בנק ישראל הבהיר באופן חד-משמעי כי אין בכוונתו לבטל את שטר ה-200 שקל, וזאת בעקבות הצעה שהועלתה לאחרונה לבטל את השטר כחלק מהמאבק בהון השחור. ההצעה, שנתמכה על ידי גורמים בכירים ברשות המסים וברשות לאיסור הלבנת הון, עוררה סערה ציבורית וגרמה לתגובות חריפות בשוק.
בהודעה רשמית, הדגיש בנק ישראל כי "הסמכות לביטול שטרות על פי חוק הינה של נגיד בנק ישראל. על אף העלאת הנושא, לא הוצג לנגיד צידוק מקצועי מבוסס דיו לביטול שטר כזה או אחר". הבנק הוסיף כי "אין בכוונת נגיד בנק ישראל להפעיל את סמכותו ולפעול לביטול שטר כלשהו או לשינוי תמהיל השטרות שבמחזור".
ההצעה לביטול השטר נבעה מהערכות כי המהלך יסייע לגביית מסים נוספת של מעל 20 מיליארד שקל בשנה. לפי התוכנית, הישראלים היו נדרשים להחליף את שטרות ה-200 שקל בבנקים או להפקידם בחשבונות הבנק שלהם, מה שהיה מאלץ מעלימי מס להיחשף ולדווח על הכנסותיהם.
עם זאת, ההצעה עוררה חששות רבים בציבור. בעלי עסקים קטנים, המתבססים על מזומן לתפעול השוטף, הביעו דאגה מהשפעות אפשריות על תזרים המזומנים שלהם. ישראלים רבים, שחסכו כספים במזומן או קיבלו מתנות בשטרות של 200 שקל, חששו שלא יוכלו להחליף את הכסף בקלות.
ספקות לגבי יעילות הצעד
"זה שיח שמתנהל כבר כמה שנים בין רשות המיסים לבנק ישראל, שלא אהב את הרעיון משום שלא מדובר בסכום משמעותי", מסביר בכיר לשעבר ברשות המיסים. "זה שווה ערך ל-50 יורו, לא משמעותי כשמדובר בסכומי העתק שעוברים מיד ליד בתחומי הפשע, הזנות וגם הטרור – כל אלה משתמשים בחלק גדול מהעסקאות שלהם במזומן".
עוד מסביר הבכיר, שגם במידה והשטר יבוטל, עלות הדפסת שטרות של 100 ו-50 שקל במקום שטרות ה-200, תעמוד על 150-200 מיליון שקל. אבל שבאוצר וברשות המיסים סומכים על כך שהמיסים שייגבו כתוצאה מהליך ה"גילוי מרצון" יהיו גבוהים דיים כדי לכסות על ההוצאות של בנק ישראל ושל הבנקים.
למרות התמיכה של גורמים בכירים ברשויות המס בביטול השטר, בנק ישראל נותר איתן בעמדתו. הבנק הדגיש כי שטר ה-200 שקל, כמו גם יתר השטרות והמטבעות, "ממשיכים וימשיכו לשמש כסדרם".
ההודעה הברורה של בנק ישראל נועדה להרגיע את השוק ולמנוע המשך של פעולות לא רצויות, כמו המרות מסיביות של שקלים למטבע זר. הבנק מקווה כי הבהרה זו תשים קץ לשמועות ולחששות שהתעוררו בציבור בעקבות הדיווחים על האפשרות לביטול השטר.