אם לא יהיו שינויים דרמטיים, הממשלה צפויה לאשר היום (חמישי) את התקציב לשנת 2025. בצל המלחמה, בתוכנית הכלכלית של האוצר צפויות גזרות כבדות ובהן סגירת משרדי ממשלה וקיצוצים בסך מיליוני שקלים במשרדים שונים וחשובים - כמו בבריאות וברווחה. התקציב צפוי לעלות לאישור במהלך היום, ייתכן שגם לתוך שעות הלילה המאוחרות. הערכה: הגזרות החדשות בתקציב יפגעו בכיס האזרחים באלפי שקלים בשנה למשפחה ממוצעת. כל מה שצריך לדעת לקראת ההצבעה: עושים סדר

בפתח ישיבת הממשלה לאישור התקציב, אמר ראש הממשלה נתניהו כי "כלכלת ישראל מוכיחה עמידות מפתיעה. ברור שיש מחירים למלחמה - מחירים כבדים מאוד. לא רק בנפש, אלא גם בחומר, וזה מובן מאליו. אבל למדינה שמותקפת בשבע חזיתות, כלכלת ישראל מוכיחה עמידות בלתי-רגילה, והעמידות הזאת היא תוצאה של הכלכלה החופשית שבנינו כאן, היוזמה שטבועה בעמנו, וההתגייסות של אזרחינו". על הגזרות הכלכליות אמר נתניהו: "זה ברור שאין כלכלה ללא גבולות. אין כלכלה ללא סייגים. אם אתה נותן למקום אחד, אתה צריך לקחת לצערי ממקום אחר. יש דרכים לעשות זאת. אנחנו נדון בזה במהלך הישיבה הזאת, ואני מניח שלקראת סוף היום או לקראת תחילתו של יום המחר אנחנו נסיים את הדיונים בינינו, נעביר תקציב, ונביא בשורה למדינת ישראל, לביטחון ישראל וגם לכלכלת ישראל".

 ישיבת הממשלה על התקציב
ישיבת הממשלה על התקציב

שר האוצר סמוטריץ' הודה לראש הממשלה, ואמר: "אני משוכנע שהביטחון שיבוא בעזרת השם אחרי הניצחון, יחזיר לכלכלה עם תשואות פנטסטיות להרבה מאוד שנים של צמיחה שיבואו. צמיחה גדולה וחזקה שנשענת על כוחות החיים החזקים שלנו, על היוזמה, היצירתיות, החדשנות, והנחישות, ובאמת האקוסיסטם הנפלא שצומח במדינת ישראל לאורך שנים. נסיים את המלחמה בניצחון, נביא את הביטחון, ואיתו גם הכלכלה הטובה. יש עמידות גדולה של הכלכלה, אבל יש מחירים מאוד משמעותיים. וכמו בכל משק בית שצריך להתמקד כרגע בתחום מסוים שבו צריך לשים הרבה מאוד משאבים, זה בא על-חשבון הרבה מאוד דברים אחרים".

גם השר סמוטריץ' התייחס לגזרות ואמר כי "נעמוד ביחד מתחת לאלונקה גם במלחמה הכלכלית": "התקציב שאנחנו מביאים עכשיו הוא תקציב מורכב מאוד. מורכב לשרים, מורכב לאזרחי מדינת ישראל, ואני אומר לחברי השרים ולאזרחי מדינת ישראל: כפי שאנחנו בשנה האחרונה מוכיחים יכולת עמידה מפעימה בכל מאמצי המלחמה ומחיריה, אנחנו נעמוד יחד מתחת לאלונקה גם במלחמה הכלכלית. המאמץ הכלכלי הוא חלק בלתי-נפרד ממאמצי המלחמה. כולנו יחד באחדות, בערבות הדדית. אתם תראו שהמחירים מתפזרים על כולם באופן שווה. אף אחד לא מרגיש שחרב עליו עולמו. כולנו מרגישים את זה כי כולנו מממנים עכשיו את מלחמת הקיום והקוממיות - כפי שטבע רה"מ, תקומה - הכל כך חשובה הזו. אנחנו נכנסים תחת האלונקה, אנחנו מממנים אותה, ויהיו פה דיונים ו-ויכוחים, ולא צריך להיבהל".

השינויים הצפויים

  • העלאת המע"מ באחוז אחד מ-17 ל-18.

  • קיצוץ של יומיים משני ימי ההבראה שניתנים לעובדים.

  • ייתכן שהקיצוץ בימי ההבראה יתקיים בתמורה לביטול המיסוי על קרנות ההשתלמות, כחלק מדיל בין האוצר להסתדרות.

הגזרות הצפויות לציבור 

  • הקפאת מדרגות מס הכנסה.

  • הקפאת קצבאות - כולל הקפאת הטבות למשפחות שכולות וחיילי מילואים.

  • דחיית תוספות שכר במגזר הציבורי.

  • צמצום הטבות לחיסכון הפנסיוני.

  • כל עובד במשק יתרום 2 ימי הבראה, השווים כ-900 שקלים.

הקיצוצים הבולטים הכבדים

 

הגזרות והקיצוצים במשרדי הממשלה
הגזרות והקיצוצים במשרדי הממשלה

משרד החינוך וההשכלה הגבוהה

  • קיצוץ של 133 מיליון שקל בשנת 2025.
  • קיצוץ של 400 מיליון בשנה החל משנת 2026 ואילך.
  • קביעת אופן הפחתת התקציב תוטל על שר החינוך בתיאום עם אגף התקציבים באוצר.

משרד הבריאות

  • קיצוץ מצטבר של 275 מיליון שקל בשנה משנת 2025 ואילך.
  • הפחתה של 35 מיליון שקל מתקציב הכשרות צוותים רפואיים בתחום הסיעוד בטענה כי הסבסוד הקיים מטפח "תלות לא רצויה בתמיכה ציבורית".
  • קיצוץ 180 מיליון שקל שמוקצים לתפעול מטה משרד הבריאות.
  • קיצוץ 30 מיליון שקל שמוקצים לתמיכות בקופות החולים.
  • קיצוץ של 25 מיליון שקל המיועד לתמיכה ביחידות הפריה חוץ גופית (IVF).
מירי רגב (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
הקיצוצים הכבדים במשרד של מירי רגב: קיצוץ מצטבר של 769 מיליון שקל בכל שנה עד 2028. ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

משרד החקלאות

  • קיצוץ של 200 מיליון שקל בסכומים המיועדים למדענית הראשית ותמיכות. לפי ההצעה יופחתו בין היתר תקציבי התמיכות המשמשים לתמיכה ישירה בחקלאים עבור מטרות כמענקי השקעות בהון, עידוד תעסוקה בענף והטמעת טכנולוגיות חקלאיות.
  • קיצוץ של 100 מיליון שקל בתקני כוח אדם.

משרד התחבורה

  • קיצוץ מצטבר של 769 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2028-2025.
  • עיקר הקיצוץ יגיע מהפחתה של 705 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2028-2025 בתקציב הפיתוח המיועד למיזמי תשתית, סלי פיתוח ותמיכות בתחבורה הציבורית.
  • קיצוץ של 50 מיליון שקל בשנים 2028-2025 בתקציבים הארגוניים של חברות התשתית.
  • הפחתה של 7% בשנה מהתקציב הארגוני של רכבת ישראל.
בית חולים, אילוסטרציה (צילום: 123RF‏)
בזמן מלחמה: קיצוץ מצטבר של 275 מיליון שקל בשנה משנת 2025 ואילך. אילוסטרציה | צילום: 123RF‏

משרד הכלכלה והתעשייה

  • קיצוץ כולל של 270 מיליון שקל בשנת 2025.
  • הפחתה של 30 מיליון שקל משנת 2025 ואילך מהתקציב שיועד לקידום תעשייה תחרותית, העלאת הפריון והטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות בתעשייה.
  • הפחתה של 100 מיליון שקל בשנה מ-2025 ואילך בתקציב רשות ההשקעות.
  • קיצוץ של 30 מיליון שקל בשנה מ-2025 ואילך מתקציב הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

המשרד לביטחון לאומי

  • קיצוץ של 133 מיליון שקל משנת 2025 ואילך בתקציב המוקצה לתוספות שכר חדשות לשוטרים.
  • הפחתה של 42 מיליון שקל משנת 2025 ואילך מהתקציב המיועד לתוספות שכר חדשות לסוהרים.
  • צמצום 60 תקני כוח אדם שאינם מנוצלים במשרד.

משרד הרווחה

  • הפחתה של 100 מיליון שקל מתקציב המשרד.

משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

  • קיצוץ של 20 מיליון שקל מתקציב רשות הצעירים. לפי חוברת התקציב, מדובר בכספים המיועדים למרכזים עירוניים ברשויות המקומיות "שמתמקדים בהיבטים של הכוונות חיילים משוחררים, מעורבות חברתית, השכלה גבוהה ותעסוקה". לפי הצעת האוצר, מוצע לצמצם את פעילות רשות הצעירים במשרד שבמידה רבה מקבילה לפעילות משרדי ממשלה אחרים ובהם הביטחון, העבודה, החינוך, הרווחה, הקליטה וההתיישבות.

לקראת ההצבעה, שר הרווחה יעקב מרגי הודיע שלא יצביע בעד התקציב: "לא אתן את ידי לפגיעה בתקציב משרד הרווחה. אירועי טבח 7 באוקטובר והמלחמה הגדילו בצורה משמעותית את הוצאות המשרד על שירותי הרווחה לאוכלוסייה שנפגעה מהמלחמה וכן את הנגזרות ממנה. אתגרי הרווחה גדלו כבר בשוטף ויגדלו גם בשנים הקרובות - השלכות המלחמה ילוו אותנו במשך שנים. ולכן, כל עוד לא יבוטל הקיצוץ – אתנגד לתקציב המדינה. רווחה = ביטחון".

לקראת ישיבת הממשלה,  פורום "הביתה", המאגד את 11 היישובים האדומים שנפגעו באופן הקשה ביותר בעוטף עזה, קורא לסמוטריץ' ונתניהו: "תאשרו את חוק תקומה, חוקי התקציב וההסדרים - ושחררו את 5 מיליארד השקלים שאושרו לשיקום יישובי העוטף. אי אישור החוק שנה לאחר 7 באוקטובר הוא עוול כלפי התושבים והיישובים ומונע את תקומת העוטף וחזרת התושבים לבתיהם כפי שקבעה הממשלה. מדינת ישראל צועדת בעיניים פקוחות בדרך לוויתור על תקומת העוטף. זו הזדמנות אחרונה לתקן".