תקציב המדינה לשנת 2025 אושר היום (שלישי) בקריאה שלישית ברוב של 66 מול 52. הדיון שהחל כבר אתמול, וארך למעלה מ-16 שעות כשבאופוזיציה ניסו למשוך כמה שיותר זמן ולהתיש את הקואליציה, הסתיים בהצבעה שמית במליאה. במהלך ההצבעה הניפו חברי כנסת של האופוזיציה תמונות חטופים ושלטים עם המספר 59. יו"ר הכנסת העיר להם, ואמר: "הנפת שלטים מנוגדת לפרוטוקול".
סמוטריץ' לאופוזיציה לאחר אישור התקציב שנכנס לספר החוקים: "תנוחו קצת, אנחנו מתחילים לעבוד על תקציב 2026 ונביא אותו לכאן מהר מאוד".

הדיון שהחל כבר אתמול ארך שעות ארוכות כשבאופוזיציה מנסים למשוך את הזמן כמה שיותר בניסיון להתיש את הקואליציה. היקפו הכולל של התקציב הוא כ-756 מיליארד שקלים, שמתוכם כ-136 מיליארד שקלים לתשלום חובות. האישור הסופי בכנסת צפוי בשעות הצוהריים, אחרי כמעט 16 שעות של דיונים.
במקביל לדיון בכנסת התקיימו מחאות נגד הממשלה מחוץ לבניין. מספר מפגינים חסמו את הכניסות לכנסת. חבר הכנסת אלמוג כהן והשר עמיחי אליהו תועדו נכנסים לכנסת מוקפים בשוטרים. השוטרים תועדו מפנים מפגינים בכוח, המשטרה עיכבה שישה מהם.


בסרטון שפרסמו נתניהו וסמוטריץ' אחרי אישור התקציב הודה ראש הממשלה לשר האוצר. "יש לתקציב חשיבות עצומה ליציבות הממשלה", אמר נתניהו. "באיראן, בעזה וגם במקומות אחרים הם ייחלו לכך שהתקציב ייפול, כדי שהממשלה תיפול, ולא נוכל להשלים את הניצחון הגדול שאנחנו ממש על סיפו".
עוד בנושא ב-N12:
• קיבוץ ניר עוז נלחם מול המדינה על כספי השיקום
• מיליארדים להשתמטות - אבל הכסף למילואימניקים מתעכב
• המדינה שולחת יד לקרן העושר בשביל כספים פוליטיים


על הדוכן, ראש האופוזיציה יאיר לפיד חבש כיפה לראשו וביקש לצטט מספר ישעיהו: "'שרייך סוררים... אוהב שוחד ורודף שלמונים'. זה מה שמונח לפניכם היום ועל זה אתם תצביעו היום. זו גנבה אתם גוזלים את עתידו של מעמד הביניים בישראל. של הציבור שעובד שהולך לצבא לוקחים את הכסף שלהם מעבירים למשתמטים". לפיד גם תקף בחריפות את השר יצחק גולדקנופף, שתועד לפני יומיים רוקד באירוע פרטי עם אברכים לקריאות "נמות ולא נתגייס": "הביטוי 'לרקוד על הדם' קיבל השבוע משמעות חדשה לגמרי".
סך התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה הוא 620 מיליארד שקל - זינוק של 20.6% לעומת מגבלת ההוצאה בשנה שעברה, הנובע בעיקר מהגידול בהוצאות הביטחון. תקציב משרד הביטחון הוא הגבוה ביותר ועומד על כ-109.8 מיליארד שקלים, אחריו תקציב משרד החינוך לו מוקצים בשני סעיפים למעלה מ-92 מיליארד שקלים. תקציב משרד הבריאות עומד על כ-59 מיליארד שקלים ותקציב הביטוח הלאומי עומד על כ-61 מיליארד שקלים. למעשה, התקציב מגיע לאישור הכנסת לאחר שזו כבר אישרה את הגזירות הכלולות בו כבר בדצמבר 2024, במטרה להחיל אותן עוד בשנת המס הנוכחית.
יעד הגירעון לתקציב 2025 - כלומר, עומק האוברדראפט שהממשלה מצהירה כי תכניס אליו את המדינה - הלך וגדל ככל שהתקדמו הדיונים על התקציב. יעד הגירעון נמדד כשיעור מתוך התוצר, וטיפס מיעד של 4% שעליו הצהיר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בעת שהציג את עקרונות התקציב - עד ל-4.9% עם הבאת התקציב לאישור סופי בכנסת. מעבר לכך, במשרדי האוצר והביטחון מעריכים כי ככל שהלחימה תלך ותימשך ועצימותה תלך ותגבר ייתכן שייאלצו לפתוח את התקציב מחדש - ואז הגירעון עשוי להעמיק עוד יותר.

"היה מקום לשנות את הרכב התקציב"
הליך הרכבת ואישור תקציב המדינה לשנה זו התעכב משמעותית בהשוואה ללוחות הזמנים המקובלים. האות המובהק ביותר לעיכוב הוא החלטתה של היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק, שהודיעה לשר האוצר כי לנוכח לוח הזמנים הדחוק לאישור התקציב לא ניתן יהיה לאשר יחד איתו את חוק ההסדרים כפי שנעשה בשנים רגילות. במקום זאת, רבות מהרפורמות והתוכניות השונות שמשרד האוצר ביקש להכניס בחוק פוצלו ממנו והועברו לדיונים נפרדים בוועדות הכנסת השונות.
את מיעוט הבשורה שכלולה בתקציב 2025 ואת הביקורת עליו היטיב לנסח בנימוסו האופייני נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, בדברים שנשא בשבוע שעבר בכנס שערך הבנק: "לצד צעדי ההתאמה הפיסקלית החשובים (הצעדים לקיצוץ בהוצאות והגדלת הכנסות - ל"ב), היה מקום לשנות את הרכב התקציב כך שיכלול באופן בולט יותר מנועי צמיחה, צעדים לשיפור פריון העבודה – בדגש על השקעה משמעותית יותר במערכת החינוך – וצמצום הוצאות שאינן תורמות במידה מספקת לפוטנציאל הצמיחה העתידי של המשק והורדת תמריצים שליליים ליציאה לעבודה".

רגע לפני הדד-ליין ועם הליך בעייתי
התקציב מגיע לאישורה הסופי של הכנסת ימים ספורים לפני הדד-ליין הקבוע בחוק: סוף חודש מרץ. לפי חוק, במידה ותקציב המדינה לא מאושר עד מועד זה דין הכנסת להתפזר. מסיבה זו, לאחר סחבת ממושכת נכנסו הדיונים בתקציב בוועדת הכנסת להילוך גבוה בשבועות האחרונים.
אישור התקציב בוועדת הכספים כלל דיונים ממושכים במהלכם נלחמו נציגי האופוזיציה לקבל פירוט והנמקות לכל סעיף וסעיף. הח"כים קבלו על לוח הזמנים הדחוק שנוצר בשל הסחבת בהבאת התקציב לאישור, שמנע לטענתם דיון מעמיק בתקציב העצום בגודלו.
על רקע זה עתרה אתמול לבג"ץ חה"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) יחד עם עמותת צדק פיננסי בדרישה לעצור את יישום השינויים בתקציב המדינה. העתירה טוענת בין היתר כי הממשלה הפרה את הוראות חוק יסוד: משק המדינה בכל שאיחרה בהנחת התקציב, הכניסה בו שינויים מהותיים ברגע האחרון בלא הצגת הפירוט הנדרש עבור הוצאות המדינה ופגעה ביכולת הכנסת למלא את תפקידה כגורם מפקח.

ההבטחה לסגירת משרדים נמחקה
חלק ניכר מהדיונים בוועדת הכספים הוקדש לעיסוק בסכום הגדול של הכספים שהוקצו ליישום הסכמים קואליציוניים -כ-5 מיליארד שקלים - שיעדיו עדיין לא נחשפו במלואם. במוקד המחלוקת עמדו הסכומים האדירים שהוקצו לחברה החרדית ולמימון השתמטות, בשעה שצה"ל נערך לחידוש המלחמה ולהארכת משך שירות החובה ושנות שירות המילואים.
ביקורת רבה נוספת הופנתה לתקצוב משרדי ממשלה "מיותרים", שמשרד האוצר המליץ על סגירתם. תקציב 2025 המקורי שאישרה הממשלה כלל קריאה לסגירת חמישה משרדים - אך מכך לא נשאר זכר עם הגעת התקציב לוועדת הכספים. בנוסף הובעה ביקורת רבה על תקצובם במאות מיליוני שקלים של שמונה גופים נפרדים העוסקים בקידום וטיפוח זהות יהודית, בשעה ששורדי השבי נאלצים לפנות לעזרת הציבור למימון שיקומם.

הדיונים בוועדה נוהלו לרוב כמעט ללא נוכחות נציגי הקואליציה למעט יו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה) או ממלאי מקומו. אלו הגיעו בעיקר לדיוני ההצבעות והבטיחו רוב לקואליציה נגד ההסתייגויות המרובות. "התקציב היה תקציב קשה מאוד, אני משבח את חברי הוועדה מהקואליציה והאופוזיציה שגילו בסעיפים רבים אחריות", סיכם גפני את דיוני הוועדה.
"זהו תקציב רע חברתית ומוסרית", אמר מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים חה"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד). "אין בתקציב הזה בשורה, חברות הדירוג מסתכלות על התקציב ושוקלות שוב להוריד את דירוג האשראי של מדינת ישראל. אם מדיניות שר האוצר תמשיך יש סיכוי רב שגם בסוף השנה הזו יהיה צורך להעלות מיסים".

ציפוף שורות בסיעות הקואליציה
אישור התקציב מגיע גם אחרי מאבק ארוך בין מפלגות הקואליציה עצמן, בעיקר בין הליכוד והמפלגות החרדיות. יהדות התורה, ובעיקר שר השיכון גולדקנופף, איימו לאורך החודשים האחרונים כי יצביעו נגד התקציב אם החוק הפוטר את תלמידי הישיבה מגיוס לא יעבור.
לבסוף, שלשום נפגש ראש הממשלה נתניהו עם מנהיג הציבור הליטאי, הרב משה הלל הירש, בסיומה הסכים המנהיג החרדי שיהדות התורה לא תפרסם מכתב איום לפרישה מהממשלה. בנוסף, אחרי הפגישה עם האדמו"ר מגור - לא יהיה איום חרדי להעברת חוק הפטור מגיוס. קולו של יו"ר ש"ס, אריה דרעי, כמעט שלא נשמע בנושא בחודשים האחרונים.
תגובות