שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג (שלישי) את תוכניתו לתקציב המדינה לשנת 2025, על רקע הביקורת הרבה על העיכוב בלוחות הזמנים. לפי משרד האוצר, תקציב 2025 מציב יעד גירעון של 4% וייצוב יחס החוב-תוצר. בנוסף כולל התקציב צעדי התכנסות - צמצום הוצאות והעלאת הכנסות - בסך 35 מיליארד שקל. סמוטריץ' ציין כי לא יועלו מיסים וכי יוקפא עדכון הקצבאות ובהן גם קצבאות הילדים. מדבריו של השר עולה כי חלק מרכזי בתקציב שם דגש על קיצוץ במגזר הציבורי אך במקביל התחייב סמוטריץ' ל"המשך מדיניות אזרחית מרחיבה".
עוד בנושא ב-N12:
• הנגיד בראיון מיוחד: "נדרשות התאמות, יצטרכו גם להעלות מיסים"
• סמוטריץ': "אם לא הייתי עושה עבודה טובה המדינה היתה בוערת"
• "הממשלה מתנהלת כמו בן זוג שמסתיר מאשתו שהוא פוטר"
"אני לא מכיר שר אוצר שהצליח להעביר ארבעה תקציבים בשנה וקצת בסביבה מאתגרת", אמר סמוטריץ' בפתח דבריו. "אנחנו במלחמה הארוכה ביותר והיקרה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. העלויות הישירות של המלחמה נאמדות ב-250-200 מיליארד שקל". סמוטריץ' התייחס גם לביקורת על התנהלותו: "ראיתי כותרת שראש הממשלה ושר האוצר הגדילו את הגירעון. המלחמה היא שהגדילה את הגירעון", ציין.
בהתייחסו לתקציב 2025, ציין סמוטריץ' כי "העקרונות יהיו המשך תמיכה במלחמה עד הניצחון". שר האוצר הציב דגש בדבריו על ניהול תקציב הביטחון וההבנה "לאן הולך תקציב הביטחון, מה ההשקעה וכמה ביטחון זה מביא".
עם זאת, סמוטריץ' לא ציין את האופן שבו בכוונתו להביא להתכנסות של 35 מיליארד שקל וציין כי העיסוק בפרטים מיותר. מדבריו עולה שחלק משמעותי מהקיצוץ יגיע מהשירותים לאזרחים ומהמגזר הציבורי. "כל הצעדים הם של הקפאות ולא של מיסוי", אמר סמוטריץ', "יש הקפאה של מדרגות מס, ביטוח לאומי וקצבאות. אני רוצה הקפאות שכר במשכורות במגזר הציבורי". עוד ציין כי "אנחנו לא מציגים פה לא צנע ולא גזרות".
על מיסים חדשים וקצבאות:
בהתייחס לשאלות על המיסים החדשים שצפויים להיכלל בתקציב 2025 השיב סמורטיץ' "אני לא חושב שנכון להעלות מיסים במלחמה, בטח לא מיסי הכנסה וחברות, זה מדכא צמיחה". עוד הוסיף שר האוצר כי "אין קיצוץ בקצבאות הילדים, יש הקפאה. תאמין לי שאם שמתי את הצעד הזה - הוא עביר".
על הכספים הקואליציוניים:
בתשובה לשאלת N12 על היקף הכספים הקואליציוניים שיהיו בתקציב 2025 אמר סמוטריץ': "בראייתי כמה שפחות, בשיח עם ראש הממשלה והקואליציה. עמדתי בנושא ידועה. אני לא אוהב את המושג, אני לא יודע מי החליט מה נחשב לקואליציוני ומה לא. תקציבים טובים צריכים להיות ולא טובים לא. דברים יצטרכו להסתדר בעולם של סדר עדיפויות ששם צמיחה במרכז. יש רגעים שבהם כולנו מהדקים רגע חגורה ושמים סדר עדיפויות נכון. אני עיוור למושג מה קואליציוני ומה לא".
על משרדי הממשלה המיותרים:
"נשים את סגירת משרדי ממשלה על השולחן. אני חושב שנכון לסגור משרדים. זה אירוע של ראש הממשלה מול השותפים הקואליציוניים".
על הורדות דירוג האשראי של ישראל:
"מנהלים שיח מעמיק עם סוכנויות האשראי, אני לא עסוק בזה ולא מטריד אותי. אנחנו מתמחרים ב-BBB באגרות החוב שלנו. 85% מהחוב שלנו בחשיפה לשוק הישראלי הפנימי. לא ראיתי שהורדות הדירוג ייקרו לנו ולו בפרומיל. סוכנויות הדירוג רודפות אחרי השוק. אני לא חושב שמישהו בעולם מפחד שישראל לא תצליח להחזיר את חובותיה. תמיד נדע לשלם ולהחזיר. באופן טבעי משקיעים אוהבים לגדר את עצמם".
על יישום הרוטציה במשרד האוצר:
בתשובה לשאלה על העברת תיק האוצר בדצמבר ליו"ר ש"ס אריה דרעי לפי ההסכמים הקואליציוניים אמר סמוטריץ': "הסכמים תקפים אבל הצדדים יכולים להחליט שהם משנים אותם. חכו ותראו. אני משוכנע שכל הגורמים מבינים את גודל השעה וכובד האחריות. הם יראו שאני בא אליהם רק אחרי דוגמה אישית שלי ושל הממשלה, נבקש שייכנסו יחד איתנו מתחת לאלונקה".
לוח הזמנים שקבע שר האוצר לאישור התקציב:
- הבאת התקציב לממשלה: תחילת אוקטובר.
- אישור חקיקה בקריאה ראשונה: אמצע נובמבר.
- אישור סופי של התקציב בכנסת: סוף דצמבר.
האתגרים: הגירעון המעמיק ויחס החוב
בהודעת הריבית האחרונה בשבוע שעבר הזהיר בנק ישראל כי הסחבת בקידום תקציב 2025 עלולה להביא לעליית האינפלציה. בראיון שהעניק נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ל"המהדורה המרכזית" לאחר הודעת הריבית הוא חזר על המסר לפיו ישראל נדרשת ל"התאמות של 30 מיליארד שקל בתקציב" - כלומר שהממשלה תצטרך לאתר מקורות תקציביים חדשים גדולים. אלו יכולים להגיע או מהקטנת צד ההוצאות - כלומר קיצוצים בשירותים לאזרחים; או מהגדלת ההכנסות - כלומר העלאת מיסים או ביטול פטורים קיימים ממס.
ההצעות שגיבש בחודשים האחרונים הדרג המקצועי באוצר כוללות שורה של העלאות מיסים וקיצוץ בהוצאות ובהם:
- העלאת המע"מ באחוז נוסף ל-19%
- קיצוץ של קצבאות הילדים
- הקפאת שכר במגזר הציבורי
- הקפאת מדרגות מס הכנסה, כלומר, עשרות שקלים בחודש יותר למשתכרי שכר נמוך ומאות שקלים למשתכרי שכר גבוה
- ביטול הטבת מס בקרנות השתלמות בשנה השביעית
- קיצוץ כספים קואליציוניים
על גיבוש התקציב מעיבים הגירעון התופח - האוברדראפט של מדינת ישראל; וכן היחס בין החוב לתוצר - נתון משמעותי שמשמש את חברות דירוג האשראי ואת רוכשי אגרות החוב של מדינת ישראל בבואם להעריך את כדאיות הרכישה.
תקציב 2024 המעודכן שאישרה הממשלה מוקדם יותר השנה קבע את יעד הגירעון לשנה כולה על 6.6%. עם זאת, אומדני הביצוע האחרונים שפרסם משרד האוצר מציבים את הגירעון השוטף הנוכחי ל-12 החודשים האחרונים על יותר מ-8%. באגף התקציבים מעריכים כי עדיין יצליחו לעמוד ביעד הגירעון, אך מציינים כי הדבר תלוי בהתפתחויות הביטחוניות ובהיעדר לחימה עצימה.