עם סיום תקופת החגים ובמקביל לציון שנה לפרוץ מלחמת 7 באוקטובר, פתחה היום (ראשון) הכנסת את כנס החורף שלה. לצד אתגר תקציב 2025 המורכב צפויה הממשלה לקדם חקיקה שנועדה לפתור את הצעירים החרדים מגיוס. למעשה, שני האתגרים שלובים במידה רבה זה בזה על רקע הצהרות יו"ר יהדות התורה שר השיכון יצחק גולדקנופף, לפיהן "בלי חוק גיוס לא תהיה ממשלה".
עוד בנושא ב-N12:
• האוצר פרסם את התוכנית הכלכלית: מי ייפגע?
• שר השיכון: "הדירות מתייקרות? פנו לבנק ישראל"
• אומדן הצמיחה במשק נחתך בחצי - מה זה אומר?
לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, קידום בחוק של הפטור מגיוס לבני הישיבות צפוי לגרור בהכרח פגיעה בסמכויות בג"ץ, וזאת בניסיון למנוע ממנו להתערב בחוק בשל פגיעה בזכות לשוויון.
חוק הפטור מגיוס הוא לא החוק היחיד השנוי במחלוקת שממשלת נתניהו צפויה לקדם במושב הנוכחי. לפי סקירה שהכינו עוה"ד ענת טהון אשכנזי ודפני בנבניסטי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, גורמים בקואליציה העלו במפורש את האפשרות לשוב ולקדם את המהלכים שעמדו בליבת המהפכה המשפטית, ובהם גם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
בנוסף, גם בלי כריכת תקציב 2025 בפטור מגיוס לחרדים צפוי גיבוש התקציב לאתגר את המערכת הדמוקרטית. זאת לפי חוקרות המכון בין היתר לנוכח הצורך להציג לחברי הכנסת תקציב בהיר וברור ולהעניק להם זמן מספק ללמוד אותו ולהתמודד עם השלכותיו.
הצעות שיקודמו בכנס החורף
חקיקה לטובת חרדים ומתנחלים:
- חקיקה שתפטור בני ישיבות מגיוס לצה"ל.
- חוק שיאפשר להמשיך לסבסד את מעונות היום לאברכים אף שלא גויסו.
- תיקון חוק הרשות לפיתוח הנגב והגליל באופן שיאפשר להעניק את ההטבות הכלולות בחוק גם לתושבי הר חברון וקריית ארבע, ככל הנראה על חשבון התקציב שהוקצה ליישובים שכבר נכללים בחוק.
חקיקה להחלשת מערכת המשפט:
- שינוי אופן מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים.
- הצעת החוק שתפקיע מלשכת עורכי הדין את סמכותה להטיל דמי חבר ותעבירה לשר המשפטים, ובכך תיתן לו מנוף כוח כלכלי מול הלשכה שנציגיה יושבים בוועדה לבחירת שופטים.
חקיקה לפוליטיזציה בשירות הציבורי ובתקשורת:
- הצעת הממשלה לשינוי הליך מינוי נציב שירות המדינה באופן שיאפשר לראש הממשלה יותר חופש בחירה ופחות עמידה בתנאי סף מקצועיים.
- קידום פוליטיזציה של הפיקוח על שידורי התקשורת במסגרת הצעת חוק שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי.
- הצעת חוק הרייטינג שתסמיך את שר התקשורת לקבוע שיטות מדידת רייטינג מחייבות שלפי המכון תגביר את הפוליטיזציה ותפגע בערוצים הקיימים.
חקיקה שעלולה לפגוע בחופש הביטוי:
- תיקון הצעת חוק המאבק בטרור כך שהמשטרה תוכל לפתוח בחקירה בחשד להסתה לטרור גם ללא אישור של פרקליט המדינה. לדברי המכון הישראלי לדמוקרטיה היוזמה מאיימת על חופש הביטוי.
- הצעת החוק להרחבת העילות לפסילת רשימות ומועמדים הרצים לכנסת, שתאפשר לפסול ביד קלה יותר מועמדים לכנסת, בעיקר מהמגזר הערבי.
- הצעת חוק שנועדה לאפשר שלילת תקציבים ממוסדות לימוד אם הוכח שמתאפשרים בהם גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור, באופן שלטענת המכון פוגע בחופש הביטוי ומגביר את הפוליטיזציה במערכת החינוך.
- הצעת חוק שמציעה לחייב מוסד להשכלה גבוהה לפטר איש סגל אקדמי אם הוכח שהוא ביצע "הסתה לטרור" או "תמיכה בארגון טרור", ולפי המכון מאיימת על חופש הביטוי ועל החופש האקדמי.