"המלחמה לא טובה לכלכלת ישראל, ורואים את זה בעיקר בפגיעה בתוצר לנפש, שהוא מדד לאיכות החיים שלנו", אומר פרופ' אסטבן קלור, פרופ' לכלכלה באוניברסיטה העברית וחוקר בכיר ב-INSS, בתגובה להצהרת שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אתמול מעל דוכן מליאת הכנסת טען שר האוצר כי "הדבר הנכון ביותר לכלכלה זה להמשיך את המלחמה הזו עד למימוש מלוא מטרותיה והניצחון", בדומה לאמירות אחרות שהשמיע בעבר.

עוד בנושא ב-N12:

המחיר שתשלם כל משפחה על הגדלת תקציב הביטחון
בכיר האוצר חושף: למה גזירות התקציב לא שיוויוניות
"הבעיה ב-7.10 לא הייתה כסף": הדיון שיקבע את העתיד

לפי נתוני משרד האוצר, נכון לסוף אוקטובר הסתכמו הוצאות המלחמה ב-106.2 מיליארד שקל. עוד 17 מיליארד שקל שולמו מקרן הפיצויים לאזרחים ולעסקים עבור נזקים ישירים ועקיפים. האומדן האחרון שסיפק נגיד בנק ישראל לעלות הצפויה של המלחמה לשנים 2025-2024 ניתן בחודש מאי, ועמד אז על 250 מיליארד שקל.

אלא שאותו אומדן של בנק ישראל ניתן עוד לפני ההסלמה בלבנון, תחת תרחיש שהעריך סיום מוקדם יותר של המלחמה וללא לחימה עצימה בגבול הצפוני. בבנק ישראל אומרים כי לפי הערכותיהם העלויות הישירות של המלחמה - כלומר כל דבר שהמדינה מוציאה עליו כסף - נאמדות בכ-250 מיליארד שקל. לסכום זה יש להוסיף עלויות נלוות כמו הפגיעה בהכנסות במיסים או ירידה בהשקעות. לפי קלור, האומדנים העדכניים של עלויות המלחמה הן כ-300-250 מיליארד שקל - תלוי איזה רכיבים מכלילים בהגדרה של "עלות המלחמה".

מה כולל "מחיר המלחמה" לכלכלה?

קלור מפרק את עלות המלחמה לארבעה רכיבים מרכזיים:

  • עלויות צבאיות ישירות: אלו כוללות כוח אדם כחיילי סדיר, קבע ומילואים וכן ציוד וחימושים. לפי נתוני הביטוח הלאומי, במלאות שנה למלחמה שולמו 21.6 מיליארד שקל עבור תגמולי מילואים לבד.
  • עלות שיכון המפונים: במלאות שנה למלחמה שולמו לפי הביטוח הלאומי כ-3.5 מיליארד שקל במענקי אכלוס למפונים עד לסוף חודש ספטמבר. עוד כ-700 מיליון שקל שולמו במענקי שיבה שיבה לתמרוץ חזרת המפונים ליישובי הדרום. עם חזרת רוב מפוני הדרום לבתיהם עיקר המפונים כיום הם מיישובי הצפון.
  • עלות שיקום יישובים: מנהלת תקומה לשיקום יישובי עוטף עזה תוקצבה ב-19 מיליארד שקל לחמש שנים. מנהלת השיקום ליישובי הצפון תוקצבה בשלב זה ב-15 מיליארד שקל, אך עדיין לא ברור כמה אכן יעלה השיקום בשעה שהלחימה עצמה נמשכת.
  • הפגיעה בפרודוקטיביות היישובים שפונו: את פגיעה זו ואת השלכותיה ארוכות הטווח קשה יותר לאמוד. תמונה חלקית ניתן לקבל מגובה מענקי עידוד החזרה לעבודה וחלף האבטלה ששילם הביטוח הלאומי למפונים בשנה הראשונה למלחמה - יותר מ-800 מיליון שקל.

העלות של הרכיבים השונים משתנה ותלויה באופי הלחימה באותו רגע, אומר קלור. לדבריו, בשלב העצים של התמרון בעזה "כל יום לחימה שם עלה לנו מיליונים רבים של שקלים ובגיוס של 10% מכוח העבודה. העלות של יום לחימה היתה הרכיב המשמעותי".

אסטבן קלור
פרופ' אסטבן קלור

כיום להערכת קלור פינוי יישובי הצפון הוא הרכיב היקר ביותר בין עלויות הלחימה. תחת ההגדרה של פינוי הצפון מכליל קלור את העלות המצטברת של הפגיעה הכלכלית באזור, עלות שיכון האוכלוסייה ואת המחיר העתידי של שיקום היישובים.

מה עשתה המלחמה לרמת החיים שלנו?

לפי הנתון המעודכן האחרון של הלמ"ס שפורסם בסוף אוקטובר, התוצר המקומי לנפש ברבעון שני של 2024 ירד ב-1.2%. מאחורי הנתון היבש הזה מסתתר ניסיון לאמוד את הירידה ברמת החיים שלנו: כשהנתון הזה עולה זה אומר שרמת החיים עלתה - וכשהוא יורד זה אומר שרמת החיים שלנו ירדה.

למעשה, בחודשים האחרונים הלמ"ס עדכנה שוב ושוב את הנתון הזה כלפי מטה, ככל שזרמו נתונים מדויקים יותר על הפעילות הכלכלית במשק. באומדן הראשוני העריכה הלמ"ס שהתוצר לנפש באפריל-יוני ירד ב-0.4%, אך האומדן העדכני ביותר שלה מעריך כי הפגיעה היתה חריפה פי שלושה מכך.

לפי הצהרת סמוטריץ', "הניצחון יביא ביטחון והביטחון יביא צמיחה כלכלית מאד גדולה הרבה שנים קדימה". אלא שלדברי קלור, שר האוצר בונה על תחזית כלכלית אופטימית מדי. "זו אמירה מפוקפקת. סמוטריץ' נסמך על תחזיות צמיחה של משרד האוצר שמעריכות את הצמיחה במשק בשנה הבאה ביותר מ-4%", הוא אומר.

"מתחילת המלחמה תחזיות האוצר תמיד היו האופטימיות ביותר והיה צריך לעדכן אותן מטה לעיתים תכופות. התחזיות של חברות דירוג האשראי ואפילו של קרן המטבע הבין-לאומית מנבאות צמיחה אפסית בתוצר לנפש גם ב-2025, וזה אחרי שמתחילת המלחמה התוצר לנפש ירד".

שאלת המפתח: היום שאחרי

הנימוק שמביא סמוטריץ' לטענתו לפיה המלחמה טובה לכלכלה היא שמלחמה ממושכת שמסתיימת בהכרעה עדיפה משיטת סבבי הלחימה שממשלות ישראל נקטו בהן. "אנחנו מוכיחים בשנה הזו שאפשר לנצח את הטרור ולהכריע את האויבים. ולא צריך כל הזמן [לנוע] מסבב לסבב לסבב", אמר שר האוצר מעל בימת הכנסת.

"ההשוואה בין מלחמה ממושכת למציאות הסבבים היא דמגוגית", אומר פרופ' איתי אטר מאוניברסיטת תל-אביב, ראש פורום כלכלנים למען הדמוקרטיה ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "ממשלות נתניהו הן אלו שדאגו למימון החמאס במשך שנים רבות, חיזקו את כוחו הצבאי ועודדו את מציאות הסבבים ב-15 השנים האחרונות. בעת הזו, אחרי הפגיעה הקשה בחמאס, המשך נוכחות צה"ל בעזה אינה משרתת את הכלכלה הישראלית ואינה מקדמת עסקה לשחרור החטופים".

פרופ' איתי אטר  (צילום: מיכה לובטון)
פרופ' איתי אטר | צילום: מיכה לובטון

"הייתי רוצה שהשר יגדיר מה זה הכרעה והאם היא בת השגה", אומר קלור. "אם הכרעה זה שהייה ממושכת ברצועת עזה אני לא רואה איך מלחמה ממושכת טובה לכלכלת ישראל. אני לא חושב ששליטה צבאית בעזה טובה לכלכלה. יש לזה עלויות אדירות לצבא וכתוצאה מכך גם לחברה האזרחית.

"שהייה ממושכת של כוחות הביטחון בעזה מצריכה עלויות אדירות בכוח אדם ובמשאבים. זה מעלה שאלות לגבי מי יטפל בסוגיות כמו בריאות, חינוך וביוב של תושבי רצועת עזה, ומי יממן את זה. שליטה צבאית ברצועה עלולה גם להגביר את הבידוד הבין-לאומי נגד ישראל ולהוביל לעלויות כלכליות אחרות, כמו חרמות על חברות ישראליות".