בניגוד להמלצות הדרג המקצועי וחרף המסר התקיף של נגיד בנק ישראל, הממשלה החליטה לפרוץ את מסגרת התקציב לשנת 2024. לפי הודעת משרד האוצר, הממשלה החליטה בישיבתה היום (ראשון) להגדיל את מסגרות התקציב לשנת 2024 בכ-3.4 מיליארד שקל. עיקר הסכום, 2.2 מיליארד שקל, ישמש למימון הארכת תקופת הפינוי של מפוני אזורי העימות עד לסוף 2024, לרבות מענקים נלווים בתחום התעסוקה.
עוד בנושא ב-N12:
• הנגיד נוזף בנתניהו על הסחבת בקידום תקציב 2025
• בכירי המשק מסבירים: כך ישראל יכולה למנוע שפל כלכלי
• בדרך לקטסטרופה": משמעות הורדת דירוג האשראי השלישית
עוד 525 מיליון שקל ישמשו להחזרת הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה ו-193 מיליון שקל ישמשו למימון הסכמי שכר שהופחתו בחודש יולי לצורך מימון הארכת הפינויים לחודשים יולי-ואוגוסט. בנוסף, 200 מיליון שקל ישמשו למתן מעטפת לאנשי המילואים ו-255 מיליון ליישום המלצות הוועדה לבחינת מענים לנפגעי 7 באוקטובר שהוגשו לאחרונה לשר האוצר.
במכתב ששלח נגיד בנק ישראל לראש הממשלה נתניהו רק בשבוע שעבר הוא הזהיר מפני פריצת יעד הגירעון במקביל לדרבון הממשלה לקדם את תקציב 2025: "שמירה על מסגרת התקציב לשנת 2024 וקידום סדור של תהליך בניית התקציב לשנת 2025 הינם קריטיים לשימור יציבות המשק וחיזוק המוניטין של הכלכלה הישראלית", כתב פרופ' אמיר ירון.
סמוטריץ': "באחריות תקציבית עליונה"
הצורך באיתור מקור מימוני להארכת תקופת הפינוי של יישובי קו העימות היה ידוע וגורמי המקצוע במשרד האוצר הציעו לשר בצלאל סמוטריץ' לפנות לעודפי תקציב שיועדו לכספים קואליציוניים. אפשרות אחרת שהוצעה לשר בידי הדרג המקצועי הייתה ביצוע צעדי התכנסות שיצמצמו את הוצאות הממשלה או יגדילו את הכנסות המדינה.
בהודעה שהופצה אמש מטעמו של סמוטריץ' נטען כי ההצעה שתאשר הממשלה לתוספת תקציבית של 3 מיליארד שקל - מה שבעבר זכה לכינוי קופסה חוץ-תקציבית - ייעשה ללא הגדלת יעד הגירעון.
לטענת סמוטריץ', אישור התוספת התקציבית נעשה "באחריות תקציבית עליונה. בניגוד לנהי ולתחזיות הקודרות בתקשורת, כלכלת ישראל חזקה והמדדים מצביעים על כך, ובשל גידול בהכנסות החקיקה הנוכחית אינה מגדילה את הגירעון השנתי הצפוי, העומד עדיין על 6.6%".
אלא שכבר עתה הגירעון המצטבר פרץ את יעד הגירעון שחוקק עבור שנת 2024 כולה: בעוד שחוק תקציב 2024 המעודכן נקב ביעד גירעון של 6.6% מהתוצר, הנתונים המעודכנים האחרונים שפרסם משרד האוצר עבור חודש יולי הראו כי הגירעון המצטבר ל-12 החודשים האחרונים טיפס כבר מעל ל-8%.
באגף התקציבים טוענים כי נתוני הגירעון המצטבר מושפעים מההוצאות הגבוהות ברבעון האחרון של פרוץ המלחמה ב-2023, וכי הנתונים יתכנסו אל היעד ככל שתתקדם השנה. אלא שטענה זו מבוססת על תרחיש ייחוס של דעיכה של המלחמה העצימה ברצועת עזה והיעדר לחימה עצימה בגבול הצפון.
"החלטה מופקרת ולא מקצועית"
"זה צעד שממחיש שוב כמה ההנהגה הפוליטית של ישראל לא מבינה את גודל המשבר ואת הצורך בקבלת החלטות מקצועיות שיתמודדו ויאפשרו למדינת ישראל להיחלץ מהמשבר שבו היא מצויה", אמר ל-N12 פרופ' איתי אטר מפורום כלכלנים למען הדמוקרטיה בתגובה להחלטת הממשלה לפרוץ את מסגרת התקציב. "במקום להתמודד עם המשבר שר האוצר וראש הממשלה דוחפים ומעודדים את סוכנויות הדירוג להוריד את דירוג האשראי של ישראל עוד יותר".
"הממשלה נאלצת לממן את המשך פינוי תושבי הצפון, אך במקום לקצץ בכספים הקואליציוניים ולסגור משרדים מיותרים, סמוטריץ' מקדם החלטה מופקרת ולא מקצועית, שמנוגדת לחוות הדעת של הדרג המקצועי במשרד האוצר", מסר מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד).
"מדובר בהגדלה נוספת של הגירעון, תוך ניסיון פסול לרמות את הציבור ואת סוכנויות הדירוג. זה ייגמר בהורדת דירוג נוספת - שתקרה בקרוב מאוד, והגדלת הנטל על הציבור הישראלי. ניאבק בכנסת כנגד הצעד הזה בכל הכלים העומדים לרשותנו".