עשרה חודשים לתוך המלחמה ובחזית הכלכלית יש ערפל קרב. מצד אחד אין קריסה של המשק, מצד שני יש יותר ויותר סימנים מדאיגים. ארבעה בכירים במשק הסבירו בריאיון ל"מהדורה המרכזית" מה צריך לעשות כדי למנוע שפל כלכלי.
פרופ' יעקב פרנקל, חתן פרס ישראל לכלכלה ולשעבר נגיד בנק ישראל, סבור כי "היום אנחנו נמצאים בפרשת דרכים קריטית". אורי לוין, מנכ"ל קבוצת הנדל"ן תדהר, לשעבר מנכ"ל בנק דיסקונט, אמר כי "אנחנו כבר במשבר וכבר ברור היום שבעוד כמה חודשים, ובטח בעוד כמה שנים, המשבר יהיה הרבה יותר משמעותי. אם לא ננקוט פעולות משמעותיות ודרמטיות, יש סכנה שזה יהיה משבר שגם ייצא משליטה".
החדשות הטובות הן שאין שינוי בנתוני האבטלה גם בזמן המלחמה. לפי העדכון הרשמי האחרון, האבטלה עומדת על 3.2% - שיעור נמוך במיוחד בכל קנה מידה. גם נתוני האשראי מעודדים ומלמדים שהישראלים מוציאים היום יותר בכרטיסי האשראי שלהם לעומת אותה תקופה בשנה שעברה. אמנם הייתה צניחה בתחילת המלחמה, אבל מאז נרשמה התאוששות. אבל השווקים הבין-לאומיים מאבדים את הסבלנות לישראל. דירוג האשראי ירד ופרמיית הסיכון עלתה. הזינוק שחל מאז שהחלה המלחמה נראה בבירור.
גיל שויד, מנכ"ל וממייסדי צ'ק פוינט, אמר כי "בהיי-טק אנחנו רואים סימנים של הקטנה בהשקעות זרות. באופן טבעי משקיעים זרים מפחדים להשקיע במדינה שהיא לא במצב יציב". לדבריו, "אם אני משקיע אמריקני, אני מחפש סביבה יציבה ומוכרת וישראל היא באופן טבעי רחוקה ופחות מוכרת. בנינו בהמון שנים את האמון הזה, שאפשר לסמוך עלינו ושאנחנו מקום יציב. אסור שזה יתקלקל".
לדברי פרנקל, נגידים מבנקים מרכזיים אחרים בעולם תוהים מה התוכנית של ישראל לפתרון בעיית הכלכלה. "ממשלת ישראל איבדה את האמינות שלה בפני המשקיעים", אמר פרנקל. "אמינות נקנית לא על ידי נאומים, אלא על ידי עשייה ופעולות".
מה הכי דחוף עכשיו?
לוין הסביר כי "אם לא נטפל במשבר, אנחנו נגיע למשבר קשה מאוד ואולי אפילו נגיע לסחרור מסוכן. יש סכנה אמיתית כזו ובכלכלה אסור לשחק". לדבריו, "הדבר הראשון שצריך לקרות הוא החזרת האמון. הממשלה צריכה להחזיר את אמון המשקיעים הבין-לאומיים. האמון ירד, רואים את זה בפתיחת המרווחים, בשיח הבין-לאומי ובחברות הדירוג. בלי אמון של המשקיעים הבין-לאומיים לא נוכל לשקם את הכלכלה. הבסיס של הכלכלה הוא אמון".
רקפת רוסק עמינח, שותפה מנהלת ב-Team8 ולשעבר מנכ"לית בנק לאומי, סבורה כי "הדבר הכי חשוב זה לתת אופק, לתת אסטרטגיה, לא לעשות מהפכות במקומות שלא חייבים. פנינו לאן? האם פנינו להסדרה? האם פנינו להפסקת אש? האם פנינו להסכם עם סעודיה? או שאנחנו במצב סטטי עד שלא יבוא הניצחון הגדול אנחנו במלחמה".
איך מממנים את עלויות המלחמה?
עד כה המלחמה עלתה לכלכלת ישראל כבר יותר מ-250 מיליארד שקלים ומערכת הביטחון רוצה תוספת שנתית של לפחות 20 מיליארד שקלים. "הגירעון הוא הרבה-הרבה יותר גדול", אמרה רוסק עמינח. "יש לנו מפונים, פצועים, המון צרכים כלכליים שבכלל לא נספרים בתוך עלות המלחמה".
לוין אמר כי "קריטי שיהיה תקציב בזמן". פרנקל הוסיף כי "חייבים כבר עכשיו לעשות התאמות משמעותיות בתקציב של השנה הבאה - 30 מיליארד שקלים".
המשימה הדחופה והחשובה ביותר היא הטיפול בגירעון. 2023 החלה ללא גירעון ומאז המצב מידרדר. בסוף יולי הגירעון הגיע ל-8.1% - כ-155 מיליארד שקלים. ואת המינוס הזה צריך לכסות.
לדברי לוין, "כל שקל שלא הולך היום לביטחון, לדברים הנכונים של האזרחים ולצמיחה, הוא שקל שלא רק שהוא הולך לאיבוד, אנחנו גם משלמים עליו מחיר כבד בחוב. אין לנו את המותרות להוציא כספים במקומות לא נכונים, אין לנו יכולת לנהל את המדינה באופן סקטוריאלי".
פרנקל אמר כי "אנחנו מתעשתים, סוגרים את המשרדים שאינם תורמים לצמיחה הכלכלית. כשבא שר ואומר 'אני נותן לכם עכשיו כסף', מה, זה כסף של אימא שלך? מה זאת אומרת 'אני נותן'? אני לוקח מהאזרח ומעביר לך. אנחנו מבטלים את הכספים הקואליציוניים שנולדו בחטא כשהממשלה הייתה צריכה להיווצר. אנחנו מדברים על תדמית של ממשלה שמתנהגת כאילו לא אכפת לה מה קורה לאזרח, מה קורה למדינה ומה קורה לעתיד".
על דברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי אזהרות הכלכלנים הן "נבואות זעם", אמרה רוסק עמינח כי "גירעון מייצר חוב. החוב שלנו הוא ענק, הריבית שלנו גבוהה. חובות צריך לממן, אי אפשר לסתום אותם בדרך אחרת ואנחנו מפילים נטל אדיר על הדורות באים שלנו, זה לא דבר טריוויאלי. בסוף משהו יממן את זה, או העלאת מיסים או הורדת שירותים. אין נוסחה אחרת".
הקטר של המשק נבלם
על פי רוסק עמינח, חלקו של ההיי-טק בכלכלה הישראלית עצים. "מדובר ביותר מ-50% מהייצוא של מדינת ישראל", היא אמרה. "לא סתם אומרים שההיי-טק זה קטר הצמיחה של ישראל".
בסוף 2021 נרשם שיא בהשקעות זרות בהיי-טק בישראל - יותר משמונה מיליארד דולר ברבעון. המשבר העולמי בעקבות הקורונה, המהפכה המשפטית והמלחמה הביאו לצניחה בהשקעות הזרות - קרוב למיליארד שקלים וחצי. כעת רואים התאוששות, אבל בהיקף קטן בהרבה מהשיא.
שויד אמר כי "יש היום הרבה חברות ישראליות שרוב הפיתוח שלהם לא נעשה בארץ. אנחנו בצ'ק פוינט בין 95% ל-99% מהפיתוח שלנו בארץ, כל המטה שלנו בארץ, אני מאוד גאה בזה, אנחנו בין הבודדים. רוב חברות ההיי-טק הישראליות כבר מגייסות אנשים בחו"ל".
המשקיעים שעוד מזרימים כסף לישראל מתעקשים שהחברות יירשמו בחו"ל. לדברי רוסק עמינח, "היום אנחנו חיים על האדים, על הכסף שכבר גייסנו לפני המון זמן, וחלק מהכסף גויס בסוף 2023. אבל בסופו של דבר, במקום שבו אין ודאות משפטית, אין ודאות עסקית, אין ודאות כלכלית ואין ודאות ביטחונית, כל משקיע הגיוני באיזשהו שלב ירים את היד ויגיד רגע, אולי אני צריך לחכות קצת".
הבכירים מזהירים גם מבריחת המוחות לחו"ל. "זו לא תופעה משמעותית, אבל אסור לנו לזלזל בה", אמר לוין. רוסק עמינח הוסיפה כי "אף אחד לא ירצה להישאר פה אחרון. אז כשתתחיל בריחה כל אחד יבוא ויגיד רגע, אני מוציא את כסף. יתחילו לברוח. אני גם רואה חברות שמוציאות כסף, ראינו את זה גם בהפיכה המשטרית עוד לפני המלחמה".
ולמרות זאת, פרנקל אמר שהוא אופטימי לגבי העתיד. "אבל הדרך הנכונה מחייבת להבין שאי אפשר לעשות חביתה מבלי לשבור קצת ביצים בדרך", הוא אמר.
רוסק עמינח הוסיפה כי "חברות עושות עבודה ענקית בלהרגיע את המשקיעים. מראים להם את ה'וואו' הזה של הישראלים האלה שעם כל מה שיש להם, הפלא הזה ממשיך לעבוד. אבל הפלא הזה לא ימשיך לעבוד לנצח אם לא נטפל בכל מה שדיברנו עליו".