תושב תל אביב שקיבל דוח בגין חניה על מדרכה ביקש להישפט והראה לבית המשפט כי באותו המקום ניתנו דוחות בסכום מצטבר של מיליוני שקלים, 425 קנסות רק באותו החודש, תוך הטעייה של הציבור.

בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב זיכה בחודש שעבר את תושב העיר תל אביב מעבירה של חניה על מדרכה ברחוב איינשטיין. השופט נמרוד אשכול פסק כי כאשר נוצר מצב שמספר הקנסות הניתנים לגבי אותה העבירה, באותו המקום, הוא כה גבוה, ראוי שהעירייה תפעל לשינוי במקום ליהנות מהותרת המצב שמניב לה הכנסות מקנסות שניתנו לחונים לאחר שהוכשלו לחשוב כי חנו כחוק.

התושב קיבל קנס על סכום של 500 שקלים וביקש להישפט. הוא טען כי לא מדובר במדרכה אלא בכביש פנימי, עליו יש גם להולכי רגל אפשרות ללכת. במשפט, הציג התושב נתונים שקיבל מבקשת חופש מידע, מהם עלה כי העירייה במשך שנים רשמה קנסות בסכום מצטבר של מיליוני שקלים לאנשים שחנו באותו המקום. רק באותו חודש ניתנו 425 קנסות באותו מקום. השופט אשכול קבע כי לא ניתן להבחין כי אכן מדובר במדרכה והדבר מטעה. לפי הפסיקה, כדי לקבוע אם מקום הוא מדרכה יש לעמוד במבחן כפול: המיקום הוא חלק מרוחב הדרך שאינו כביש המצוי בצד כביש, והמקום מיועד להולכי רגל.

עוד נקבע כי העובדה שלא הוצב כל שלט שאוסר חניה במקום, גם אחרי שחולקו דוחות כה רבים תרמה להטעיה של הציבור, וכי "מצב בו העירייה 'מתעשרת' על חשבון ציבור החונים שהוטעה, מערער את יסודות חזקת התקינות שעומדת לה, ויכול להרחיק לכת עד לערעור האמון בה".

נקבע כי פעולת העירייה במקרה הנוכחי, גם אם לא נעשתה בזדון - לא הולמת רשות מנהלית. "מסתמן כי עומדת בפנינו שאלת תום ליבה והגינותה של העירייה כאשר היא פועלת במתן דוחות. תפקיד העירייה לאכוף את חוק העזר במרחב המוניציפלי. בתור רשות מנהלית, עומדת לעירייה חזקת התקינות המנהלית, לפיה פעולותיה נובעות ממחויבות לקידום האינטרס הציבורי". העירייה שינתה במהלך המשפט את פני השטח והציבה עמודים שיחסמו את האפשרות לחנות.

משמעות הפסיקה: רשות זוכה ל"חזקת תקינות" בפעילותה ולכן נדרש ממנה לבחון את המצב כאשר במקום מסוים מספר הקנסות גבוה.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס