מבצע דמי הבראה שני בדרך? במשרד האוצר שוקלים לגבות ב־2025, זו השנה השנייה ברציפות, יותר מ־400 שקל משכרו של כמעט כל עובד בישראל - כך נודע לגלובס. מטרת המהלך היא לסייע במימון הוצאות הביטחון הגבוהות של הממשלה.
ב־2024 זרמו לקופת המדינה 1.7 מיליארד שקל, שמקורם בדמי הבראה אשר שילמו מעסיקים והוסטו מתלושי השכר של העובדים אל תקציב המדינה. זאת, לאחר שבתחילת המלחמה סיכמו האוצר וההסתדרות על התרמה של יום הבראה אחד מכל עובד שזכאי להם - כלומר בעל ותק של שנה לפחות בעבודה.
שווי יום הבראה עומד על 418 שקל במגזר הפרטי, ו־471 שקל במגזר הציבורי. בסיבוב הקודם עובדים בעלי שכר נמוך של עד 6 אלף שקל קיבלו "הנחה" של 50%, ונאלצו לוותר על חצי יום הבראה. ועדיין, אחת הביקורות על נטילת יום הבראה אחיד מכל עובד היא שמדובר בפועל במס רגרסיבי, ששוחק משמעותית את ההכנסה הפנויה של עובד עם שכר של קצת יותר מ־6,000 שקל - בעוד שבעל הכנסה גבוהה בהרבה בקושי מרגיש בהבדל.
הדיונים "לא קונקרטיים"
המחשבה לשחזר את מבצע דמי ההבראה לא באה בחלל ריק. גזירה זו תונח - אם לא הונחה כבר - על שולחן חדר המשא־ומתן בין האוצר להסתדרות, כחלק מחבילה גדולה יותר שנידונה בין הצדדים. אחד הצעדים המרכזיים שהציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בתוכנית ההתכנסות לגירעון של 4% בתקציב המדינה ל־2025, הוא הקפאת העלאות השכר המתוכננות למאות אלפי עובדי המגזר הציבורי. עוד הכניסו באוצר לטיוטת הצעת התקציב פגיעה בהטבות המס על קרנות ההשתלמות הפנסיות - רעיונות ישנים שההסתדרות מתנגדת אליהם כבר שני עשורים לפחות.
ביום רביעי בערב צפויה פגישה בלתי־שכיחה בין סמוטריץ' ליו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד, אולם הסיבה לפגישה בדרג הבכיר אינה התקדמות במגעים בין אנשי אגף שכר באוצר לבין צוות המשא־ומתן של ארגון העובדים. נהפוך הוא. סדרת הדיונים שהתקיימו עד כה מתוארים על ידי חלק מהנוכחים כ"לא קונקרטיים". הצדדים כלל לא הגיעו לשאת ולתת, כיוון שבהסתדרות עדיין לא הסכימו עקרונית לוויתורים. בר־דוד דרש עד כה לראות את התמונה המלאה לפני שיתקדם בשיחות.
"אני בשיח עם אנשי האוצר, והם יודעים שההסתדרות תמיד נתנה כתף כשהמדינה בצרות. אבל הפעם אני עומד על כך שאני רוצה לראות קודם את ההיתכנות של התקציב הזה", אמר בר־דוד לפני כשבועיים. עצם הפגישה עם סמוטריץ נועדה לשקף ליו"ר ההסתדרות את רצינות הממשלה בקידום הרפורמות האחרות בתקציב. פגישה זו נתפסת כניסיון להנעת התהליך ובהתכנסות ללוחות הזמנים הדרושים. בסוף החודש מתכוון סמוטריץ' להעלות את הצעת התקציב לאישור הממשלה, בלו"ז דחוק במיוחד, באיחור של שבועות אפילו ביחס לסדר הזמנים המאוחר והמעוכב שהוא הציג בעצמו.
אחד התנאים המקדימים שהציב בר־דוד מראש הוא סגירת משרדי ממשלה מיותרים וקיצוץ בכספים הקואליציוניים. סמוטריץ', מצידו, הציע לסגור חמישה משרדים כחלק מההסדרים המתגבשים. בטיוטת חוק ההסדרים לתקציב 2025 מופיעה כוונה להקים צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, שיבחן את סגירת המשרדים. צוות שכזה עוד לא הוקם, לא ברור אם יוקם, ואם כן מה ימליץ, ואיך יגיבו לכך השותפים בקואליציה. בר־דוד מבקש לראות פעולות מוחשיות יותר ולא רק כוונות או הקמת צוותי בחינה. כמו כן, נראה כי הוא נמנע מלהיות הראשון שמביע נכונות לפשרה.
הקפאה במגזר הציבורי
בטיוטות האוצר מופיעה הצעה להקפיא את העלאות השכר במגזר הציבורי עד סוף 2028. מהלך זה אמור לחסוך למדינה במצטבר כ־12 מיליארד שקל. אולם, בשיחות סגורות מביעים אפילו בתוך האוצר ספק עד כמה ריאלי יהיה להשיג את היעד במלואו. ניכר כי בראש סדר העדיפויות של האוצר נמצא פינוי בהול של משאבים תקציביים לתקציב המתקרב. הקפאת שכר לשנה־שנה וחצי תספיק לשם כך.
בעוד חודש, בתלוש השכר על חודש אוקטובר, יראו עובדי המדינה תוספת של 100 שקל לברוטו. מדובר בפעימה שנייה מבין שש בסה"כ של העלאות השכר, בהתאם להסכם המסגרת שנחתם בשנה שעברה בין ההסתדרות לאוצר. בסך־הכול אמור המתווה שסוכם להביא להעלאת שכר ממוצעת של 11% לעובדי המגזר הציבורי המאוגדים בהסתדרות עד סוף 2027.
את העלאת השכר של אוקטובר לא הספיקו להקפיא באוצר, אבל הפעימה הבאה תהיה בדצמבר - אז יעלה שכר העובדים בשיעור של 2%. באפריל מתוכננת פעימה נוספת של 1.5%. שתי הפעימות האלה הן הקריטיות ביותר עבור האוצר. שם מקווים להגיע להסכמות מהירות עם ההסתדרות כדי להספיק להקפיא את משכורת דצמבר, גם אם התקציב עוד לא יאושר סופית.
רק בסוף דצמבר אמור לעבור תקציב המדינה אישור סופי בכנסת, לפני עיכובים אפשריים נוספים. התוכנית באוצר היא שבסוף אוקטובר תאשר הממשלה את הצעת התקציב, ואז בנובמבר יוכלו להתקדם אנשי המקצוע באגף השכר עם השהיית העלאות השכר הצפויות בדצמבר ואפריל, לכל הפחות.
בעבר, כאשר האוצר וההסתדרות הגיעו להסכמים דומים על הקפאות שכר, התמורה עבור עובדי המגזר הציבורי הייתה בהגדלת העלאות השכר הדחויות. עבור ההמתנה, זכו העובדים לתוספות מוגדלות, בין אם בהצמדה וריבית או במנגנונים אחרים. בשלב זה, באוצר מתנגדים לצעד דומה. לעמדתם, הגדלת התוספות תמורת דחייה תפגע במאמצים להחזיר את תקציב המדינה לתוואי יורד של גירעון ויחס חוב־תוצר. אולם, כאמור, עד כה עוד לא הגיע המשא־ומתן לשלב שבו ההסתדרות מציבה תנאים בתמורה לפגיעה כלשהי בתנאי העובדים.
הכתבה עלתה באתר גלובס.