חברות התעופה הזרות עדיין מעכבות את חידוש הטיסות לישראל, על אף הפסקת האש בלבנון. עם זאת, חלק מהחברות כן מחדשות בהדרגה את הפעילות. לפי רשות שדות התעופה, משיחות שקיימו בתחילת דצמבר עם כ-100 מנכ"לים ונציגים של חברות תעופה בין-לאומיות עלה כי החשש מהמצב הביטחוני הוא הסיבה המרכזית לאי חידוש הטיסות לישראל.
עוד בנושא ב-N12:
• מתחילת ינואר: טיסות יומיות בין חיפה לאתונה
• המרחב האווירי הצפוני נפתח מחדש: הטיסות חוזרות לחיפה
• אתם לא טסתם אבל הממשלה כן: טיסות השרים בזמן המלחמה
האיום הקונקרטי אולי מתחלף - ירי מעזה, שיגורים מלבנון, כטב"מים מתימן או טילים מאיראן - אבל קיומו המתמשך נוטל מחברות התעופה את הדבר שהן צריכות יותר מכל: ודאות. התוצאה היא ביטול טיסות מתמשך. וכמו רבים בקרב הציבור בישראל, גם בחברות התעופה הזרות ממתינים לראות מה תוליד הפסקת האש בלבנון וכמה זמן היא תחזיק מעמד לפני שמקבלים החלטות דרמטיות.
איזה חברות תעופה חוזרות לישראל
ענקית הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר (Wizz) חידשה את פעילותה בישראל ב-20 בדצמבר עם הפעלת קו בודד בין נתב"ג ללרנקה. כעת החברה הודיעה כי תחל להפעיל טיסות לעוד שבעה יעדים מ-15 בינואר: אבו דאבי, רומא, מילאנו, לונדון, ורשה, קרקוב ובודפשט. הקו לבודפסט יכלול טיסות יומיות ואילו שאר הקווים יכללו 4-3 טיסות שבועיות.
אלו המחירים שתגבה Wizz עם חידוש הטיסות:
- אבו דאבי: מ-718 שקל הלוך חזור.
- רומא ומילאנו: מ-478 שקל הלוך חזור.
- לונדון: מ-670 שקל הלוך חזור.
- ורשה וקרקוב: מ-670 שקל הלוך חזור.
- בודפשט: מ-518 שקל הלוך חזור.
חברות נוספות שחידשו טיסותי לישראל מאז ההכרזה על הפסקת האש בלבנון כוללות את אייר בולגריה, אג'יאן (Aegean) היוונית, אייר אירופה הספרדית ו-LOT הפולנית.
קבוצת לופטהנזה - הכוללת את חברות התעופה לופטהנזה, אוסטריאן איירליינס, בריסל איירליינס, סוויס אינטרנשיונל ויורוווינגס - הודיעה על דחיית חידוש הטיסות לישראל עד לאחר 31 בינואר 2025. אייר בולגריה דחתה את חזרתה ל-26 בדצמבר. והחברות אייר אינדיה ואייר איבריה הודיעו כי הן דוחות את חידוש הטיסות לתחילת וסוף חודש מרץ בהתאמה.
בעולם לא מחכים לישראל
רוב החברות הגדולות העבירו בשנה האחרונה את המטוסים הגדולים שלהן לקווים אחרים. יונייטד איירליינס למשל העבירה את המטוס ששימש את קו תל אביב-ניו יורק לקו שטס בין ניו יורק למדריד.
ענף התעופה פועל בשתי עונות: עונת החורף שבין אוקטובר למרץ, ועונת הקיץ שבין אפריל לספטמבר. בשלב זה רוב חברות התעופה כבר קבעו את היעדים שאליהם יטוסו המטוסים לעונה הקרובה, ולכן רבות מהן דוחות את חידוש הפעילות לישראל למרץ 2025: עם אלו נמנות ריינאייר (מרץ), דלתא (סוף מרץ), איזיג'ט (אפריל), בריטיש איירווייז (אפריל), אמריקן איירליינס (סוף הקיץ) וכן וירג'ין אטלנטיק (אוקטובר).
במקביל סובל ענף התעופה ממחסור במטוסים ובחלקי חילוף, ולא יכול להשאיר מטוסים ריקים בהמתנה לשקט בישראל. אם המצב בישראל יתייצב, החברות הזרות ישמחו לחזור לפעול בשוק המקומי שנחשב לרווחי, אבל כדי שזה יקרה המצב צריך להתייצב - או שמדינת ישראל תמצא דרכים אחרות לעודד אותן לחזור.
למה מחכות החברות הזרות
הקפאת חובת הפיצוי על ביטול טיסות: החוק המכונה חוק טיבי מחייב את חברות התעופה לפצות נוסעים על ביטולי טיסות, וחייב לא מעט חברות לשלם פיצויים גדולים לישראל. חברות התעופה הזרות לוחצות להקפיא זמנית את החוק בהוראת שעה כפי שנעשה במהלך משבר הקורונה. מצד אחד מהלך כזה צפוי לפגוע בצרכנים - מצד שני קיומו של החוק הוא אחד החסמים העיקריים בפני חזרת חברות התעופה הזרות.
השתתפות בעלויות הביטוח: תעריפי הביטוח (הפרמיות) שמשלמות חברות התעופה עבור ביטוח המטוסים ואנשי הצוות שלהם בטיסות לישראל קפצו מתחילת המלחמה. מדינת ישראל התגייסה כדי לבטח את חברות התעופה הישראליות ולאפשר להן להמשיך לטוס, אך לא את החברות הזרות. החברות הזרות העמידו את הדרישה להשתתפות מדינת ישראל במימון פרמיות הביטוח הגבוהות כתנאי לחזרתן.
תמריצים כספיים: לפני שנים ספורות, כשמדינת ישראל רצתה לדרבן את חברות התעופה הזרות לטוס לנמל התעופה רמון החדש סמוך לאילת, היא ידעה לשלם על זה. שר התיירות דאז יריב לוין שילם מתקציב משרדו לחברות הזרות כ-60 אירו כנגד כל מושב במטוס שהוטס לנמל התעופה החדש - סכום שלפי ההערכות הגיע לכדי 3,000 דולר למטוס. גם היום המדינה יכולה לתמרץ בדרך דומה את חברות התעופה הזרות לחזור לטוס לנתב"ג אך היוזמה לא מקודמת.