תקציב 2025 נכנס להילוך גבוה: יותר מחודש לאחר המועד הקבוע בחוק ופחות מחודש לפני תום השנה, משרד האוצר הגיש סוף-סוף את תקציב השנה הבאה לכנסת. שר האוצר ההצבעה על אישור התקציב בקריאה ראשונה במליאת הכנסת צפויה להתקיים ביום שני הקרוב. בשל העיכוב בלוחות הזמנים לחברי הכנסת נותר זמן קצר ביותר לעבור על הסעיפים הרבים בתקציב - על שלל הגזרות והקיצוצים הכלולים בו - שישפיעו על גובה המיסים והיקף השירותים שכלל אזרחי ישראל יקבלו בשנה הבאה.
עוד בנושא ב-N12:
• סמוטריץ': "מקווה שנוכל להוריד את מס החברות"
• גזרות 2025: חבילת הצעדים שתייקר את החיים בישראל
• חברות הדירוג על הפסקת האש: "סיכון אחד צומצם"
N12 מסביר איך הגענו למצב הזה, מה הבעיה באישור תקציב בלוח זמנים כל כך דחוק - ואיך כל זה הולך להשפיע על הכיס שלנו.
מה קורה עכשיו עם התקציב?
בימים הקרובים יובא תקציב 2025 לאישור בקריאה ראשונה בכנסת, שם הוא צפוי לזכות בתמיכת סיעות הקואליציה. משם יועבר התקציב לדיון בוועדת הכספים של הכנסת, פרט לדיון בפרטי תקציב משרד הביטחון, שנעשה בוועדה משותפת עם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בוועדת הכספים נעשית לרוב ההתמקחות האמיתית כדי לזכות בתמיכת הח"כים. לאחר סיום העבודה בוועדה יובא התקציב לאישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
למה הממשלה איחרה בהגשה?
שר האוצר סמוטריץ' טען בוועדת כספים כי התקציב התעכב בגלל חוסר ודאות, בין היתר בגלל המלחמה בצפון. אלא שהממשלה לא עמדה בלוחות הזמנים להגשת התקציב כבר בקיץ, זמן רב לפני הכניסה הקרקעית ללבנון ב-30 בספטמבר. לדברי מיקי פלד, חוקר בכיר בקרן ברל כצנלסון, מדובר בתירוץ. לדבריו, ההשלכות התקציביות של ההסלמה בגבול הצפון אינן דרמטיות: "סעיף הרזרבה בתקציב מיועד לאירועים כאלו", הוא אומר, "ובכל תקציב מדינה תמיד יש רכיב של אי ודאות".
מה הבעיה עם הלו"ז הנוכחי?
חוק יסוד: "משק המדינה", קובע כי הממשלה נדרשת להגיש את התקציב לאישור הכנסת עד תום חודש אוקטובר, אך לא קובע כל עונש במקרה של אי עמידה בלוח הזמנים. עם זאת, העיכוב בהגשת התקציב מקשה על אישור התקציב עד תום השנה, ואם השנה הבאה תיפתח ללא תקציב מאושר אזי הממשלה נדרשת לעבוד עם תקציב המשכי - מה שמכונה גם תקציב 1/12. בתקציב כזה משרדי הממשלה נאלצים להשתמש ב-1/12 מהתקציב המאושר לשנה הקודמת, במקרה שלנו תקציב 2024.
השלכה אחרת של החריגה בלוח הזמנים, היא דחיית קידומו של חוק ההסדרים - חוק שבשגרה מובא לאישור הכנסת יחד עם התקציב וכולל שורה של שינויים מבניים מהותיים במדינה. בגלל לוח הזמנים הדחוק שנותר לקיום מעמיק בסעיפי החוק ואישורם, היועצת המשפטית של הכנסת הודיעה לשר האוצר סמוטריץ' כי לא תוכל להגן על החוק כנגד עתירות בבג"ץ.
מה הנזק מאישור תקציב מזורז?
גם בשנים רגילות חברי הכנסת מתלוננים שלא ניתן להם זמן מספיק לקרוא את כל סעיפי התקציב ולהתעמק בהם. בסד הזמנים הקצר שנוצר השנה בעיה זו נכונה עוד יותר. "לח"כים אין את המידע, הזמן והיכולת לנתח את הצעת התקציב כמו שצריך", אומר פלד. "הממשלה לא מפרסמת את הצעת התקציב, הדיונים בהעלאת המיסים מתחילים לפני שהח"כים יודעים מה התקציב ואיך הוא נראה, ואין להם אפשרות לראות את ההשפעה המלאה על חיי הציבור. זו בעיה שהיא מעבר לעקרונית ודמוקרטית - זה פשוט לא הוגן לציבור".
האם הממשלה עשויה ליפול?
על פניו החוק קובע שאם אין תקציב מאושר עד חודש מרץ הכנסת צריכה להתפזר. בפועל, ב-2020 הממשלה כבר חוקקה חוק שדחה את החובה להגשת תקציב לדצמבר אותה שנה. ייתכן שגם השנה נראה את הממשלה חורגת מלוחות הזמנים, בין היתר בגלל ויכוחים על החוק לשחרור החרדים מחובת גיוס, ותתרץ זאת באילוצי "המלחמה".
אבל גם בלי להטוטים חוקיים שכאלו הקואליציה יכולה לעמוד בלוחות הזמנים מבלי שהכנסת תצטרך להתפזר, ובינתיים המדינה תתנהל בתקציב 1/12 המשכי. לפי ההערכות סביר שהתקציב יאושר בסוף ינואר-תחילת פברואר בהליך מרתוני.
מה הבעיה בתקציב 1/12 המשכי?
התוצאה של עבודה עם תקציב המשכי שהותאם לצורכי השנה הקודמת היא שהממשלה תתחיל את השנה החדשה עם תקציב שלא מתאים לצרכים האמיתיים בשטח, מסביר ד"ר מיקי פלד, חוקר בכיר בקרן ברל כצנלסון. "2025 תתחיל במצב שבו למערכת הביטחון אין מספיק כסף לצרכים המעודכנים שלה וגם אין מספיק כסף לשירותים הציבוריים כחינוך, רווחה, בריאות ותשתיות", הוא אומר. כדי להימנע מהמצב הלא רצוי של תקציב המשכי, הכנסת תצטרך לדון באופן מזורז בתקציב שהוא מהמורכבים והמסובכים שהונחו לפתחה בעשורים האחרונים.
אלא שגם שר האוצר מודה בכך שהסיכוי לאישור התקציב בזמן קלוש: "אני חושב שזה לא נורא שהמשק יתנהל 1/12 בינואר - בדרך כלל ממילא לא קורה הרבה בינואר", אמר אתמול בוועדת הכספים.
אם אין תקציב איך יש גזרות?
במשרד האוצר הבינו שלא יצליחו להביא את תקציב 2025 לאישור לפני תום השנה ולכן החליטו להפריד מתוכו את החלק העוסק במיסים. מסיבות טכניות, האוצר נדרש לאשר את צעדי המס לפני תחילת השנה החדשה, כדי שניתן יהיה להחיל אותן במהלכה. התוצאה היא שהצעדים שצפויים להגדיל את הכנסות המדינה יאושרו לפני שהח"כים יאשרו את התוכניות שאותן הכסף הזה נועד לממן. ואכן עם תחילת הדיונים בנושא בשבוע שעבר, חלק מחברי ועדת כספים מחו על כך שהם מתבקשים לאשר צעדי מס במסגרת תקציב 2025 בלי שיוכלו לראות את התקציב המלא.
עם הצעדים שהכנסת כבר מקדמת בימים אלו וצפויים להיכנס לתוקף כבר ב-1 בינואר נמנים:
- הקפאת מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי.
- עלייה בתשלומים לביטוח לאומי.
- הקפאת קצבאות הילדים.
- מיסוי הרווחים הכלואים של המגזר העסקי.
בנוסף לצעדים האלו, ב-1 בינואר צפוי גם המע"מ לעלות ב-1% לשיעור של 18%, לאחר שהמהלך אושר בתקציב 2024.
יש עוד דברים שצפויים להתייקר?
ב-1 בינואר צפויות להיכנס לתוקף התייקרויות של תשלומי תשתיות נוספים שאינם חלק מהתקציב אך יגבירו את הנטל על הציבור ובהם:
- ארנונה: עלייה אוטומטית של 5.3%.
- חשמל: עלייה של 3.8% לצרכן הביתי.
- מים: עלייה של 3.4%.
מה עלול לתקוע את התקציב?
המוקש העיקרי שמאיים כרגע על אישור התקציב הוא איום הסיעות החרדיות - ובעיקר של השר יצחק גולדקנופף - לא לתמוך בתקציב אם הפטור מגיוס לחרדים לא יוסדר בחקיקה. השאלה היא עד כמה האיום הזה אמיתי ולפי ההערכות הקואליציה תצליח למצוא פשרה בנושא.
האם צפויים שינויים משמעותיים בתקציב?
הח"כים צפויים לדרוש להכניס שינויים בסעיפי התקציב לפני אישורם בוועדת הכספים ולבסוף בכנסת. בשבועות שחלפו מאז אישור הצעת התקציב בממשלה כבר הוכנסו בו שינויים שהביאו לפריצה נוספת של יעד הגירעון הנקוב בתקציב: אף ששר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי יביא תקציב עם יעד גירעון של 4%, התקציב שאישרה הממשלה כבר כלל מספר של 4.3% שמאז עודכן ל-4.4%.
"אם איכשהו תיפול הצעת חוק הרווחים הכלואים שהאוצר בונה שם על 10 מיליארד שקל זה עשוי לגרום לעיכוב בהליך כדי ליצור שינויים וחישובים מחדש", אומר פלד. בנוסף, קיים סימן שאלה סביב העלאת דמי הביטוח הלאומי והקפאת גובה קצבאות הילדים. לדברי פלד, המתכונת הנוכחית בחוק התקציב להעלאת התשלומים לביטוח לאומי מגדילה במיוחד את התשלומים של העובדים הכי חלשים במשק. בנוסף, התשלום שנדרשים להעביר מובטלים יגדל ב-43 שקלים בשעה שהאברכים החרדים נדרשים לתוספת צנועה של 14.50 שקלים בלבד.
כבר הייתי בדרך לישון, אבל רגע אחרי שהצצתי על הילדים במיטות קיבלתי הודעה עם המספרים של העלאת דמי הביטוח הלאומי שהממשלה מתכננת, ונותרתי המום: עובד שכר מינימום (5,880 ש"ח בחודש) ישלם עוד 47 ש"ח בחודש. מובטל ישלם עוד 43 ש"ח. אברך, לו הממשלה דאגה ספציפית, ישלם רק עוד 14.5 ש"ח >>
— Mickey Peled (@mickeypeled) November 27, 2024
סימן שאלה גדול נוסף שמרחף מעל התקציב קשור להמלצות ועדת נגל שעשויות להביא להגדלה נוספת של תקציב הביטחון. מנהל רשות המיסים כבר הודה כי הגדלה שכזו עשויה לחייב את המדינה בהטלת מיסים נוספים.
מה עם הכספים הקואליציוניים?
תקציב 2025 כולל כספים קואליציוניים בהיקף של 5.4 מיליארד שקל - סכום שנמוך ב-300 מיליון שקלים בלבד מזה שכלל תקציב 2024. בהודעה שהפיץ משרד האוצר לאחר אישור התקציב בממשלה נכלל סכום נמוך יותר, של 4.1 מיליארד שקל - אך זאת משום שסמוטריץ' מסרב לכנות "כספים קואליציוניים" כספים שהוכנסו תחת סעיף זה ב-2024.
"כל החברים בקואליציה צריכים את הסכום הזה", אומר פלד. "צריך לזכור שהעלאות המיסים בתקציב הן קצת יותר מ-6 מיליארד שקל, ש-80%-90% מהם ישלם הציבור העובד. הכסף הזה לא נועד לממן את צורכי המלחמה, השיקום או השירותים הציבוריים - אלא את הכספים הקואליציוניים". להערכת פלד, הכספים הקואליציוניים כנראה יהיו בין הסעיפים היחידים שלא יקוצצו בתקציב.