יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, התייחס בכנס ההשקעות של גלובס לאתגרים הגדולים שניצבים בפני הכלכלה הישראלית לאור המלחמה המתמשכת. בשיחה עם אורן דורי, כתב האוצר של גלובס, הציג גרדוס את ההתמודדות עם הגירעון על רקע הוצאות הביטחון המתנפחות והקושי להעביר צעדי התכנסות.
עוד בנושא ב-N12:
• הממשלה אישרה את גזרות תקציב 2025: כך נרגיש אותן בכיס
• חישבנו: כמה בדיוק ייפגע הנטו שלכם מהגזירות שאושרו בממשלה
• הנגיד מאותת: גזירות התקציב מדלגות על חלקים מהציבור
הכנס נפתח בשאלה לקהל, לגבי התקציב הביטחוני שעמד ערב פרוץ המלחמה על 60 מיליארד שקל - בכמה יסתכם התקציב ב-2025? התשובה, למעשה, היא שכל מספר זוכה. "זו שאלה עם הרבה משתנים ותנודתיות גבוהה, במיוחד לאור מצבים ביטחוניים בלתי צפויים. ההערכה כרגע היא 117 מיליארד שקל, ואם המלחמה תתעצם, יהיו לנו להוצאות בלתי צפויות של עוד 7.5 מיליארד שקל", אמר.
לדברי גרדוס, הסיוע האמריקאי שהובטח עומד על 8.7 מיליארד דולר, מתוכו מיליארד יגיע לפרויקט ספציפי שלא ישפיע על התקציב, "יש הסכם עם ארה"ב שנחתם תחת אובמה עד 2028, אבל אתה יודע מה טראמפ חושב על מענקים", הוסיף.
כשנשאל על שיעור הגירעון הצפוי לשנה הקרובה, גרדוס הודה כי הוא יעמוד על שיעור גבוה יותר מהתחזיות, אך לא בהכרח ישפיע על הדרך בה נבנה התקציב והמדיניות הכלכלית. "אם נסיים את השנה עם גירעון של 3.9% או 4.8% מהתוצר, זה לא מה שחשוב, מה שחשוב זה תוואי הגירעון בעתיד", הסביר. לדבריו, המטרה המרכזית היא לשמור על גירעון סביר, כך שיוריד בטווח הארוך את יחס החוב לתוצר". לדברי גרדוס "התקציב לשנתיים האחרונות היה אמור להכיל 30 מיליארד שקל בגירעון. היום אנחנו כבר על 230 מיליארד בשנתיים".
במוקד: מיסוי על הרווחים הלא מחולקים
אמרת שאם אחד מהצעדים ייפול תחליפו אותו בצעד אחר. אבל זה לא מה שקרה. דיברתם על סגירת משרדים, וזה לא קורה. התקציב מתחיל להתפזר לכם?
"סגירת המשרדים זה מאות מיליונים בודדים", מחה גרדוס "זה המסר והקשב ודמי הרצינות של הממשלה. אבל כן, זה לא קורה". לדבריו "אני לא אוהב את ההתפזרות, האתגר המרכזי זה המיסוי על הרווחים הלא מחולקים. יש הרבה ביצים בסל הזה. הוא יגיע בשבועות הקרובים לדיונים, זה הפוקוס המרכזי".
לשאלת אורן דורי אם ההכנסות בפועל באמת יכולות להגיע ל-10 מיליארד שקל בשנה, גרדוס טוען ש"לקחנו הנחות מאוד שמרניות, גם מס היסף יעלה בעוד 2%. מי שחושב לחלק רווחים, עכשיו זה זמן טוב לעשות את זה. אם הצעד לא יאושר, יהיה קשה מאוד פוליטית להעביר צעדים אלטרנטיביים כמו העלאת ריבית. לכן לדעתי הצעד כן יאושר, אולי עם שינויים".
חוסר תחרותיות במערכת הבנקאית
אתה לא חושש מתכנוני מס?
"אנחנו מודעים לתכנוני מס אפשריים ומשתדלים לסגור אותם. אבל גם אם יהיו תכנוני מס שלא נתחשב בהם עכשיו, נוכל לתקן את המצב בשנה שלאחר מכן". לדברי גרדוס, "אם אפשר לקחת רק 2% כפול הכסף הקיים אנחנו מקבלים הרבה יותר מ-10 מיליארד, לקחנו הנחות שמרניות. אנחנו נגיע לפתרונות, אפילו אם זה לא יהיה 10 אלא 9 מיליארד, נתמודד".
בהמשך דבריו, גרדוס התייחס למערכת הפיננסית ולנושא הריכוזיות בשוק הפיננסי. "אין באמת ריכוזיות בשוק המוסדיים, אבל אם רוצים להקים ועדה אז יקימו ונלמד ממנה. אבל יש חוסר תחרותיות במערכת הבנקאית". הוא ציין כי 94% מהאשראי לעסקים קטנים ובינוניים מגיעים מהבנקים, ושמשרד האוצר שוקל צעדים להכניס יותר תחרות לשוק הפקדונות והאשראי לעסקים. "הבנקים לא מגלגלים מספיק את עליית הריבית לפקדונות, וזה יוצר בעייתיות בתחרותיות", אמר גרדוס, והוסיף ש"אנחנו רוצים להכניס גופים שייקחו פקדונות ויציעו ריבית אטרקטיבית ויציעו אותו כאשראי לעסקים".
"לא מרוצה מהתקציב"
מה אתה עונה למי שאומר שהגזירות הן על האדם העובד והתקציב לא כולל מספיק מנועי צמיחה?
"אני לא מרוצה מהתקציב הזה, לא בהיבט של תכנית התקציב, אלא שאנחנו לא אוהבים למסות את האזרחים ולהעביר למערכת הביטחון. אם היו אומרים לי את זה לפני כמה שנים, זה היה הסיוט שלי. אבל זה נגזר מהמציאות הביטחונית וצריך לממן. ניסינו לבנות את ה'גזירות' בצורה שוויונית וכלכלית, אבל האילוצים הפוליטיים משנים את העמדה המקצועית. כשהמלחמה תחלוף נוכל להסתכל קדימה. יש 400 מיליארד שקל של פרויקטי תשתית שאנחנו רוצים לבצע, וצריך למקד את הקשב בהם".
לסיום, גרדוס התייחס בדאגה למצב מערכת החינוך. "המשבר החינוכי בישראל הוא גדול", אמר "הציונים של תלמידי ישראל מצביעים על ירידה חדה, במיוחד בקרב אוכלוסיות מסוימות". לדבריו, 50% מתלמידי כיתה א' כיום הם חרדים וערבים, ובלי פתרונות שיתמודדו עם האתגרים החינוכיים הללו, יהיה קשה להבטיח צמיחה כלכלית בטווח הארוך.
הכנס בשיתוף מגדל, בנק ירושלים, פאגאיה ופרופימקס