על פי מדד המחירים לצרכן שפורסם השבוע, מחיר העגבניות זינק בחודש אוגוסט ב-37%. למה העגבנייה בישראל כל כך יקרה? וזה לא רק לאחרונה. גם ב-2015 נתקלנו במחירים של 13-14 שקלים לק"ג עגבניות. והעגבנייה לא יחידה – גם המלפפון יקר וגם הענבים שברו שיאי מחירי והגיעו ליותר מ-40 שקלים לק"ג.
"אנחנו גאים בדיאטה הים תיכונית שבמרכזה ירקות טריים והסלט שבו מככבת העגבנייה, לעומת הסלט האירופאי שמתבסס על חסה בעיקר. אבל בישראל יש ירידה של כ-20% בצריכת ירקות טריים לעומת לפני 20 שנה ושל כ-35% בפירות טריים, בעיקר בגלל המחיר שלהם, שפוגע בשכבות היותר חלשות שירקות ופירות הם חלק די מרכזי בתזונה שלהם".
כך טוען פרופ’ יורם קפולניק, מנכ"ל קרן בארד, ומי ששימש בעבר כמנכ”ל מכון וולקני, שמסביר למה הירקות והפירות בישראל יקרים כל כך: "יש כאן התלכדות של כמה זירות. זירה ראשונה היא ההתחממות הגלובלית, שזה משהו אוניברסלי שהדחקנו ולא התייחסנו בצורה רצינית, וזה לא רק בישראל. עם זאת, ישראל ממוקמת במקום מאוד חם יחסית וההתחממות לא תסור מאיזורנו בזמן הקרוב. במזג האוויר החם הצמחים סובלים ובשל כך מניבים פחות. מצד שני, הגידול בתנאים אילו מצריך יותר השקיה שיחד עם עלות מחיר העבודה מחייבים את להוצאות גבוהות עבור יבול
בכל שנה ישראל מייבאת כ-60% מהעגבניות הנמכרות בעונה זו של השנה. העובדה שחלק מחקלאי העוטף המספקים כ-60% מהעגבניות הישראליות לא סיפקו כמות זו הביאה השנה למחסור. זירה נוספת שלא הייתה צפויה היא עצירת ייבוא העגבניות מטורקיה והפסקת ההיבוא מירדן בשם זיהומים שנתגלו ע"ג העגבניות והמלפפונים. זירה שלישית שלא הייתה צפויה היא מזג האוויר הקיצוני עם שיאי חום בשלושת החודשים האחרונים, שגרם נזקים חסרי תקדים בגידולי העגבניות, שתנובתם הייתה נמוכה מהרגיל". לפי הערכת משרד החקלאות, יבול העגבניות פחת בכ-50% בחודשי הקיץ האחרונים.
"בישראל יש ירידה של כ-20% בצריכת ירקות טריים לעומת לפני 20 שנה, בעיקר בגלל המחיר שלהם, שפוגע בשכבות היותר חלשות"
ולמה הענבים גם שברו שיאי מחירים השנה?
"יש מספר סיבות לכך ונתחיל בעובדה שכדי לקבל אשכול ענבים, הגפן צריכה להיחשף למנות קור במשך החורף. אבל, אם החורף שלנו חמים, חסרות מנות קור דבר שמתבטא ביבולים נמוכים יותר יחסית וזה נכון לענבי היין וגם לענבי השולחן. מעבר לכך, קיימים בשוק זנים רשומים שיש עליהם פטנטים (זכויות מטפחים) והמגדלים נדרשים לשלם תמלוגים שלבסוף מגולגלים על המחיר לצרכן. בדרך כלל הם זני עילית בעלי תכונות מיוחדות שהביקוש להם גדול. נכון, שענבי טלי נחשבים יקרים בשל טעמם, צורת האשכול ועוד תכונות המתאימות לחך הישראלי. גם בתחום התפוחים, למשל זן פינק ליידי, שאנחנו מגדלים כאן בארץ, מחויב בתשלום נוסף שמייקר את המוצר.
"צריך להבין, שאם מחליטים לפתח זן חדש, מצפים להחזר כספי בהתאם. אבל אם המדינה קטנה ואזורי הגידול שלה מאוד מצומצמים, אז צריך לייצר איזושהי חשיבה חדשה, שיהיה כדאי לגדל זנים חדשים ובכלל חקלאות".
מה עדיף, שוק או סופרמרקט?
פרופ' קפולניק מבקר לפחות פעם בשבוע באחד השווקים הפתוחים: "אפשר להשיג בשוק ענבים גם ב-10 שקלים לק"ג. אבל הם פחות טעימים כשעל הענבים הטובים משלמים 25-35 שקלים לקילו. הייתי בשוק רמלה ביום שישי, וסוחרים מקדמים את הענבים הטובים והיקרים לקידמת הדוכן ובצד שמים את הפחות טובים והזולים. גם עגבניות אפשר למצוא בשוק רמלה ב-10 שקלים לקילו כשבמרכולים המחירים גבוהים בהרבה. קשה לי להגיד את זה אבל בכל זאת, המרכולים עובדים בסטנדרטים יותר גבוהים מהשווקים הפתוחים וההוצאות שלהם גבוהות בהשוואה לסוחרים בשוק". אבל עובדה זו אינה יכולה לתת להם את הלגיטימציה להכפיל או לשלש את המחיר בהשוואה לסחורה דומה בשוק הפתוח.
אז מה אפשר לעשות כדי שהמחירים יהיו שפויים?
"יש מספר רעיונות שמנסים לקדם כרגע בישראל שאחד מהם הוא גידול משותף במדינות בהם מזג האוויר יותר נוח. הסכמי גידול עם מדינות אחרות, שאצלם קר יותר יאפשרו למשל לגדל שם את העגבנייה, עם היידע והנסיון הישראלי כך שישראל תהיה שותפה לתוצרת ותוכל לייבאה בתקופות מחסור בישראל.
אנחנו הנחנו, שמשום שקשה לגדל עגבניות באמצע הקיץ בישראל, אז נייבא. אבל נקלענו למצב שבו השוק הטורקי נסגר בפנינו, עגבניות שגדלות בירדן זוהמו בחיידקים וגם מלפפונים מירדן, משום שכנראה הם מושקים במים לא נקיים. אלה לא מוצרים שאנחנו רוצים לשים את זה בסלט שלנו".
עוד הצעה שמביא פרופ' קפולניק היא חקלאות אורבנית: "לחשוב לגדל בחממות קרובות לערים. ויש מספיק שטחים לשם כך. אז לא צריך אפילו לשנע את התוצר - מהשדה יש לתוך הסופרמרקט. "יש בעיה גדולה של מחיר החשמל. צריך חשמל בשביל אור לצמחים. צריך גם מזגן לקירור. כל זה עולה הרבה כסף. השאלה היא - כמה תשומת לב אתה שם על הדבר הזה, כמה אתה רוצה באמת לפתור את הבעיה של גידול תוצרת חקלאית מקומית".
קרן BARD היא קרן מחקרים ישראלית אמריקאית, שעוסקת בדיוק בכך – בפתרון בעיות בתחום החקלאי. מדובר בקרן הדו-לאומית ישראל ארה"ב למחקר ופיתוח חקלאי, הקרן מעודדת פיתוח כלים להתמודדות עם מגוון נושאים רלוונטיים בנושאי חקלאות וביטחון המזון, וכן תומכת במחקרים חדשניים משותפים למדענים מארה"ב ומישראל. "יצאו פרויקטים מאוד יפים. הפרה הישראלית שנותנת הרבה חלב – אלה מחקרים שיצאו מהקרן, מציין פרופ' קפולניק.
לדבריו, החקלאים הישראליים ניצבים גם בפני קשיים נוספים, שאין לחקלאים בחו"ל, כמו הגבלות הלכתיות: "חייבים לגדל את העץ לפחות 3 שנים, לפני שקוטפים את היבול שלו: זה 3 שנים להשקות, לדשן, לגזום ורק אחר כך לראות ממנו כסף . צריך תכנון מחודש, זה לא יכול להמשיך ככה," הוא טוען.
יש תוכנית של משרד החקלאות "ביטחון המזון".
"בינתיים יש כותרת מבטיחה, והצוותים יושבים לעבודה, אבל אחרי שהם יגמרו את העבודה, אנחנו נצטרך מתישהו להשלים את הפערים. ולכן קרן בארד החליטה במקביל לכניסה הרצינית של משרד החקלאות לתחום, לבנות איזשהו מאיץ אקסלרטור שיטפל בביטחון מזון. הכוונה ליצור שיתוף פעולה בין חוקרים לבין חברות עסקיות בשלבים מאוד מוקדמים של פיתוח הידע. החברות בדרך כלל מרגישות את השוק ויכולות לתת את הכיוון. המדען יוכל לפתח את המוצר המתאים יחד עם החברה. חסרים זנים ואפשר לפתח חדשים".
יש סיכוי שמחירי העגבניות יירדו?
"כן, המחירים יירדו ככל שהטמפרטורה בלילה תרד לכ-21 מעלות. אז מי שיש לו עכשיו שתילים עם פרחים, כך שבתוך 4-5 שבועות יהיו לו עגבניות, אז אני מניח שאחרי החגים, ואולי כבר בסוכות, יש סיכוי גבוה שמחיר העגבנייה יירד ל-7-8 שקלים לק"ג. אנחנו כבר לא נראה עגבניות במחיר של 3-4 שקלים לק"ג, אלא אם כן תוכנית משרד החקלאות היא גם להוריד את מחיר המים לחקלאים".