שרת התחבורה מירי רגב יוזמת מהלך להובלת החלטת ממשלה לביטול החלת אגרות הגודש, שאמורות להיכנס לתוקף בשנת 2026. כפי שנחשף בכנס התשתיות של גלובס בחודש מרץ האחרון, במשרד האוצר וברשות המסים עובדים על הכנת מכרז להחלת אגרות גודש, זאת לאחר שעם מינויה לתפקיד שרת התחבורה הורתה רגב להקפיא את ההכנות לפרסום המכרז במשרדה.

חוק אגרות הגודש עבר במסגרת חוק ההסדרים עתיר הרפורמות בשנת 2021, והוא אמור להיכנס לתוקף בשנת 2025 - ובסמכות שרי התחבורה והאוצר לדחות זאת בשנה אחת ל-2026. החוק עבר בתקופת הממשלה הקודמת, ותמורת הסכמת השרה דאז מרב מיכאלי לחקיקתו הובטחו תקציבי עתק לתחבורה הציבורית. אלו כללו תוספות שירות באוטובוסים בעלות של מיליארדי שקלים, ותוכנית חומש לתשתיות תחבורה ציבורית בעלות של מיליארדים נוספים. עוד נקבע כי הכנסות האגרה יופנו למימון תוספות שירות בתחבורה הציבורית, וכן כרכיב למימון הקמת מערכת המטרו בגוש דן - שלושה קווי רכבות תחתיות שיעברו מתחת ל-24 רשויות במטרופולין.

עם כניסת מירי רגב למשרד התחבורה במרץ אשתקד היא הביעה התנגדות נחרצת לחוק, והוקפא מכרז של חברת נתיבי איילון הממשלתית, הכפופה למשרד התחבורה, להתקנת שערי הכניסה למטרופולין ולתפעול הגבייה. באוגוסט של אותה שנה פרסמה רשות המסים מכרז לאיתור עובדים ליחידה חדשה הממונה על הנושא, שתעסוק בהתוויית המדיניות בתחום מסי התחבורה לרבות מסי נסועה ומס גודש.

"משרד האוצר יבצע"

בכנס התשתיות של גלובס במרץ אמרה סגנית החשכ"ל, אשרת דוד דקר, כי "אם משרד התחבורה לא יבצע את הפרויקט, משרד האוצר יבצע אותו. אנחנו בשנה איחור בגלל העיכוב באגרות הגודש. אין מקור מימון אחר". היא התייחסה לכך שחלק ממימון הקמת המטרו יגיע גם מהיטלים ואגרות, אך ציינה כי "הפרויקט נבנה מתוך הנחה שיהיו אגרות גודש. צריך להבין את הדבר הזה, יש חוק שלא מקוים. האוצר יהיה חייב לממן את הפרויקט הגדול ביותר במדינת ישראל".

ואכן בנורמרטור תוכנית התקציב התלת-שנתית האגרה נכללת, ותכניס לקופת המדינה בשנת 2027 כ-1.3 מיליארד שקל. לאחרונה פורסם בגלובס כי במשרד האוצר וברשות המסים צפויים לפרסם את מכרז התקנת שערי האגרה עד לסוף השנה הנוכחית כדי להספיק ולקיים את החוק.

כך, במשרדי הממשלה נקלעו למלכוד: האגרה מעוגנת בחוק שאיננו מקוים הלכה למעשה, היא מהווה חלק ממודל המימון של המטרו ושל התחבורה הציבורית, ופיתוח התחבורה הציבורית במטרופולין הותנה בהחלתה ובעלות של מיליארדי שקלים.

מנגד, שרת התחבורה הנחתה את משרדה שלא לקדם את ההיערכות לקיומו של החוק, וכעת היערכות זו מקודמת ללא מעורבות המשרד. מאחר שתוספות שירות באוטובוסים (כלומר תגבור תדירות וקווים) הותנו בהחלת אגרות הגודש, לא התקבל השנה תקציב כזה, למורת רוחה של רגב. כעת האגרה גם מקודמת בלעדיה, וגם משרדה לא נהנה מתקציב תוספות שירות - מצרך מבוקש מאוד על ידי הציבור, ובהתאמה, על ידי ראשי רשויות.

רגב צפויה לקדם מהלך לדיון ולביטול או לדחייה של החלת האגרה, וזאת לנוכח התנגדותה להחלת מס על מי שנכנסים למטרופולין. היא תטען שבעקבות המלחמה והמשבר הכלכלי לא נכון לגבות מס כזה, וגם אם כן מטילים מס צריך להקצות משאבים נוספים על אלו שסוכמו בעבר לתחבורה ציבורית. ואולם לא ברור עדיין מבחינה משפטית האם ניתן לדחות את כניסתו לתוקף של החוק באמצעות החלטת ממשלה.

שלוש טבעות בגוש דן

בכל אופן, מנגד, במשרד האוצר תומכים, בדיוק בגלל אותן סיבות, בהחלת אגרות הגודש: המלחמה והמשבר הכלכלי הם שמשאירים את הקופה ריקה, ומנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, אמר בראיון לגלובס כי יוטלו מסים במסגרת תקציב המדינה הבא, ולכן ניתן להעריך בקלות שבמשרד יתנגדו לביטול מסים מתוכננים. זאת במיוחד כשהמס מיועד למימון פרויקטי תשתית כמו המטרו, שהוצאתו לפועל תוסיף לצמיחת המשק. למס הגודש יש גם יתרונות תחבורתיים, שכן הוא יכול לרסן את הביקושים לתנועה ברכב פרטי אל מרכז המטרופולין בשעות העומס.

אגרות גודש נהוגות בלונדון ובשטוקהולם, ונועדו לשקף לנהגים את ההחצנות השליליות של שימוש ברכב פרטי.

במסגרת החוק נקבעו שלוש טבעות בגוש דן - פנימית, אמצעית וחיצונית, ואגרת הגודש תחול על מעבר ביניהן בבוקר, בין השעות 06:30 ל-10:00. כשכיוון הנסיעה הוא למוקד הגודש, התשלום בטבעות האמצעית והפנימית יעמוד על 10 שקלים (כל אחת), ואילו בחיצונית על 5 שקלים. בשעות 15:00 עד 19:00 יעמוד התעריף לשני הכיוונים על 5 שקלים בטבעות האמצעית והפנימית ועל 2.5 שקלים בטבעת החיצונית.

מלשכת רגב נמסר, כי "השרה מתנגדת למימון המרכז על חשבון שאר תושבי המדינה באמצעות מס הגודש. כוונת משרד האוצר לעקוף את משרד התחבורה במטרה להטיל את מס הגודש שתוכנן על ידי הממשלה הקודמת היא עיוות אשר מפלה לרעה את כלל תושבי המדינה ובפרט את הפריפריה. לא ייתכן שאנשים שמגיעים מדי יום מהפריפריה לעבוד ולהתפרנס במרכז, יממנו על גבם את תושבי המרכז.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס