פרקליטות המדינה הגישה היום (ראשון) לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד היזם אמיר ברמלי ונאשמים נוספים, שפעלו לצידו בהונאת משקיעים נוספת שביצע בין השנים 2020-2018. לברמלי מיוחסות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גנבה בידי מורשה, זיוף, עבירות הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה.
ברמלי, הבעלים של בית ההשקעות רוביקון וקרן קלע, מרצה כעת עונש של 14 שנות מאסר שנגזרו עליו בגין הרשעתו בהונאת משקיעים בהיקף של כ-340 מיליון שקל.
על פי כתב האישום שהוגש היום, במקביל להליך הפלילי שנוהל נגד ברמלי בפרשת קרן קלע ולהליכי הפירוק של קבוצת רוביקון, יזם ברמלי תוכנית מרמתית נוספת לגיוס וגזילת כספי משקיעים, במסגרתה גויסו כ-20 מיליון שקלים מכ-40 משקיעים.
הונאת פירמידה ללא השקעה אמיתית
לפי כתב האישום, הליך גיוס המשקיעים בניצוחו של ברמלי היה מרמתי מתחילתו ועד סופו, וכלל הצגת מצגים כוזבים רבים, לרבות הסתרת מעורבותו של ברמלי במיזם, זיוף ערבויות בנקאיות ומסמכים בנקאיים אחרים, הקמת אתרי אינטרנט מזויפים, התחזות לדמויות שונות ועוד. המצגים הכוזבים הוצגו למשקיעים בטרם ביצוע ההשקעה כדי לגרום להם להשקיע את כספם, ולאחר ביצוע ההשקעה כדי לעכב דרישות פירעון ונקיטת הליכים משפטיים מטעמם, כאשר התעוררו בקרבם ספקות ביחס לגורל ההשקעה.
לפי כתב האישום, בניגוד מוחלט למצגים שהוצגו למשקיעים, הכספים שימשו אך ורק לצרכיו השונים של ברמלי ולמימון המיזם המרמתי, בשיטת הפירמידה, מבלי שהייתה מלכתחילה כל כוונה להשקיע אותם באפיק עסקי כלשהו. ברמלי היה היזם, הגורם הדומיננטי והנהנה העיקרי מהונאת המשקיעים, והוא שקבע וקיבל את כל ההחלטות במסגרת המיזם המרמתי. לצד זאת, הסתייע בגורמים נוספים לשם שיווק המיזם וגלגול הכספים במסגרתו תוך ביצוע עבירות של הלבנת הון.
עוד על פי כתב האישום, ברמלי ביצע פעולות של שיבוש מהלכי משפט לקראת פרוץ החקירה ובבוקר החיפוש בביתו. פעולות השיבוש כללו הגשת תלונות סרק במשטרה והשמדת ראיות.
המואשמים הנוספים
לצד ברמלי הגישה הפרקליטות כתבי אישום גם נגד שני אנשי מכירות, צחי פיינמן ואפרת אפק, להם מיוחסות עבירות מרמה; נגד עו"ד ירון תשבי, שסייע לברמלי לרמות את המשקיעים ולהאמין שהשקעתם בטוחה, לו מיוחסות עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה; דן שפירא ויובל תורג'מן, אנשי עסקים שבאמצעותם גולגלו כספים במסגרת ההונאה, להם מיוחסות עבירות הלבנת הון.
כתבי האישום נגד אפק ושפירא הוגשו לבימ"ש השלום בת"א במסגרת הסדרי טיעון. לפי הסדר הטיעון עם אפק, התביעה תטען לעונש מקסימלי של 12 חודשי מאסר. אשר לשפירא, הצדדים יבקשו מביהמ"ש לשלוח אותו לחוות דעת של הממונה על עבודות שירות והוא ישלם קנס בגובה של לפחות 250 אלף ש"ח. בגיבוש הסדרי הטיעון הובאו בחשבון נסיבות אישיות ורפואיות של הנאשמים.