"הם מנסים לגרום לכך שעריקים חרדים יקבלו הטבות שאף עריק אחר בישראל לא מקבל", אומר פרופ' דן בן-דוד על יוזמת החקיקה החדשה שמקדמת הקואליציה, ומבקשת להעניק לנשות אברכים סבסוד ממשלתי למימון מעונות יום. היוזמה מנסה לעקוף את הנחיית היועצת המשפטית לממשלה שנגזרה מפסיקת בג"ץ, ולפיה על המדינה להפסיק לסבסד את מעונות היום לבני ישיבות החייבים בגיוס כל עוד לא גויסו לצה"ל.
עוד בנושא ב-N12:
• הסיעות החרדיות יורדות מחוק הגיוס: זו החלופה החדשה
• גולדקנופף: גם ללמוד תורה וגם להתגייס - אי אפשר להטיל עלינו הכל
• מספר ימי המילואים שכל אחד יחסוך אם 1,000 חרדים יגויסו לקרבי
הצעת החוק (לחצו לצפייה בהצעה) שיזם חה"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה מבקשת לחייב את המדינה בסבסוד מעונות יום לילדים על בסיס העסקתה של האם בלבד, בלי קשר למצבו התעסוקתי של האב. מטרת המהלך היא לספק לחרדים פתרון ביניים בשל היעדר הנכונות בקואליציה לקדם בשלב זה חוק שיפטור את החרדים מגיוס לצה"ל. בדרך זו מבקשים יוזמי ההצעה - ח"כים מיהדות התורה, ש"ס, עוצמה יהודית וחה"כ טלי גוטליב מהליכוד - להמשיך ולממן על חשבון המדינה את מעונות היום למשפחות חרדיות, אף שהן לא עומדות בתנאי הסבסוד כפי שהיו עד כה.
"פסיקת בג"ץ קבעה במפורש שאי אפשר לממן בחורי ישיבות שמיועדים לשירות ביטחון", מזכיר ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריו, שתי המכות העיקריות שיצרה אותה פסיקה היא הפגיעה בתקציב הישיבות והפגיעה בסבסוד המעונות, שאת שתיהן הוא אומד בכ-300 מיליון שקל בשנה כל אחת.
"מנסים להמשיך לקבל את הכסף"
"הפגיעה בסבסוד המעונות היא מכה קשה יותר וחזקה יותר לקבוצה קטנה יותר של אנשים", אומר מלאך, ואומד את היקפה בכ-6,700 איש. לדבריו, בעוד שהתמיכה החודשית בכל אברך (תלמיד ישיבה נשוי) במסגרת תקציב הישיבות היא כ-800 שקל - הסבסוד החודשי שהוא קיבל למעונות יום הוא כ-2,000 שקל בחודש. "ומדובר ב-2,000 שקל פחות אחרי שכבר הורידו לו את ה-800 הראשונים", מחדד מלאך.
מדובר בפגיעה כלכלית קשה בכיסם של האברכים שלא מתגייסים, אך זו בדיוק המטרה אומר פרופ' בן-דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי וכלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב. "חייבים לשנות את כל מערך התמריצים ולהפוך את הבעיה שנוצרת מאי גיוס מבעיה של מגזר לבעיה אישית של אדם פרטי", הוא טוען.
"החרדים מבינים שהם לא יכולים להעביר כרגע את חוק ההשתמטות אז הם מנסים לפחות להוציא את השיניים מהסיפור הזה", הוא מפרט. "הם מנסים למצוא דרך להמשיך לקבל את הכסף שבג"ץ והיועמ"שית הורו להפסיק לשלם. הם רוצים שאנשים יוכלו להמשיך להתקיים באורח חיים של אי עבודה ואי שירות, ועדיין לקבל כספים מהמדינה. ואז כשיהיה להם כוח פוליטי ואפשרות להעביר את חוק ההשתמטות - הם יעבירו אותו".
מלאך אומר דברים דומים: "גולדקנופף אומר לא יקום ולא יהיה (תקציב בלי חוק גיוס - ל"ב), אבל האחרים אומרים בואו נציל את מה שאפשר, נתקן את נושא מעונות היום ואז נפתור בעיה אחת מתוך שתיים. ובתקווה בעוד כמה חודשים, היקף המלחמה קצת יפחת והזעם הציבורי קצת יירד, ואז נוכל להעביר חוק גיוס קל יותר עבורנו".
"יוזמה שמדרבנת חרדים לא לעבוד"
כאמור, נקודת המפתח בהצעה החרדית החדשה היא שלצורך הזכאות לקבלה וסבסוד ממשלתי של מעונות יום "יובא בחשבון מצבה התעסוקתי או הלימודי של האם בלבד", לשון הצעת החוק. לדברי מלאך, הצעה זו חותרת תחת המטרה המקורית של סבסוד מעונות היום, והיא עידוד תעסוקה.
"מטרת מעונות היום היא לאפשר להורים לצאת לעבוד", הוא אומר. "הלב היה לאפשר לנשים לצאת לעבוד כי היסטורית הן גידלו את הילדים וכי שיעור התעסוקה שלהן תמיד היה נמוך יותר. אבל ההגדרה העקרונית היא להורים עובדים כי ההנחה היא שהצורך במעון יום קיים כששני ההורים יוצאים לעבוד ולכן זה התנאי לקבלת סבסוד". לדברי מלאך גם הורים סטודנטים זכאים לסבסוד כי "סטודנט בעצם מכשיר את עצמו לעבוד, מקצועית או לימודית".
לעומת זאת, המצב החדש שמבקשת ליצור הצעת החוק של חה"כ אייכלר "לא רק שלא מסייע ליציאה של הגבר לעבוד אלא אפילו מדרבן אותו לא לעבוד", מחדד מלאך. הסיבה לכך היא שבעוד שההצעה מבקשת להתעלם ממצבו התעסוקתי של הגבר לצורך הזכאות לסבסוד - היא כן מבקשת להתחשב בהכנסתו לצורך חישוב גובה הסבסוד. כלומר, שככל שהגבר יקבל משכורת גבוהה יותר - כך גובה הסבסוד שהוא יקבל יהיה נמוך יותר.
"במבחן ההכנסות בודקים את ההכנסות של כל מי שמתחרים על מקום במעונות היום באותו אזור", מחדד מלאך. "בוחנים את ההכנסות של כולם ואז ודאי שמי שאברך ינצח את מי שעובד".
"אין כסף לדברים לא ממלכתיים"
"אנחנו בעד שחרדים יקבלו סבסוד למעונות היום, אבל אין לזה שום קשר לתקנות התמיכה הקיימות", אומר איתמר קרמר, מנהל משמר החינוך הממלכתי. עתירה שהגיש קרמר מטעם משמר החינוך יחד עם קרן ברל כצנלסון דורשת משר העבודה יואב בן צור לפרסם את מבחני התמיכה לקבלת סבסוד למימון מעונות היום, אך הפרסום עדיין מתעכב.
"המנגנון הזה שבו סוחטים את הממשלה ולא מחלקים את הכסף לציבור עד שלא מסדירים את סיפור ההשתמטות והכסף למשתמטים זה מנגנון של מאפיה", אומר קרמר. "זה כאילו מכוונים לנו אקדח לרקה ואומרים לנו תסדרו את המשפחות שלנו ורק אז נדאג לשאר עשרות אלפי המשפחות שצריכות את הכסף".
התוצאה לדבריו היא פירוק של שוק המשפחתונים ומעונות היום: "אנחנו מדברים גם עם נשים חרדיות שמפעילות משפחתונים והן אומרות שהרישום יורד. היעדר הסבסוד מעמיד על משפחות עלויות שהן לא יכולות לעמוד בהן. אנשים משאירים ילדים בבית ולא הולכים לעבוד. נוצר מעגל קסמים שבסופו עד שיחלקו את הכסף יהיו פחות אנשים שיוכלו לקבל אותו". קרמר חושש שכעת תבקש הממשלה אורכה של מספר חודשים כדי להשלים את החקיקה, שגם היא לדבריו לא בטוח שתעמוד במבחנים המשפטיים.
"מדינת ישראל בשנתיים-שלוש הקרובות תזדקק להמון כסף כדי לצייד את הצבא, לבנות מחדש את הצפון והדרום ולשקם את החיים של כל מי שנפגעו. אין לנו כסף לדברים שהם לא ממלכתיים, פשוט אין", אומר פרופ' בן-דוד. "לכן אם רוצים לסבסד משהו הכללים צריכים להיות ברורים וממלכתיים.
"זה רגע האמת של מדינת ישראל: הילדים החרדים בגילי 4-0 הם כבר 26% מבני גילם. מחר הם צריכים להיות בשוק העבודה ובצבא. הדמוגרפיה היא כזו שאם לא נתחיל ליישם עכשיו את הדברים שברורים לכל מי שלא הגיע מהמאדים שנדרשים כאן - לימודי ליבה, גיוס לצבא - אני לא יודע אם נוכל עוד לעשות אותם".