לאחרונה נמלי התעופה בארץ הפכו לשיחת היום: נתב"ג ריק מתמיד בעקבות המלחמה וחברות התעופה הזרות שלא מגיעות אליו, גם רמון עומד כמעט ריק לחלוטין ונוחתות בו רק טיסות פנים ארציות, ולצד אלה מנסים להחליט איפה להקים את נמל התעופה המשלים - ברמת דוד או נבטים. ביחד עם אלה, יש נמל תעופה ישראלי נוסף שלא הרבה שמעו או הכירו אותו והגיע הזמן לדבר עליו - נמל התעופה עטרות בירושלים.
ראשיתו של נמל התעופה (שאינו פעיל שנים רבות כבר) בשנת 1918 בתחילת ימי המנדט הבריטי. הרצון להקים נמל תעופה בעיר הבירה, הוביל לבנייתו בעטרות, לאחר שנמצא שהאזור מתאים להקמת מסלול נחיתה והמראה. הוא נפתח באופן רישמי בשנת 1925 ובהתחלה מסלול הנחיתה שלו היה עשוי עפר ושימש רק לטיסות פרטיות.
לאחר מספר שנים התקיימה בו הטיסה הבין-לאומית הראשונה, מלונדון להודו, שעצרה לתדלוק ותפעול בדרך. המטוס שפעל בקו הזה אף קיבל את השם "קריית ירושלים". בשנת 1937 החלו לפעול בנמל התעופה גם טיסות מסחריות ישראליות, וחברת "נתיבי אוויר ארץ ישראל" טסה בין לוד (נתב"ג) לעטרות והתכנון היה להפעיל קו דומה לחיפה, אך זה לא קרה.
פריחתו ונפילתו של נמל התעופה
לאחר הקמת המדינה ומלחמת העצמאות, נמל התעופה היה שייך לירדנים ששיפצו והרחיבו אותו. באמצע שנות ה-60 נמל התעופה היה בשיא פריחתו ו-15 חברות ערביות ואירופאיות נחתו בו, בעיקר של מכובדים וצליינים שהגיעו לבקר בירושלים ובגדה המערבית. בשנת השיא המריאו ונחתו ממנו יותר מ-1,000 טיסות ומעל 100 אלף נוסעים.
לאחר מלחמת ששת הימים, בה כבשנו את נמל התעופה, שמו שונה ל"נמל התעופה ירושלים". הוא שופץ, המסלול הוארך וחברת ארקיע החלה לפעול בו כתחנת ביניים בטיסה שבין שדה דב לאילת. בשנת 1972 תוכננה לנחות בו הטיסה הראשונה של אל על מפרנקפורט, אך כעס מצד השלטונות הגרמניים, בשל מיקומו של נמל התעופה במזרח העיר והעובדה שהוקם על אדמות פלסטיניות, הובילו לביטול האירוע.
עם השנים היו לא מעט ויכוחים סביב נמל התעופה בשל מיקומו והלגיטימיות של הקמתו. אחת לכמה זמן תוכננה לנחות בו טיסה בין-לאומית, אך המדינות השונות הטילו על כך וטו, והדבר בוטל. בשנת 1988 הוא נסגר סופית לטיסות מסחריות וחזר לפעול באופן פרטי בלבד במטוסים קלים. בשנת 2000, כשהחלה האינתיפאדה, הוא נסגר לגמרי ולא נפתח מחדש.
כיום, נמל התעופה עומד נטוש והרוס לגמרי והשטח עליו הוא יושב אמור להיות מופקע לטובת נדל"ן, כמו גורלו של שדה דב בתל אביב. במקום צפויים לקום כ-9,000 יחידות דיור והן ימוקמו בצד המערבי של הגדר. אך למרות שהתכניות לבנייה בשטח אושרו עוד בשנת 2020, עד היום לא החלה עבודה בפועל בגלל עניינים בירוקרטיים הנובעים מהעובדה שהמקום מוגר כאזור לשימור, והמתחם הענק משמש בעיקר לאתר השלכת פסולת בנייה באופן לא חוקי.