בתוך חצי שנה בלבד, תקציב המדינה לשנת 2024 עבר לא פחות מארבעה קיצוצים רוחביים בממשלה, לצורך הקצאות כספים שונות. מדובר בקצב מהיר במיוחד, בפרט לאור העובדה שהתקציב עצמו נולד כמעין קיצוץ רוחבי לתקציב 2024 המקורי, שאושר לפני המלחמה, כדי להפנות את הכספים לצורכי השעה.
עוד בנושא ב-N12:
• הנגיד באזהרה לממשלה: "יש לנקוט גם צעדים לא פופולריים"
• האוברדראפט של המדינה מעמיק: הגיע ל-7.6% מהתוצר
• תוכניות האוצר ל-2025: המע"מ יועלה ל-19%, קצבאות יקוצצו
קיצוץ רוחבי, המכונה גם "פלאט", הוא פרקטיקה נהוגה יחסית במשרד האוצר. מרגע שתקציב המדינה מאושר, אסור לממשלה לפרוץ את מסגרת ההוצאה. לכן, כשעולה צורך תקציבי שלא תוכנן מראש, נדרש למצוא עבורו מקור מתוך התקציב הקיים. כשהמצב הפיסקלי טוב, וישנה יתירות תקציבית, ניתן לפתור את זה בניצול רזרבות והעברות תקציביות פשוטות מסעיף לסעיף, דרך ועדת הכספים של הכנסת.
אלא שבמצב הנוכחי, כשהוצאות הממשלה הגבוהות כבר לוחצות את הגירעון לרמה של 7.6% תוצר, וברקע חוסר הוודאות הביטחונית, כל הוצאה חדשה הופכת מסובכת יותר. לפיכך, מדי כמה חודשים עורך האוצר "מגביות" ממשרדי הממשלה, ובעצם מקצץ בתקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה מהם אמור ליהנות כלל הציבור.
השבוע אישרה הממשלה, למחאת שרים רבים, שני קיצוצים רוחביים בתקציב, בהיקף כולל של 1.3%. המרכזי שבהם, בסך של כחצי מיליארד שקל, יועד למימון המשך פינוי תושבי הצפון והדרום עד סוף אוגוסט. למטרה זו הוקצו מחדש עוד 525 מיליון שקל, שיועדו במקור להסכמי שכר עתידיים, כמו מול המורים בבתי הספר התיכוניים. תקציב המדינה עבר באותה הזדמנות "פלאט" נוסף, לטובת תוכנית הפיתוח הכלכלי ביישובים הדרוזים ברמת הגולן, בשווי של כ־100 מיליון שקל. תקציב משרד הביטחון הוחרג מהקיצוצים.
הקיצוץ בבתי הסוהר
הקיצוץ הקודם היה באפריל האחרון, לטובת הרחבת בתי הסוהר, שהתמלאו מאז ה־7 באוקטובר באסירים ביטחוניים. לשם כך הוחלט על "פלאט" בהיקף של כ־90 מיליון שקל מתקציב 2024, ועוד כ־180 מיליון שקל שיקוצצו רוחבית מראש מתקציב 2025 העתידי. זמן לא רב לאחר מכן התפוצצה פרשת שחרור מנהל בית החולים שיפא מהכלא, באופן שהעלה לכותרות את מצוקת תאי הכליאה בשירות בתי הסוהר. כעת הקיצוצים החדשים יכללו גם את התקציב שהוקצה להוספת תאי כליאה.
הקיצוץ הרוחבי לטובת תקציב שב"ס היה מקרה חריג במהותו, שלא זכור כמותו גם לוותיקי משרד האוצר, בכך שהוא אושר חרף התנגדותו הנחרצת של שר האוצר, ואף "מעל לראשו" - כפי שתיאר בצלאל סמוטריץ' בעצמו את ההצעה. הקיצוץ אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים מול סמוטריץ'. בדרך־כלל הצעות לקיצוצים תקציביים מוגשות לישיבות הממשלה על־ידי שר האוצר. בפעם הזאת, ההצעה הועלתה מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הגדול בקיצוצים הרוחביים שעברו על התקציב היו בסמוך לאישורו בממשלה בתחילת השנה. תחילה התכוונו באוצר לקחת 3% מכל משרד כדי לעמוד במסגרות התקציב. אולם בליל התקציב בממשלה הגיע בן גביר אל לשכת נתניהו, ושם - לפי עדויות הנוכחים - "צעק והשתולל" בדרישה לתוספות למשרדו. נתניהו הסכים לקנות את יציבות הקואליציה בתמורה להגדלת הקיצוץ הרוחבי ברגע האחרון ל־5%. מהלך זה כונה במשרד האוצר "מס בן גביר 2", כיוון שהיה שידור חוזר לתסריט שהתרחש בעת אישור התקציב הקודם ב־2023.
אם לא די בכל אלה, קיים סיכוי מוחשי לקיצוצים רוחביים נוספים בדרך. ראשית, המהלך האחרון שאושר השבוע יספיק למימון פינוי תושבי הצפון והדרום רק לחודשיים נוספים. אם יידרש המשך הפינוי מעבר לאוגוסט, תידרש הממשלה לאתר מקורות תקציביים נוספים. ההחלטה להארכה מוגבלת של הפינוי התקבלה הן משיקולים תקציביים והן מתוך כוונה לסמן מועד להשבת התושבים אל בתיהם, אף שהחזרה לגבולות הצפון והדרום עלולה להידחות שוב בסופו של דבר בהתאם לתמונת המצב הביטחונית.
מעבר לכך, נראה כי עדיין לא ירד סופית מהפרק קיצוץ רוחבי נוסף, לנוכח התרגיל שעשה לאוצר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. על רקע מחלוקות בנושא תוספות השכר למורים במוסדות החינוך של המפלגות החרדיות, סירב גפני להעלות לאישור בוועדה כשליש מחבילת ההתאמות הרב־שנתית שהגיש משרד האוצר לצד התקציב - מתוכם מאות מיליוני שקלים שיועדו כמקורות תקציביים לשנת 2024.
"איפה שכואב"
באוצר קיוו תחילה שניתן יהיה להשלים את הפערים מתוך רזרבות שיישארו בסוף השנה, אך בינתיים קצב הביצוע של רוב המשרדים גבוה ונראה שיגיעו לסוף השנה על הקצה מבחינה המסגרת התקציבית. הקיצוצים הרוחביים שעברו עליהם עד כה, בהיקף כולל של 6.4%, תורמים כמובן גם לשיעור הגבוה של הוצאות המשרדים ביחס למסגרת המאושרת.
הקיצוצים הרוחביים נעשים מתוך בסיס התקציב בניכוי הוצאות קשיחות כמו תשלומי שכר לעובדי המדינה, החזרי חובות וכו'. כך שהמיליארדים שנגרעים מתקציבי המשרדים הם אלה שהכי יקרים למנהלי המשרדים, כלומר תקציבי פיתוח וסעיפים שמאפשרים להם להוציא לפועל את תוכניותיהם.
הקיצוצים התדירים פוגעים "איפה שכואב", בתוכניות ציבוריות וללא הבחנה של ממש בין תוכניות טובות ורעות. לאחר ההחלטה על קיצוץ רוחבי מתנהל שיח בין אגף התקציבים באוצר לבין המשרדים השונים כדי להכריע מאילו סעיפים בדיוק להסיט את הכספים, אלא שהזמן הדוחק לא מאפשר דיון מעמיק של ממש. ה"פלאט" האחרון אושר באיחור, אחרי שהמימון לתושבים המפונים פסק עוד בתחילת יולי, והאוצר זקוק לכספים המקוצצים כאן ועכשיו.