פירות כלכליים ראשונים להפסקת האש בצפון: חברות דירוג האשראי פיץ' (Fitch Rating) ומודי'ס (Moody's) פרסמו היום (חמישי) עדכון לפרופיל דירוג האשראי של מדינת ישראל לאחר שהורידו אותו באוגוסט ובספטמבר. העדכונים מרמזים לתחזיות השליליות שהצטרפו להורדות הדירוג, ובהן הזהירו החברות כי הדירוג עשוי לרדת עוד יותר בהמשך.

עוד בנושא ב-N12:

מחלוקת בממשלה: כמה תשלם המדינה לתושבי הצפון שיחזרו הביתה?
זה המחיר שישלם כל משק בית בישראל מהגדלת תקציב הביטחון
סמוטריץ' אמר שהמלחמה טובה לכלכלה - זה מה שעונים המומחים

כעת מודיעה פיץ' כי הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה "עשויה להפחית מהלחצים על פרופיל האשראי של ישראל". במודי'ס כותבים כי "הפסקת האש של ישראל וחיזבאללה מצמצמת מקור אחד של סיכון גיאופוליטי, אחרים נותרו בעינם".

על אף הכותרת החיובית של פיץ', תוכן הפרופיל המעודכן שלה מסויג יותר. חברת הדירוג מזכירה כי "הסלמה של הסכסוך עם חיזבאללה לא היוותה חלק מהנחות הבסיס של החברה באוגוסט". עם זאת היא מציינת כי העלויות הנלוות להסלמה זו קוזזו בחלקן בהכנסות גבוהות ממיסים במחצית השנייה של השנה.

פיץ' מציינת כי לדעת אנשיה "הפסקת האש בלבנון שברירית והסיכוי להפסקת אש בעזה נשאר נמוך". בהמשך לכך היא מוסיפה כי אף שגיוס המילואים הכרוך בהסלמה בלבנון "הגיע רק לשבריר משיא הגיוס בעזה", מלחמה ממושכת בלבנון עלולה לחבל ביכולתה של ישראל לרסן את העמקת הגירעון. הדברים רומזים לכך שהתפרקות הפסקת האש עשויה להיות בעלת השלכות דרמטיות עוד יותר לדירוג האשראי של ישראל.

עשן בקריית שמונה (צילום: רויטרס)
שלט הכניסה לקריית שמונה | צילום: רויטרס

"הפסקת האש עם חיזבאללה, ככל שתתקיים, תפחית את הסיכונים התקציביים, אך ההתפתחויות בעזה ואיראן עדיין ישחקו תפקיד חשוב בקביעת המסלול התקציבי והכלכלי של ישראל", כותבים כלכלני פיץ'. "החברה מאמינה שהמלחמה בעזה תימשך לתוך שנת 2025, אם כי ברמות אינטנסיביות שונות. הדבר מרמז על המשך הוצאות גבוהות על צרכים צבאיים מיידיים, והפרעה לייצור באזורי הגבול, כמו גם לתיירות ולבנייה".

לפי פיץ', "במידה והפסקת האש תימשך, היא תסיר גורם פוטנציאלי מרכזי שהשפיע על הסכסוך בין ישראל לאיראן". עם זאת החברה מציינת כי "הסיכון להסלמה אזורית רחבה המערבת את איראן נותר משמעותי".

דירוג אשראי - מודיס (צילום: רויטרס)
חברת הדירוג מודי'ס | צילום: רויטרס

במודי'ס כתבו כי "במידה שהסכם זה [הפסקת האש] יהפוך להפוגה מתמשכת, הוא יפחית מקור משמעותי של סיכון גיאו-פוליטי עבור שתי המדינות [ישראל ולבנון] ולכן מהווה התפתחות חיובית". החברה ציינה עוד כי ההסלמה עם חיזבאללה נתפס בעבר כסיכון מרכזי למעמד האשראי של ישראל. עם זאת, לדעת אנשי מודי'ס, "עדיין מוקדם מדי לקבוע אם סיכונים אלה יופחתו באופן משמעותי ויציב. ממשלת ישראל לא הציגה תוכנית אמינה לעזה שתביא לביטחון חזק יותר ויציב לישראל, והסיכון להסלמה עם איראן נותר בעינו".

חוסר אמון בהצהרות הממשלה

בפיץ' מביעים גם פקפוק בתוכנית התקציבית שהציגה ממשלת ישראל ל-2025 לאור העיכובים בקידומה. כמעט חודש בלבד לפני תום שנת 2024 והממשלה טרם הגישה את התקציב לשנה הבאה לאישור הכנסת. "הצעדים התקציביים של ישראל לטווח הבינוני נותרו כפופים לרמה גבוהה של אי ודאות", כותבים כלכלני החברה.

חברת דירוג האשראי פיץ' (צילום: רויטרס)
חברת דירוג האשראי פיץ' | צילום: רויטרס

פיץ' עדכנה מעלה את תחזיתה לגירעון התקציבי של ישראל ל-2025 וכעת מעריכה כי הוא יעמוד על 5.2% מהתמ"ג במקום 4.6% כפי שחזתה באוגוסט. החברה מציינת כי היא ספקנית לגבי הנחות ממשלת ישראל לגבי עלות ההוצאות הצבאיות הנדרשות לשנת 2025: "תרחיש הבסיס של החברה כולל הוצאות צבאיות גבוהות יותר לעומת הנחות הממשלה".

על רקע זה מפקפקת פיץ' גם ביעד הגירעון שהציבה הממשלה לשנה הבאה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר על יעד גירעון של 4% עם הצגתם המקורית של עקרונות התקציב, אך בהצעת התקציב שהוגשה לממשלה הוגדל מספר זה ל-4.3% ומאז כבר גדל עוד ל-4.4%.

סמוטריץ' (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
שר האוצר סמוטריץ' מציג את עקרונות תקציב 2025 | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בהמשך לכך כותבת פיץ' כי קיים סיכון גם לגובה הגירעון התקציבי העתידי משנת 2026 ואילך כפוף לשלושה תנאים:

  • הישארות ההוצאות הצבאיות ברמות הגבוהות שהיו לאחרונה.
  • סדרי עדיפויות קואליציוניים.
  • צורת ההתאוששות הכלכלית של ישראל.

במודי'ס כתבו דברים דומים וציינו כי "בעוד שהסיכונים הגיאו-פוליטיים הנובעים מעימות צבאי נראים כאילו פחתו חלקית, הסיכונים הפוליטיים הפנימיים בישראל נותרו גבוהים. לדעת החברה, ממשלת ישראל נוקטת במדיניות שמגבירה את המתחים החברתיים הגבוהים ממילא במדינה, כמו עימות מחודש בין הממשלה למערכת המשפט על הרכב בית המשפט העליון, וניסיונה של הממשלה להעניק פטור קבוע משירות צבאי לחרדים, מהלך שרוב הישראלים מתנגדים לו".