הכנסת אישרה אמש (שני) בקריאה ראשונה את תקציב המדינה לשנת 2025 הכולל גזרות כלכליות קשות. התקציב שאושר יעמוד על כ-609 מיליארד שקל - מהם 108 מיליארד למשרד הביטחון - ונוקב ביעד גירעון של 4.4% תוצר. התקציב מלווה ב"התאמות כלכליות", שפירושן העלאות מיסים וצעדים לצמצום הוצאות בסכום מצטבר של 37 מיליארד שקל.

עוד בנושא ב-N12:

• "העלאת מס": למה הנטו בתלוש שלכם הולך להתכווץ מהחודש הבא
• הסכום העצום שהממשלה מתכוונת להוציא - ולא חושפת על מה
• עלות הקיום המינימלית לאדם בישראל זינקה ב-4,000 שקל בשנה

השילוב בין גזרות התקציב וגל העלאות המחירים במשק, שייכנסו כולן לתוקף ב-1 בינואר, צפוי לפגוע בצורה חריפה בכיס של משקי הבית בישראל. כך, משפחה ממוצעת הכוללת זוג הורים ושלושה ילדים ושהכנסתה הכוללת נטו בחודש היא 17 אלף שקל תמצא עצמה משלמת בינואר עוד 831 שקל מדי חודש עבור אותו סל מוצרים. בחישוב שנתי מדובר בתוספת של כמעט 10 אלף שקל.

גזרות 2025 במספרים (צילום: המהדורה המרכזית)
צילום: המהדורה המרכזית

כך יתייקר סל ההוצאות של המשפחה:

  • תשלום הארנונה יתייקר ב-27.50 שקל לחודש.
  • חשבון החשמל יתייקר ב-19 שקל לחודש.
  • חשבון המים יתייקר ב-5 שקלים לחודש.
  • דמי ביטוח לאומי למשפחה יתייקרו ב-140 שקל לחודש.
  • תשלום מס בריאות למשפחה יתייקר ב-40 שקל לחודש.
  • סל הקניות ברשתות המזון יתייקר ב-600 שקל בחודש.
גזרות 2025 במספרים (צילום: המהדורה המרכזית)
צילום: המהדורה המרכזית

גל העלאות המחירים של ספקיות המזון יביא לכך שמחודש ינואר, תושבי ישראל יוציאו 15% יותר עבור אותו סל מוצרים שהם קנו בדצמבר. עבור המשפחה לדוגמה בת 5 הנפשות מדובר בזינוק של 600 שקל בכל חודש. על כל ההתייקרויות האלו יש להוסיף עוד את השפעת עליית המע"מ ב-1%, התייקרות החופשות, עלויות הגנים והחינוך וכן שירותי התחבורה הציבורית שהולכים להתייקר ב-2 שקלים לכל נסיעה.

נתניהו סמוטריץ כ"ץ (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
נתניהו, סמוטריץ' וכ"ץ במליאת הכנסת, אתמול | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

ישראל נמצאת בתקופה ביטחונית קשה ואחרי שנה של מלחמה יקרה. ככל הנראה לא היה מנוס משליחת היד לכיסי האזרחים ולהעלות מיסים כדי למתן את הגידול בגירעון. אלא שבמקביל, הממשלה לא הראתה איך היא עצמה חוסכת ומצמצמת הוצאות: הכספים הקואליציוניים צפויים לעמוד על 5.4 מיליארד שקל ב-2025; ומשרדי ממשלה מיותרים, כאלה שבמשרד האוצר המליצו מזמן לסגור, לא נסגרו.

עם משרדי הממשלה המיותרים נמנים משרד ירושלים ומסורת ישראל של מאיר פורוש (יהדות התורה), המשרד לשיתוף פעולה אזורי של דודי אמסלם (הליכוד), משרד ההתיישבות של אורית סטרוק (הציונות הדתית) ומשרד המורשת של עמיחי אליהו (עוצמה יהודית). גם אם משרדים אלו עושים דברים חשובים, אפשר היה לעשות את אותם הדברים במשרדים אחרים ולחסוך את מימון המשרדים המיותרים עצמם.