חברת דירוג האשראי הבין-לאומית פיץ' הודיעה הלילה (שלישי) על הורדת דירוג האשראי של ישראל. הדירוג ירד מרמה של A+ לרמה של A, כאשר תחזית הדירוג נותרה שלילית. החלטה זו משקפת את ההערכה של פיץ' לגבי מצבה הכלכלי והפיננסי הנוכחי של ישראל.

במרכז ההחלטה עומדת ההשפעה המתמשכת של המלחמה בעזה. פיץ' מציינת כי המשך הלחימה, לצד הסיכונים הגיאו-פוליטיים המוגברים והפעולות הצבאיות במספר חזיתות, מכבידים על המצב הכלכלי של המדינה. החברה מעריכה כי הסכסוך עלול להימשך עד שנת 2025, עם אפשרות להתרחבות הלחימה לחזיתות נוספות.

הנתונים הפיסקליים של ישראל נפגעו משמעותית, לפי הערכת פיץ'. החברה צופה גירעון תקציבי גבוה של 7.8% מהתוצר בשנת 2024, לעומת גירעון של 4.1% בשנת 2023. גירעון זה משקף הוצאות גבוהות הקשורות לפעילות הצבאית, הפחתת הנזקים הכלכליים למשק והוצאות בגין פינוי תושבי צפון הארץ.

יחס החוב-לתוצר צפוי לעלות לרמה של 70% בשנת 2024 ו-72% בשנת 2025, לפי הערכות פיץ'. זאת בהשוואה לרמה של 71% בזמן מגפת הקורונה בשנת 2020. החברה מציינת כי החוב של ישראל גבוה מהחציון החזוי של מדינות המדורגות A, העומד על 55% לשנת 2025.

נתניהו וסמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
רה"מ נתניהו ושר האוצר סמוטריץ'. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המתיחות האזורית מהווה גורם נוסף בהחלטת פיץ'. החברה מפרטת אירועים אחרונים המדגישים את רמת המתיחות הגבוהה, כולל חילופי אש בין ישראל לחיזבאללה, וההאשמות בנוגע לחיסול מנהיג חמאס הניה. אירועים אלו, לדברי פיץ', מגבירים את הסיכון להסלמה נוספת שעלולה לפגוע בפרופיל האשראי של ישראל.

פיץ' מציינת גם אתגרים בביצוע רפורמות פיסקליות. למרות שהחברה מביאה בחשבון מספר צעדי התכנסות פיסקליים חדשים, כמו העלאה של 1% בשיעור המע"מ משנת 2025, היא מזהירה כי קיטוב פוליטי, צרכים קואליציוניים וצרכים צבאיים עלולים לעכב תוכניות אלו.

עם זאת, פיץ' מציינת כי המאזן החיצוני של ישראל נותר חזק יחסית למדינות ייחוס, עם עמדת מלווה חיצונית נטו בשיעור של 64.2% מהתוצר בסוף 2023. יתרות המט"ח של בנק ישראל גדלו לסך של 213.4 מיליארד דולר ביולי 2024, והחברה צופה עודף בחשבון השוטף גם בשנים הקרובות.

תחזית הדירוג השלילית מרמזת כי פיץ' רואה אפשרות להורדת דירוג נוספת בעתיד, אם לא יחול שיפור בגורמים שהובילו להורדה הנוכחית. מנגד, החברה מציינת כי דה-אסקלציה של העימותים או עלייה בביטחון כי יחס החוב-לתוצר יחזור לתוואי יורד, עשויים להוביל לשיפור בדירוג בעתיד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ התייחס להחלטה של פיץ’: "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמת קיום, הארוכה ביותר והיקרה ביותר בתולדותיה. מלחמה שמנוהלת במספר חזיתות במקביל ונמשכת כבר כמעט שנה. הורדת הדירוג בעקבות המלחמה והסיכונים הגיאופוליטיים שהיא מייצרת היא טבעית. כלכלת ישראל חזקה ואנו מנווטים אותה נכון ובאחריות. המדדים הכלכליים מצביעים על חוסנו של המשק ועל אמון גבוה שאנו זוכים לו בשווקים. בע״ה אנחנו ננצח את המלחמה בכל החזיתות, נשיב את הביטחון ונעלה את המשק ממלחמה למסלול צמיחה. נעביר תקציב אחראי שימשיך לתמוך את כלל צרכי המלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון, תוך שמירת מסגרות פיסקליות וקידום מנועי צמיחה. מהר מאוד גם דירוג האשראי ישוב לעלות".

החשב הכללי של משרד האוצר, יהלי רוטנברג, כתב: "הימשכות המלחמה והעלייה בסיכונים הגיאו-פוליטיים משפיעים על הנתונים הפיסקליים ובהתאם על פרופיל דירוג האשראי של מדינת ישראל. למרות המלחמה, מדינת ישראל מציגה נגישות גבוהה מאוד לשווקי ההון בארץ ובעולם, עם תנאי מימון יציבים וביקוש חזק לחוב בשוק המקומי".

עוד הוסיף רוטנברג: "הכלכלה הישראלית חזקה, חדשנית, מגוונת, בעלת שווקים פיננסיים עמוקים ונזילים והיא תדע להתמודד עם כל האתגרים שעומדים בפנינו. עם זאת, עלינו לייצר כמה שיותר וודאות עבור המשק הישראלי, המשקיעים וחברות הדירוג. לשם כך, יש לפעול בהקדם לגיבוש תקציב מדינה אחראי לשנת 2025 שבבסיסו תהליך של בנייה מחדש של הרזרבות הפיסקליות באמצעות ירידה הדרגתית ביחס החוב לתוצר. זאת, לצד קידום מנועי הצמיחה, השקעה בתשתיות, מענה לצרכים חברתיים ומענה מסודר ומגודר לצרכי מערכת הביטחון".