משרד האוצר ענה אתמול (שני) על השאלה "מאיפה יגיע הכסף לסגור את הגירעון", במסגרת טיוטת פרק המיסוי והמאבק בהון השחור שאמור לעבור עם תקציב 2025. באוצר סימנו כמטרה להוריד את הגירעון בשנה הבאה לרמה של 4%. במונחים כספיים, מדובר בקיצוץ של כ-35-40 מיליארד שקל. כדי לעמוד בכך, מציגים באוצר במסגרת חוק ההסדרים לשנה הבאה שורה של גזירות משמעותיות והעלאות מסים. בהן: מיסוי קרנות ההשתלמות, קיצוץ בפנסיות, מס על רווחים לא מחולקים, צמצום הטבות מס על רכבים "ירוקים", "מס עשירים", הקפאת מדרגות מס הכנסה עד 2027 ועוד.
קרנות ההשתלמות שוב במוקד
אחד הסעיפים הבולטים בגזירות המסתמנות הוא מיסוי קרנות ההשתלמות, שמהוות היום את אחת מהטבות המס הבולטות לעובדים בישראל. על פי ההצעה, החל מ-1 בינואר 2025, הריבית והרווחים שייצברו בקרן השתלמות מהמועד שבו הפכה הקרן לנזילה יהיו חייבים במס. שיעור המס יהיה בהתאם לקבוע בפקודת מס הכנסה, והוא ישולם במועד שבו הכספים יימשכו מהקרן. חשוב לציין כי השינוי יחול רק על רווחים חדשים שייצברו מתחילת 2025 ואילך, ולא ישפיע על רווחים שנצברו לפני מועד זה.
באוצר מסבירים כי קרנות ההשתלמות הפכו למעשה לאפיק השקעה לטווח בינוני, ואינן משמשות עוד את ייעודן המקורי, של מימון השתלמויות מקצועיות. שנית, לפי נתוני המשרד, רוב הנהנים מהטבות המס בקרנות השתלמות הם בעלי הכנסה גבוהה, כאשר כ-75% מהנכסים בקרנות מרוכזים בשלושת העשירונים העליונים. על פי ההערכה, הצעד צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-1.4 מיליארד שקל בשנה, סכום משמעותי בהתחשב במצב הפיסקלי הנוכחי. בנוסף, המשרד טוען כי השינוי מתיישב עם המדיניות הכללית של עידוד חיסכון ארוך-טווח, שכן אין הצדקה להטבות מס על כספים נזילים שניתנים למשיכה בכל עת.
ניסיון העבר מלמד כי הצעד צפוי לעורר התנגדות משמעותית, במיוחד מצד ארגוני עובדים ומגזרים שבהם קרנות השתלמות מהוות חלק משמעותי מתנאי העבודה.
ההטבות בפנסיה יקוצצו
עוד באפיקי החיסכון, באוצר מציעים כי שיעור הפטור ממס על קצבה מזכה יישאר על 52% (כפי שהוא בשנים 2020-2024) גם בשנת 2025 ואילך, במקום לעלות ל-67% כמתוכנן במתווה הנוכחי. הרציונל לפי האוצר הוא שהפטור הנוכחי נחשב רגרסיבי ומיטיב בעיקר עם בעלי קצבאות פנסיה גבוהות, בעיקר מפנסיה תקציבית או קרנות ותיקות. באוצר מעריכים כי מדובר בחיסכון תקציבי של כ-400 מיליון שקל בשנה.
מדרגות מס הכנסה יוקפאו לשלוש שנים
צעד שעליו כבר דובר בעבר, הוא הקפאת מדרגות מס הכנסה, מה שיפגע בנטו של כל אזרח. כעת מתברר כי באוצר בונים על הקפאה למשך שלוש שנים ולא רק ב-2025. זהו צעד משמעותי במסגרת התכנית הכלכלית, שיכניס למדינה מיליארדים בכל שנה.
במצב הנוכחי, מדרגות מס ההכנסה מתעדכנות מדי שנה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן. זאת כדי למנוע מצב שבו עליית המחירים גורמת לאנשים לשלם יותר מס באופן אוטומטי, תופעה הידועה כ"זחילת מס". משמעות הצעד היא שהנטו, שאמור לגדול אוטומטית, לא יגדל - ואנשים ישלמו יותר מס. זו אינה הפעם הראשונה שננקט צעד כזה בישראל. בעבר, בתקופות של אתגרים כלכליים, ננקטו צעדים דומים כחלק ממדיניות צמצום הגירעון.
החלת מס על רווחים כלואים
הצעה מרכזית נוספת בטיוטת פרק המיסוי היא לאמץ את המלצות הצוות לבחינת הרווחים הכלואים הלא מחולקים, בראשות מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, ולהטיל מס חדש בגובה 2% בכל שנה על רווחים צבורים בחברות אחזקה שצברו סכומים מעל תקרה מסוימת; למסות את בעלי המניות המהותיים בחברות קטנות בעלות שיעורי רווחיות גבוהים במס הכנסה שולי על חלקם ברווחי החברה מעבר ל-25% וכן לקבוע כי תשלומים לחברת ארנק עבור שירותים של בעל המניות לחברה אחרת בה יש לו שיעור החזקה הנמוך מ-50%, נחשבות כהכנסה מיגיעה אישית של בעל המניות בחברת הארנק ולכן ימוסו בשיעור מס הכנסה שולי.