תקציב המדינה שאושר אתמול (שלישי) בכנסת כולל סכום גבוה של יותר מ-5 מיליארד שקלים למימון הסכמים קואליציוניים במקביל להטלת גזירות מס על הציבור בסכום מצטבר של 20 מיליארד שקלים. אלא שהשיעור הגבוה של הכספים הללו מתוך הכבדת הנטל הוא רק ההתחלה. חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר נרי הורוביץ ורוני ברבוי צללו להקצאות הכספים במסגרת הכספים הקואליציוניים למערכת החינוך החרדית. התוצאה היא תיאור מפורט של האופן שבו משמשים הכספים למטרות שחותרות תחת טובת הציבור הישראלי - וחשיפת היעדים האמיתיים שמוסתרים מאחורי שמות תמימים למראה.
>> לקריאת חוות הדעת המלאה <<
הסכום הגבוה של הכספים הקואליציוניים בולט במיוחד לאור התקציבים שניתנו לשירותים החברתיים בתקציב 2025. "בעוד שנעשו קיצוצים בחינוך, בריאות, רווחה, תשתיות ובכל שירות ממשלתי אחר שאינו ביטחון, בכספים הקואליציוניים לא נעשה כמעט כל קיצוץ," כתב ד"ר מיקי פלד בנייר עמדה של קרן ברל כצנלסון. לדבריו, "60 אגורות מכל שקל של תוספת מס יילכו לגולדקנופף, סמוטריץ', סטרוק ואבי מעוז" - כלומר לכספים קואליציוניים.
בנוסף, מניתוח שביצעו הורוביץ וברבוי למסמכים שהוגשו לוועדת הכספים בשבועות שקדמו לאישור התקציב עולה כי "1.29 מיליארד שקלים מסעיפי ההסכמים הקואליציוניים נכנסו לבסיס התקציב בניגוד להוראות היועץ והחלטות הממשלה". משמעות הדברים היא שגם לאחר שיהיו בחירות והממשלה תוחלף - השרים והשרות שיושבעו במקומה יתקשו מאוד להחזיר את הגלגל לאחור.
הפיקוח הפרלמנטרי הפך לחלול
חוות הדעת של הורוביץ וברבוי חושפת שיטות מדאיגות בפעילות ועדת הכספים: "יו"ר הוועדה [משה גפני (יהדות התורה)], יועציו ומזכירות הוועדה נקטו לאורך השנים בשיטות בעייתיות במטרה להפוך את הפיקוח הפרלמנטרי לחלול, על ידי מה שמכונה באוצר 'הפצצות שטיח' - כלומר, ריבוי סעיפים להצבעה מהירה וניצול הרוב האוטומטי של הקואליציה, הצגת מידע שאינו מדויק, מאמץ לצמצם את תפקיד הדרג המקצועי בדיונים".
התמונה המשתקפת מהדו"ח מטרידה במיוחד: "קביעת התכנסויות הוועדה בהתראה מינימלית, לילות לבנים של הצבעות, ניתוק ההצבעה מהדיון באמצעות שימוש ב'דפי החלפה', הצבעה על סעיפים בעיתיים מתוך הנחה כי יתקבלו בהמולת ההצבעות ומחטפים על ידי שינוי תדיר של סדר היום תוך קפיצות בין סעיפים".
בעיית הפיקוח לא נגמרת בוועדת הכספים. כך, הצצה לסעיף "תרבות יהודית חרדית שיעורי תורה" בסך 70 מיליון שקלים בכספים קואליציוניים מגלה בעיות בפיקוח. הורוביץ וברבוי קובעים בחדות כי "חולשת הבקרה והפיקוח ותלישות הקריטריונים מעלה את החשש כי תחום שיעורי התורה הפך לתקציב המשרת מטרות פוליטיות" - "רוב התקציב מגיע כמעין תמיכה לגבאים במאות בתי כנסת".
למנוע נשירה או למנוע גיוס?
אחד הסעיפים מעוררי המחלוקת ביותר בכספים הקואליציונים הוא "תמיכה בגופי תיאום וקישור" בסך 8 מיליון שקלים בלבד. מדובר בתמיכה בארגוני גג שבעבר כבר נחשף שעיקר פעולתם היא דחיית שירות של תלמידי ישיבות. אלא שהורוביץ וברבוי מחדדים את הפרדוקס ומציינים כי לפחות אחד משלושת הארגונים הנתמכים "תפקידו בטיפול בדחיות שירות הפך מיותר לאחר פסיקת בג"צ בצו הביניים ממרץ 2024". לפי הצו "אין בסיס נורמטיבי לאי גיוסם של בחורי ישיבות ואברכים דחויי שירות". למרות זאת, הכספים לארגונים ממשיכים לזרום.
סעיף מטריד נוסף הוא "תוכנית חנוך לנער למניעת נשירה בקרב תלמידי הישיבות הקטנות" בסך 28 מיליון שקלים. הורוביץ וברבוי מחמיאים ומציינים כי התוכנית "נחשבת אחת התוכניות החלוציות בתחום הנוער הנושר". אלא שלדבריהם "האופי הפוליטי המובהק" הביא לניתוק שלה מן הפיקוח המקצועי ולהטמעתה בזרוע הביצוע של החברה למתנ"סים שקשה לפקח עליה.
בנוסף הם מעלים מעלים שאלה מהותית לגבי מטרת התוכנית. "מאחר וחלק מהבחורים מתחילים ללמוד בישיבה גדולה בגיל של כיתה י"ב התרחבה התכנית לגיל 18," הם מציינים. לדעתם, "עליה לעמוד במבחן של מניעת תמיכה בפעולה הפוגעת בגיוס." הם חוששים שהתוכנית "עוקפת 'במישרין או בעקיפין' את פסיקת בג"ץ בנושא דחיית שירות ולימודים במוסדות תורניים". פלד מפורש יותר ומציין כי מדובר ב"מניעת נשירה שעלולה להיגמר בשירות צבאי".
התוכנית החינוכית הפכה לפרויקט פוליטי
דוגמה בולטת לפוליטיזציה של תקציבים קואליציוניים נמצאת בסעיף "חיזוק וסיוע נוער בסיכון" בסכום של כ-22 מיליון שקלים. הורוביץ וברבוי מגוללים את הסיפור המלא: "ראשיתה של תכנית החונכים של ש"ס - בפועלו של הרב יעקב מויאל במימון קרן ההסעות של החינוך העצמאי", הם כותבים. התוכנית "נועדה בעת הקמתה לאפשר לאוכלוסיות 'קירוב' ללמוד בבתי ספר חרדים".
תהליך הפוליטיזציה לטענתם היה מובהק. "ההצלחה של התוכנית הביאה לפוליטיזציה ולהעברתה למשרדי תנועת ש"ס בהר חוצבים", הם ממשיכים. משם ניהלו אותה "הרב יעקב מויאל, אשר כהן ומנהל התוכנית שלומי דהן". הורוביץ וברבוי מוסיפים כי "דהן מנהל מיזם החונכים של ש"ס נמנה על רשימת המפלגה לכנסת במקום ה-11".
כיום, לפי החוקרים, "עובדים בחברה למתנ"סים 16 עובדים כרכזים ומנהלים בתוכנית החונכות". ביניהם "שלומי דהן, הרשם יוסף ניאזוף, דמויות המזוהות עם תנועת ש"ס ומייסד התכנית יעקב מויאל". הורובית וברבוי מוסיפים כי "המינוי של חברי תנועת ש"ס בתוכם מועמד לכנסת למשרות בחברה למתנ"סים מלמדת על זיקה פוליטית ישירה האסורה לפי הוראת היועץ המשפטי לממשלה".
מימון סמינרים משפחתיים
סכום ענק של 75 מיליון מהכספים הקואליציוניים מוקצה ל"תמיכה בפעולות סמינרים לעובדי הוראה". הורוביץ וברבוי מציינים כי אף שמדי שנה מוכשרות אלפי מורות חרדיות - רק חלק מזערי מהן מוצאות עבודה בתחום. "לפי דו"ח מבקר המדינה משנת 2019, 88% ממקבלות תעודת ההוראה אינן עובדות במקצוע", הם מתריעים.
הסמינרים מופעלים בידי פירמות משפחתיות רווחיות שנושאות לרוב את שמות המייסדים ולפי החוקרים "ניהולם עובר בירושה מאב לבן". התוצאה היא משקי בית חרדיים שמשלמים שכר לימוד גבוה ללא אפשרות אמיתית לתעסוקה - בשעה שהסמינרים עצמם נהנים מתקציבים נדיבים. החוקרים מציינים כי "שורת הרווח של הסמינרים כפירמות משפחתיות מונעת מתן שירות טוב יותר לנשים חרדיות צעירות לקראת כניסתן לשוק העבודה".
לפי החוקרים, רצונו של משרד האוצר להקטין את התמיכה במוסדות אלה נתקל בהתנגדות פוליטית מובהקת: "ראשי מפלגת דגל התורה המקורבים לאיגוד הסמינרים נעזרים בתקציבים ודרישות קואליציוניות כדי להגדיל את מספר התלמידות ולעודד הקמת סמינרים קטנים ושלוחות חדשות".
תגובות