים, ולכן הם חושדים שמדובר בדרך נוספת להזרים תקציבי ציבור למטרות פוליטיות.

"יש פה רשימה של מטרות נהדרות, אבל מה הקשר לקרן העושר?", אמר בדיון אתמול חה"כ להב-הרצנו. "הכספים אמורים לחזור לאנרגיות מתחדשות ועידוד תעסוקה בנגב. יש פה הצעה שזורקת פירורים לשתי המטרות האלה. לא יכול להיות שבלחצים של שר האוצר הכנסת תהפוך למרמס וקרן העושר תהפוך לשק של כספים קואליציוניים".

מעבר לכך, בחודשים האחרונים שמעו חברי הוועדה מאות בקשות להקצאת כספים לתוכניות של גופים ועמותות עבור מטרות העומדות בחוק הקרן. החברה להגנת הטבע, שהגישה הצעה לפיתוח בר קיימה של המרחב הימי של ישראל מחו אתמול על יעדי ההקצאה שמקדמת הממשלה וציינו כי "מדינה שמנצלת את משאבי הטבע בים, תוך פגיעה סביבתית, צריכה גם להחזיר משהו לטובת הים, לצורך הגנת הסביבה הימית".

האם מדובר בעוד כסף לחרדים?

לטענת חלק מנציגי האופוזיציה בוועדה, הפירוט שמתחת לחלק מהכותרות של התוכניות מעלה חשש לשימוש בכספים פוליטיים. בדיון היום מחה חה"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) על פירוט המוסדות שזכאים להקצאת 27.5 מיליון השקלים שהוצגו כבינוי מבנים לפעילות חינוך בלתי פורמלית במרחבים שנפגעו במלחמה. כך, לצד תנועות וארגוני נוער ומתנדבי שנת חינוך פירוט ההקצאה כולל גם "ישיבה גבוהה, ישיבת הסדר, מדרשה לבנות, כולל אברכים" וכ"ו. בתגובה אמר נציג משרד החינוך כי הכספים ילכו רק למוסדות שמעודדים גיוס לצה"ל.

מה הביא לפיצוץ השבוע?

הדיון שהתקיים אתמול בוועדה בהקצאות שביקש שר האוצר לאשר היה טעון מלכתחילה, על רקע הטענות לשימוש בכספים שאינו עומד ביעדי החוק. הדיון עלה לטונים גבוהים במיוחד לאחר שנציג משרד החינוך הודה כי ישיבת ההסדר בקריית שמונה, שתקבל 2 מיליון שקלים, היא היחידה שעונה לתבחינים שנקבעו לכסף. בעקבות המחאות הרמות של נציגי האופוזיציה בדיון הרחיק יו"ר הוועדה ואטורי מהדיון את חברי הכנסת נעמה לזימי (העבודה),  להב-הרצנו ועודד פורר (ישראל ביתנו), מה שהביא לפיצוץ הדיון. לאחר מכן אישרה הוועדה את בקשת ההקצאות של האוצר כלשונן.

במכתב ששלחו נציגי האופוזיציה ליועצת המשפטית של הכנסת בעקבות הדיון הם טענו כי ההצבעה בוצעה "תוך חריגה מהותית מהנהלים המחייבים", בטענה שהתהליך כלל "ליקויים חמורים, בהם היעדר פירוט תקציבי מספק, העברת נתונים חלקית ושאינה שקופה, הקצאת תקציבים ללא נימוק וללא זמן מספק לדיון מקצועי, וכן התקשרות בעייתית עם ספק יחיד ללא חוות דעת של החשב הכללי".

למה התקיימה הצבעה מחודשת?

במכתב ששלחה אמש יועמ"שית הכנסת אפיק בהמשך לפניית הח"כים היא כתבה על ההקצאות שאישרה הוועדה כי "גם עתה הצעת ההקצאה לוקה בחסר". בהמשך לכך היא הציעה לפתוח את הדיון מחדש - מה שהביא להרחבת הדיון היום. בנוסף ציינה כי ככל שיישארו שאלות פתוחות לאחר הדיון, הוועדה תידרש לקיים דיוני פיקוח בהקצאות הכספים כדי לוודא בין היתר כי לא נעשה שימוש בכספים מקרן העושר לצרכים קואליציוניים "שחורגים וחוטאים לדעתי ממטרת החוק, מכוונת המחוקק ומהקצאה כדין".

יו"ר הוועדה ואטורי החליט אכן לקיים דיון נוסף והצבעה מחודשת על הקצאת הכספים. בדיון שהתנהל היום שוב מחו נציגי האופוזיציה על שימוש בכספים למטרות שלא עבורן הם נועדו. חברי הכנסת לזימי, להב הרצנו, מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) ויסמין פרידמן (יש עתיד) קבלו בין היתר על כך שכספים שלפי חוק נועדו לשמש לטיפוח תעסוקה בפריפריה וקידום אנרגיה מתחדשת ולהניע תהליכים ארוכי טווח מחולקים לתקציבים קטנים שמשמשים כקופה קטנה עבור הממשלה.