בעקבות המשבר הפוליטי המתמשך בישראל, נשמעות קריאות גוברות למחאה אזרחית בצורת "מרד מיסים". בעצרת שהתקיימה בכיכר הבימה אמש (שבת), קרא יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד לאזרחי ישראל לשקול אי-תשלום מיסים כצעד מחאה. דברי לפיד הגיעו על רקע החשש שהממשלה תתעלם מפסיקת בג"ץ: "אם ממשלת 7 באוקטובר תחליט לא לציית לפסיקת בית המשפט, היא תהפוך את עצמה באותו יום, באותו רגע, לממשלה עבריינית. אם אפשר לארגן 'מרד מיסים', נארגן 'מרד מיסים'", אמר לפיד.
בלשכתו של לפיד סירבו להרחיב ולהסביר כיצד "מרד מיסים" כזה אמור לעבוד בפועל והאם נערכו התייעצויות עם מומחים בתחום המיסוי לבחינת ההיתכנות של מהלך שכזה.
קריאות דומות נשמעו כבר ביולי 2023, כאשר לפי פרסום בגלובס, הנהלת משרד האוצר ורשות המיסים דנו באיומים שנשמעו ברשתות החברתיות לפתוח ב"מרד מיסים". אז דווח כי רואי חשבון ויועצי מס הפיצו הודעות הקוראות לחברות ועסקים להקטין את תשלומי המקדמות שלהם. יוזמה זו נולדה כחלק מהמחאה נגד המהפכה המשפטית שקידמה הממשלה באותה תקופה.
אך כיצד "מרד מיסים" בישראל יכול לפעול מבחינה מעשית? מה השיגו מהלכים דומים בעולם? ומהן ההשלכות המשפטיות והכלכליות של צעד כזה עבור אזרחים המבקשים להשמיע את קולם?
מה זה בעצם "מרד מיסים"?
"בסיס הביטוי 'מרד מיסים' הינו קבלת החלטה של ציבור מסוים, שחושב שהוא יכול לגרום לשלטון לקבל החלטות בצורה שונה, באמצעות (אי) התשלום מהמיסים לאותה מדינה", הסביר רו"ח ג'ק בלנגה, יו"ר ועדת המיסים של לשכת רואי החשבון. "אבל במדינות דמוקרטיות כמו ישראל 'מרד מיסים' עלול להביא לעבירת מס".
רו"ח ועו"ד דותן עינב, בעלים של משרד עורכי דין בתחום המיסוי, הוסיף: "המשמעות של 'מרד מיסים' היא למעשה הימנעות של האזרחים מלשלם את המיסים שהם מחויבים בהם".
המגבלות המעשיות של "מרד מיסים" בישראל
אחת המגבלות העיקריות למימוש "מרד מיסים" בישראל היא שרוב המיסים נגבים במקור. "השכירים בכלל לא יכולים להחליט האם הם משלמים מס על השכר שלהם או לא, מכיוון שהמעסיק מנכה להם את זה בצורה למעשה אוטומטית מהשכר", הסביר עינב.
בלנגה חידד: "רוב ההכנסות של המדינה ממיסים משולמות ממקורות שהם לא מי שחייב אותם. זה רוב המע"מ, זה הביטוח הלאומי וזה המס של העובדים - כל המיסים האלה משולמים באמצעות צד ג'. ככה שעובדים שכירים לא יכולים למרוד במיסים".
הצעה להעלמת מע"מ - אינה "מרד מיסים"
אפשרות אחרת שעולה בהקשר של מחאה כלכלית היא ביצוע עסקאות "בשחור" ללא תשלום מע"מ. בלנגה הבהיר כי זו אינה נחשבת כ"מרד מיסים", והסביר את ההבדל המהותי: "יש הבדל בין מצב שבו אני שולח דוח למדינה ומצהיר כי אני חייב לה מיליון שקל אבל לא משלם אותו כי אני מעוניין למרוד בה, לבין מצב שבו אני לא שולח את הדוח בכלל". לדבריו, המקרה הזה הוא לא "מרד מיסים" אלא העלמת מיסים.
עינב הוסיף: "עצמאי יכול שלא להוציא חשבונית ולקבל הכנסות ללא דיווח עליהן, לא למע"מ ולא למס הכנסה - אבל כמובן שזאת עבירה פלילית".
אפשרויות מחאה מיסויית לעצמאים ולחברות
עצמאים וחברות יכולים לכאורה לבחור שלא לשלם מקדמות מס הכנסה כאקט מחאתי, אם כי עם סיכונים משפטיים. "עצמאי יכול לא לדווח על ההכנסות שלו, או שהוא יכול לא לשלם את המקדמות שמוטלות עליו", הסביר עינב. "אבל כמובן שזאת עברה פלילית".
על חברות מוטלת חובה לשלם מקדמות למס הכנסה שנקבעות לפי אחוז מהמחזור. "אם יש לי חברה ושיעור המקדמות שלי עומד על 10 אחוזים, בזמן שיש לי מחזור של 100 אלף שקל בחודש - אז כל חודש אני צריך לשלם עשרת אלפים שקל כמקדמה", הדגים עינב.
האם ניתן להציף את מערכת המיסים?
בהיסטוריה של מחאות מיסים בעולם, הצפת המערכת המשפטית והמנהלית הייתה אסטרטגיה מרכזית. האם אסטרטגיה זו יכולה לעבוד בישראל? בלנגה התייחס לכך: "השאלה היא האם ישנה אפשרות תיאורטית להצפת המערכת של רשות המיסים בכך שהיא צריכה לעסוק או לטפל בכל המקרים האלה?".
לדעתו, האוטומציה של המערכת מקשה על אסטרטגיה זו: "המערכות הן אוטומטיות. ברגע שיש דוח של 100 שקל שלא שולם, מיד מתחילות להיות מוטלות סנקציות". בלנגה הדגיש שבניגוד לעבר - "אנחנו נמצאים במצב כזה שהטכנולוגיה מאפשרת למערכות להתגבר על זה די בקלות".
ההשלכות עבור המשתתפים במחאה
משתתפים פוטנציאליים ב"מרד מיסים" צריכים להיות מודעים להשלכות. "תוך חודש, העסק שחייב את הכסף ולא שילם - עלול להיות משותק", הזהיר בלנגה. "הטכנולוגיה היום מאפשרת לרשויות לקבוע ניכוי במקור לכלל הנישומים במהירות".
עינב הוסיף: "בשלב הראשון יוטלו קנסות. נדרש לשלם גם את המקדמות בתוספת של ריבית והפרשי הצמדה. בטווח הארוך, מכיוון שזאת עבירה פלילית, יכול להיות מוגש כתב אישום".
"מרדי מיסים" בעולם ומה ניתן ללמוד מהם
בעולם היו מספר מקרים של מרדי מיסים שהשיגו תוצאות משמעותיות והובילו לשינויי מדיניות. בבריטניה של שנת 1989, מחאת ה"פול טקס" התעוררה כאשר ממשלת תאצ'ר הנהיגה מס קהילתי בסכום אחיד על כל אזרח, ללא קשר להכנסתו. כשליש מהחייבים - כ-18 מיליון אזרחים - סירבו לשלמו. בתי המשפט קרסו תחת עומס של יותר מ-15 מיליון תיקי אי-תשלום, והשלטונות איבדו כ-1.7 מיליארד ליש"ט בהכנסות. המחאה הובילה לביטול המס ב-1991 ותרמה לשינויים פוליטיים משמעותיים.
בדרום אפריקה, מחאה דומה התרחשה בין 2013 ל-2019 כנגד מערכת אגרות כבישים אלקטרונית (e-toll). כ-85% מהנהגים - קרוב ל-2.5 מיליון אנשים - התעלמו מהחשבונות שנשלחו אליהם. לאחר שש שנים של התנגדות אזרחית מאורגנת, הממשלה נכנעה וביטלה את המערכת, למרות השקעה של כמעט 18 מיליארד ראנד בהקמתה.
גם ביוון, במהלך משבר החוב ב-2011, הוטל מס נדל"ן חדש שנגבה דרך חשבונות החשמל. תנועת מחאה בשם "לא משלמים" (Den Plirono) הובילה לכך שכ-30% עד 42% מהאזרחים סירבו לשלם את המס. לאחר מאבק משפטי, בית המשפט העליון אסר על ניתוקי חשמל כאמצעי לאכיפת תשלום המס, וב-2014 נאלצה הממשלה לשנות את שיטת הגבייה.
ההבדלים בין מחאות בעולם לאפשרויות בישראל
המקרים המוצלחים בעולם התמקדו במיסים חדשים וספציפיים שניתן היה להתנגד להם באופן ממוקד. האכיפה במקרים אלו הייתה מסורבלת והצריכה הליכים משפטיים פרטניים, מה שאפשר לאזרחים להתמיד במחאתם.
לעומת זאת, בישראל מדובר במערכת מיסוי כוללת עם מנגנוני גבייה ואכיפה מתקדמים. "הקשיים והסנקציות שיוטלו על המורד עלולים להיות גבוהים מההשפעה שתהיה למחאה בטווח הקצר", העריך בלנגה.
לפי פרסום בגלובס, כבר ביולי 2023 העריך מנהל רשות המיסים דאז, ערן יעקב, כי "החברות הגדולות במשק לא יפחיתו בתשלומי המקדמות שלהן" וכי לא נראה ביטוי משמעותי לאי-תשלום מקדמות בנתוני הגבייה.
"מרד מיסים" נותר כלי מחאה אפשרי עבור אזרחים המבקשים להשפיע על מדיניות הממשלה בתנאים של משבר דמוקרטי, אך מומחים מצביעים על קשיים משמעותיים ביישומו במציאות הישראלית העכשווית.
תגובות