בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5%, בהתאם לציפיות. כתוצאה מכך גם ריבית הפריים נותרה על 6%. בבנק ניצלו את הודעת הריבית כדי להציב תמרור אזהרה לממשלה סביב הסחבת בתקציב - וציינו כי היא תורמת לעליית האינפלציה: "אי הוודאות סביב תקציב המדינה לשנת 2025, וביצוע ההתאמות הנדרשות להקטנת הגירעון באופן מתמשך, תורמים לעלייה בפרמיית הסיכון ועלולה להקשות על חזרת האינפלציה ליעדה".

עוד בנושא ב-N12:

הממשלה "פרצה" את מסגרת התקציב: מה זה אומר
"בדרך לקטסטרופה כלכלית": משמעות הורדת דירוג האשראי
בכירי המשק מסבירים: כך ישראל יכולה למנוע שפל כלכלי

לפי ממוצע התחזיות שצירף בנק ישראל להודעת הריבית, בחודשים הקרובים האינפלציה תמשיך לטפס מחוץ לגבול היעד העליון של 3%, עד שתגיע לשיא של 3.8% בחודש ינואר 2025. נתונים אלו חוזים כי האינפלציה תחזור לרדת ל-3% רק בעוד כשנה, ביולי 2025.

בבנק התייחסו גם להורדת דירוג האשראי שעליה הודיעה לאחרונה פיץ' ולנימוקים לה, על רקע טענת ראש הממשלה כי הורדת הדירוג נובעת מהמלחמה בלבד: "כפי שהסבירה סוכנות הדירוג, ההחלטה שיקפה את המציאות הביטחונית, אך גם הערכה של ניהול המדיניות הפיסקלית, ושמה דגש על מתווה המדיניות העתידי". בתרגום מהניסוח המנומס של בנק ישראל, המסר הוא שהאופן שבו הממשלה מנהלת את המדיניות התקציבית משחק גם הוא תפקיד במערך השיקולים של פיץ'.

מהודעת בנק ישראל עולה כי הצניחה בקצב הצמיחה במשק ברבעון השני של השנה נובעת במידה רבה מהמחסור בעובדים במשק ובעיקר בענף הבנייה. לפי הוועדה המוניטרית, החולשה בצמיחה לא תצומצם "כל עוד המחסור בעובדים לא-ישראלים, היקף גיוס המילואים המשמעותי, והמגבלות על הפעילות באזור גבול הצפון נמשכים". בבנק מציינים כי הפער המשמעותי ביותר בפעילות [במשק] ביחס לטרום המלחמה מדווח בענפי הבנייה והמלונאות, אך גם ביתר הענפים המצב הכלכלי טרם חזר לשגרה".

נתניהו וסמוטריץ' בעת אישור תקציב 2024 המעודכן בכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
נתניהו וסמוטריץ' בעת אישור תקציב 2024 המעודכן בכנסת, במאי האחרון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בהודעה לעיתונות שנלוותה להודעת הריבית ציינה הוועדה המוניטרית בבנק ישראל את העיקרים הבאים:

  • מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובחודשים האחרונים בפרט, גברו אי הוודאות הגיאופוליטית והשפעותיה על המשק. אלו, לצד אי הוודאות הפיסקלית, משתקפות גם בפערי התשואות הגבוהים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ארה"ב ובמרווחי ה-CDS שקרובים לרמות שיא.
  • האינפלציה נמצאת בחודשים האחרונים במגמת עליה ושוהה מעט מעל הגבול העליון של היעד. העלייה בקצב האינפלציה משקפת בעיקר את העלייה בקצב השינוי של מחירי הרכיבים הבלתי-סחירים.
  • מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל נותר ללא שינוי מול הדולר ונחלש בכ-3% מול האירו וב-1.4% במונחים נומינליים אפקטיביים.
  • בשוק הדיור נמשכת העלייה במחירי הדירות ובביצועי המשכנתאות. המגבלות על פעילות ענף הבנייה נוכח המלחמה עדיין משמעותיות והפעילות בענף הבינוי מתאוששת באיטיות.
  • בשוק העבודה קיימת מגבלת היצע עובדים בשל השפעות המלחמה ונרשמת עלייה במספר המשרות הפנויות וירידה בשיעור האבטלה.
  • בעולם, הפעילות הכלכלית מוסיפה להתרחב, קצב האינפלציה מתמתן והשווקים צופים מספר הפחתות ריבית של הבנק הפדרלי בארה"ב ושל הבנק המרכזי האירופי (ECB) במהלך השנה.

"הורדת הריבית ירדה מהשולחן"

ערב פרסום החלטת הריבית העריכו השבוע בבית ההשקעות מיטב כי לא רק שהריבית בישראל תיוותר ללא שינוי - אלא הוסיפו כי האפשרות להורדת ריבית מתרחקת. להערכת כלכלני מיטב, "בנק ישראל צפוי להוריד מהשולחן אופציה של הורדת ריבית שהייתה קיימת עד לאחרונה".

בראש הגורמים להתרחקות הורדת הריבית מציינים במיטב את השפעת המשך המלחמה על הגברת האינפלציה שמפצלת את הכלכלה המקומית ממגמת ירידת האינפלציה בעולם. כמו כן מציינים שם את דעתו של בנק ישראל לגבי הסיכון שכרוך בהתנהלות הממשלה בקשר לתקציב והגירעון, ושבאה לידי ביטוי "במכתב נוקב ששלח הנגיד לראש הממשלה".

על רקע גורמים אלו חזו בתחילת השבוע במיטב כי ריבית בנק ישראל הצפויה בעוד 12 חודשים תעמוד על 4.25%-4.5%. לפי כלכלני מיטב, השוק עדיין מגלם ירידה של כ-0.5% בריבית בשנה הקרובה, אף כי לפני שבועיים גילם ירידה של 0.75%. עוד הם מציינים כי "הורדת הריבית בישראל עדיין אפשרית אם השפעת המלחמה על הפעילות הכלכלית תקטן משמעותית".

עשן בקריית שמונה (צילום: רויטרס)
שלט הכניסה לקריית שמונה | צילום: רויטרס

בלידר שוקי הון חזו בתחילת השבוע כי ריבית בנק ישראל לשלושת החודשים הקרובים תיוותר על שיעור של 4.5%, וצפו ריבית של 4.25% בעוד 12 חודשים. לפי כלכלני לידר, "בישראל אין אנו צופים הורדות ריבית בטווח הקרוב, בשל סימני האצה באינפלציה וסיכון גאופוליטי גבוה". 

בבנק דיסקונט היו אופטימיים יותר והחזו כי בעוד שנה קדימה ריבית בנק ישראל תעמוד על 4.00%.