המשק צועד לשביתה? איומי ההסתדרות להשבית את המשק אם הממשלה לא תכבד את פסיקת בג"ץ סביב פיטורי ראש השב"כ, רונן בר, מסמנים הסלמה במאבק על רקע המהפכה המשפטית. אולם האיום הזה נתקל באתגר מהותי: האם ניתן להצדיק משפטית שביתה כללית שאינה קשורה ישירות לזכויות עובדים, ולמנוע את פסילתה המהירה על ידי בית הדין לעבודה?
"אי ציות הממשלה לבג"ץ יביא לקץ הדמוקרטיה הישראלית. מדובר בקיר בטון אדום", נמסר אתמול מההסתדרות לאחר דיון חירום בהובלת יו"ר ההסתדרות עם ראשי המגזר העסקי והפיננסי. אגף הדוברות בהסתדרות מסר כי "משבר חוקתי ימוטט סופית את הכלכלה המקומית" והוסיפו "אנו קוראים לכל אזרחי המדינה, מימין ומשמאל, לזכור שאנחנו עם אחד".
המסר מצטרף לדברים שמסר בתחילת השבוע יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, שלפיהם "ההסתדרות לא מתעסקת בסוגיית פיטורי ראש השב"כ ולא מתערבת בהחלטות הממשלה, כל עוד זו מכבדת את עקרונות המשטר הדמוקרטי". עם זאת בר-דוד הוסיף כי "ככל שהממשלה תסרב לכבד את פסיקת בג"ץ ותביא את מדינת ישראל להתנגשות רשויות, ההסתדרות ערוכה להגיב".
"ההסתדרות לא למדה את הלקח?"
"שביתה נחשבת 'נשק יום הדין', כלומר היא כלי מאבק חריג בעוצמתו ובשימוש שהחוק מאפשר להשתמש בו", מסביר את המורכבות עו"ד ד"ר ירון קטן, מרצה בקריה האקדמית אונו ובעל משרד עורכי דין בדיני עבודה. "לכן, החוק, וגם בתי הדין לעבודה, מאפשרים להשתמש בשביתת עובדים רק בהתאם לכללים נוקשים מאוד ובמקרים חריגים".
הקושי המרכזי, לדברי עו"ד קטן, נובע מכך ש"אחד התנאים המרכזיים לשימוש בכלי השביתה הוא שהיא תהיה קשורה לפגיעה בעובדים. שביתה נגד חוק, החלטת ממשלה או כל דבר שאינו קשור לתנאי עבודה, נחשבת כ'שביתה פוליטית', והיא אינה מוגנת על ידי החוק".
הניסיון מלמד על הקשיים העומדים בפני ההסתדרות. בשביתה הקודמת שהובילה בספטמבר האחרון, בית הדין לעבודה הוציא צווי מניעה תוך שעות ספורות. אז השביתה ההסתדרות את המשק על רקע הסחבת במשא ומתן לשחרור החטופים ובעקבות רציחתם בשבי של ששת החטופים הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי וכרמל גת.
"במסגרת נימוקיו קבע בית הדין את המובן מאליו, כי לא מצא כל קשר לזכויות עובדים, ולכן אין כל היתר לשבות", מציין עו"ד קטן על השביתה הקודמת. "כעת ההסתדרות רומזת שהיא מתכוונת להודיע על השבתת המשק עקב פיטורי ראש השב"כ. האם היא לא למדה את הלקח?".
נוכח האתגרים הללו, עו"ד קטן מציע שלוש אפשרויות להתמודדות: "אפשרות אחת, היא שאכן ההסתדרות רוצה לצאת באמירה ציבורית, גם אם בית הדין לעבודה יעצור בעדה מלהמשיך בשביתה. במילים אחרות, ההסתדרות תודיע על השביתה, למרות אי חוקיותה, ותסמוך על בית הדין שיפסיק אותה בשבילה, בבחינת 'תחזיקו אותי'".
"אפשרות שניה", ממשיך עו"ד קטן, "היא לסמוך על כך שבית הדין לעבודה לא יתערב בשביתה, שבעצם נובעת מהמאבק בין רשויות השלטון, משום שגם בית הדין הוא סוג של צד הנוגע בדבר".
"אפשרות שלישית, היא לנמק את השביתה כמכוונת להגנה על זכויות עובדים או בהקשר הרחב של השלכות על כלכלת ישראל", ממשיך עו"ד קטן. נימוק זה כבר נשמע בתחילת השבוע מפי יו"ר ההסתדרות, שאמר: כי "המשמעויות המידיות של משבר חוקתי כוללות השפעה על כלכלת ישראל, כמו למשל הורדה נוספת של דירוג האשראי - דבר שיהיו לו השלכות שליליות על כיסם של כלל אזרחי המדינה. אנחנו מדברים על קריסת עסקים, הרתעת משקיעים, פגיעה בפנסיות ובתנאי ההעסקה של מיליוני עובדים".
"ההסתדרות לא יכולה שלא להגיב"
לצד ההסתדרות, גורמים נוספים הביעו נכונות לשבות אם הממשלה לא תכבד את פסיקת בג"ץ. פורום העסקים, המאגד כ-200 מחברות המשק, הודיע: "אם ממשלת ישראל לא תכבד צו בית משפט ותוביל את ישראל למשבר חוקתי, נעצור את המשק הישראלי. אם אין חוק לממשלה - אין חוק לאף אחד".
מטה ההייטק הישראלי הזהיר כי "הפרת צו בג"ץ הוא קו אדום שאין חזרה ממנו ויהפוך את ישראל למדינה שהמשקיעים הזרים יברחו ממנה". גם ראשי האוניברסיטאות ומשרדי עורכי הדין הגדולים הצהירו על כוונתם לפעול. יתרון משמעותי לגופים אלה: בניגוד להסתדרות, חברות פרטיות אינן נדרשות להצדיק את החלטתן להשבית את פעילותן.
כפי שמסכם עו"ד קטן: "בסופו של דבר, ההסתדרות מודעת לכך שמבחינה חוקית לא בכל מקרה מותר לה להכריז על שביתה כללית במשק. מצד שני, כגוף ציבורי גדול ומשמעותי, ההסתדרות אינה יכולה להרשות לעצמה שלא להגיב ולהיות חלק מהשיח הציבורי. מכאן הצורך שלה למצוא את האיזון בין הכרזות ציבוריות לבין שביתות בפועל".
תגובות