במשרד האוצר לא מסתפקים בקיצוץ במענקי העבודה המועדפת אלא מקדמים ביטול מוחלט שלהם – כך נודע ל-N12. טיוטת הצעת מחליטים שגובשה באוצר מעלה כי במשרד מבקשים לתקן את חוק ביטוח לאומי כך שיבוטל תשלום המענק עבור עבודה מועדפת ועבודה נדרשת לחיילים משוחררים ולבוגרי השירות הלאומי והאזרחי. ההצעה עדיין נמצאת בשלבי גיבוש ותידרש לקבל את אישור הממשלה לפני יישומה. במשרד האוצר בחרו שלא להגיב על הפרסום.
עוד בנושא ב-N12:
• החרדים מאיימים: חוק פטור מגיוס - או שאין תקציב ל-2025
• האוצר פרסם תזכירי חוק לגזירות 2025: מה בפנים ומה בחוץ?
• עוד לא הרגשנו בכיס את מחיר המלחמה. בקרוב זה ישתנה
ביטול המענקים צפוי להשפיע על אלפי חיילים משוחררים מדי שנה, דווקא בעת שהממשלה מקדמת חוק שיאריך את משך שירות הקבע וכן את שירות המילואים. במקביל, מקדמת הממשלה חוק שיכשיר את הפטור מגיוס לחברה החרדית. גורם במערכת הביטחון האשים: "כאילו אין מלחמה, משרד האוצר בשלו – פוגע בחיילים שהשתחררו ורובם חוזרים מיד למערך המילואים ללחימה".
הנתונים המובאים בטיוטת הצעת המחליטים מראים כי בשנת 2022 קיבלו 12,727 חיילים משוחררים מענק חד-פעמי עבור עבודה מועדפת ונדרשת. הזכאים למענקים עבדו בענפי התעשייה (52%), המלונאות (17%), תחנות דלק (12.5%), חקלאות (9%) ובניין (8%). בשנת 2024, שווי המענק שניתן למשוחררים עמד על 10,826 שקל לאדם עבור תקופת עבודה של 6 חודשים. העלות השנתית של כלל המענקים מוערכת בכ-130 מיליון שקלים - שייחסכו בהוצאות המדינה אם המענקים אכן יבוטלו.
"המענק מעודד תעסוקת יהודים לא חרדים"
בדברי ההסבר להצעה טוען משרד האוצר כי תרומתו של מענק העבודה המועדפת לשוק העבודה מצומצמת, וכי הוא מייצר קשיים במספר היבטים. ראשית, נטען כי המענק אינו תורם להגברת ההשתלבות בשוק העבודה של אוכלוסיות היעד שהוגדרו על ידי הממשלה: האוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה הערבית ואנשים עם מוגבלויות.
יתרה מכך, האוצר טוען כי המענק "מדיר את האוכלוסיות הנמצאות בתת-תעסוקה (קרי חרדים וערבים - א"א) ואף פוגע בהן בעקיפין". זאת מכיוון שתנאי הסף לקבלת המענק הוא סמיכות לביצוע שירות צבאי או לאומי, כך שרוב האוכלוסיות הללו אינן נכללות בקהל היעד של המנגנון. "המענק מביא להשקעה של משאבים לעידוד תעסוקה של יהודים שאינם חרדים, המהווים את האוכלוסייה בעלת שיעור התעסוקה הגבוה ביותר במשק", נכתב עוד בטיוטה.
נימוק נוסף שמעלה האוצר בהצעת המחליטים הוא כי המענק "עלול להביא גם למניעת השקעה ופגיעה בפריון העבודה". לפי הדברים, מתן המענק בענפים מסוימים גורם למעסיקים להסתמך על כוח עבודה "זול" ומייצר עיוות באופן העדפת גורמי הייצור, תוך העדפת השקעה בעובדים על פני השקעה בהון, מיכון וטכנולוגיה.
"פגיעה במוטיבציה לשירות עתידי"
בקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון תקפו את היוזמה והשלכותיה במכתב שנשלח לפני כשבועיים למנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, ושעותק ממנו הגיע לידי N12. "מענקי עבודה מועדפת הינם כלי קריטי במסגרת סל הכלים שמאפשר לאלפי צעירים לבנות את עתידם ולהשתלב בחברה הישראלית", כתב יו"ר הקרן חגי רזניק להייזלר. "כל פגיעה מסוג זה יכולה לפגוע בחוסן הלאומי, ובכלל זה במוטיבציה לשירות עתידי במסגרת השירות הצבאי, הלאומי או האזרחי".
במכתבו דרש רזניק לא ליצור שום פגיעה בחיילים המשוחררים וביתר הנושאים בעול, בייחוד בתקופת המלחמה. עוד דרש רזניק לשלב את נציגי משרד הביטחון, הקרן וביטוח לאומי בכל דיון עתידי בנושא. כמו כן הוא התרה "לא לקדם חלילה עובדות בשטח להתייחסות בטווחי 'זמן אפס' במסגרת חקיקה או מהלכי בזק". לדבריו, "בכל דיון כזה, אם יתקיים, יש לדון כיצד להתאים את העבודה הנדרשת לצורכי הצעירים בראיית עתידם ולצורכי המשק ולא לפגוע בהם".