רבים מאזרחי ישראל גויסו לשירות מילואים מאז פרוץ מלחמת חרבות הברזל בשבעה באוקטובר, ולעיתים אף יותר מפעם אחת. אותם מילואימניקים נאלצו לעצור את שגרת חייהם, חלקם בעלי משרות ועסקים פועלים, כדי להתגייס ללחימה ברצועת עזה. בחלוף החודשים, הנזק והמחירים האישיים הצטברו, ורבים מאותם מילואימניקים נאלצו להתמודד עם מצבים מורכבים במקום העבודה - ומול המעסיק. N12, בשיתוף עו"ד עודד הררי ממשרד בלטר, גוט, אלוני ושות' שמשרת בעצמו כחובש קרבי במסגרת המלחמה, ריכזה שאלות נפוצות שעשויות לסייע. המדריך אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

האם חייל מילואים שגויס במסגרת מלחמת "חרבות ברזל" זכאי לשמירה על מקום עבודתו?

כן, חייל מילואים שגויס במסגרת המלחמה זכאי לשמירה על מקום עבודתו. חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט - 1949 קובע, כי מעסיק מחויב לשמור על מקום עבודתו של עובד שגויס לשירות מילואים, למשך כל תקופת המילואים ולתקופה של עד 30 יום לאחר שחרורו מהשירות. במלחמת חרבות ברזל - ניתנה הוראת שעה שאף מאריכה את התקופה ל-60 ימים, שבהם החוק אוסר על פיטוריו של עובד מיום שחרורו.   

מהם התנאים לזכאות להגנה מפני פיטורים?

לפי הוראות החוק, הזכאות להגנה מפני פיטורים לאחר שירות מילואים חלה רק על עובדים ששירתו במילואים לפחות שני ימים רצופים.

האם מעסיק רשאי לפגוע בתנאי העסקתו של עובד (לדוגמה: הפחתת שכר, צמצום היקף משרה, שינוי בתפקיד וכיו"ב) במהלך שירות המילואים או לאחר חזרתו משירות המילואים?

אסור למעסיק לפגוע בתנאי העסקתו של עובד במהלך שירות המילואים ובמשך 60 ימים לאחר חזרתו.

האם קיימת אפשרות לפיטורי עובד או לפגיעה בתנאיו במהלך התקופה המוגנת?

החוק והוראת השעה אוסרים על פיטוריו ו/או על פגיעה בתנאי העסקתו של משרת מילואים בתקופת שירותו, ולמשך 60 ימים לאחר סיומו, אלא אם כן מקבל המעסיק היתר מיוחד מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון. היתר זה יינתן רק במקרים חריגים. לצורך קבלת ההיתר, על המעסיק להראות כי הפיטורים או הפגיעה בתנאי העסקתו של העובד אינם קשורים לשירות המילואים. הפיטורים או הפגיעה בתנאי העסקתו של העובד צריכים להתבצע בתום לב ועל בסיס סיבה מוצדקת שאינה קשורה לשירות המילואים עצמו.

לוחמי צה"ל פועלים ברצועת עזה (צילום: חדשות 12)
לוחמי צה"ל פועלים ברצועת עזה | צילום: חדשות 12

אילו אפשרויות עומדות בפני עובד שפוטר על ידי מעסיקו או שחלה פגיעה בתנאי העסקתו במהלך שירות המילואים או במהלך 60 הימים לאחר סיום השירות?

במקרה של פיטורים או פגיעה בתנאי העסקתו של העובד במהלך שירות המילואים במהלך 60 יום לאחר סיום שירותו על ידי המעסיק, העובד רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק באמצעות הדרכים הבאות

  • ועדת התעסוקה במשרד הביטחון - בהתאם לכך, הוועדה יכולה לפעול בדרכים הבאות: מתן צו המורה למעסיק להשיב את העובד לעבודתו, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע. פיצוי כספי בסכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע במשק בהתאם לסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, שעומד בשנת 2024 על סך של 12,379 שקלים או בהתאם לשכרו של העובד, לפי הגבוה מבניהם (הוועדה רשאית לשנות את סכום הפיצוי מטעמים מיוחדים שינומקו על ידה). מתן צו משולב, במסגרתו רשאית ועדת התעסוקה להורות למעסיק להשיב את העובד לעבודתו ובמקביל לפסוק לו פיצויים. במקרה כזה, סכום הפיצויים שיקבע על ידי ועדת התעסוקה יהיה בהתאם לנזק שנגרם לעובד, תוך שקילת שיקולים כגון: הפסד שכר עבודה, נזקים כספיים אחרים עקב הפסד השכר, פגיעה בשמו הטוב או במוניטין של העובד ועוגמת הנפש שנגרמה לו, פסיקת הוצאות לעובד בשל ההליך שניהל אל מול המעסיק בפני ועדת התעסוקה.
  • בית הדין לעבודה - זאת, מכוח הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988, שקובעות כי מעסיק לא יפלה את עובדו מחמת שירותו במילואים, קריאתו לשירותו מילואים או בשל שירותו הצפוי של העובד במילואים.
  • מנהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה - המנהל אחראי, בין היתר, על אכיפתם של חוקי העבודה, לרבות, חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה). במסגרת סמכותו מבצע המנהל חקירות פליליות נגד מעסיקים שחשודים בהפרת חוקי העבודה והוא מוסמך להטיל עליהם קנסות מנהליים ואף להמליץ, במקרים חמורים, על הגשת כתבי אישום לבתי הדין לעבודה.

האם מותר לפטר בני זוג של משרתי מילואים בשל גיוס למילואים או בשל קריאה למילואים או צפי לשירות מילואים?

חל איסור לפטר בני זוג של משרתי מילואים בשל גיוסם למילואים או בשל קריאתם למילואים או בשל צפי לזימונם למילואים, וזאת כאשר לבני הזוג יש ילד משותף מתחת לגיל 14 או מתחת לגיל 21 כאשר מדובר בילד עם צרכים מיוחדים.

האם חייל מילואים שגויס זכאי לתשלום שכר בגין ימי המילואים מהמעסיק?

חיילי מילואים זכאים לקבלת תשלום עבור ימי שירות המילואים מהביטוח הלאומי. עם זאת, תשלום זה הוא במקום שכר מהמעסיק, שמשולם לעובדים שכירים באמצעות המעסיק.

במקרה שבו סכום תגמולי המילואים שהמוסד לביטוח לאומי העביר למעסיק גבוה משכר העובד - למי שייכים הכספים העודפים?

הכספים העודפים שייכים לעובד ועל המעסיק להעבירם לעובד במועד תשלום השכר.

מהן זכויותיו של עובד שגויס לשירות מילואים בנוגע לחופשה שנתית וביצוע הפרשות פנסיוניות?

עובד שגויס לשירות מילואים, זכאי לשמירה על זכויותיו בנוגע לחופשה שנתית, ולהמשך ביצוע הפרשות לקרן הפנסיה ו/או לקרן השתלמות על ידי המעסיק בגין תגמולי המילואים המשולמים לעובד. ימי שירות המילואים אינם גורעים ממכסת ימי החופשה של העובד. נוסף על כך, ימי שירות המילואים נחשבים כימי עבודה לכל דבר ועניין לצורך צבירת ימי חופשה שנתית ואף לצורך צבירת זכויות נוספות, שמחושבות בהתאם לוותק העבודה של העובד.

האם חייל מילואים שגויס במסגרת מלחמה זכאי להטבות מיוחדות?

כן, חיילי מילואים יכולים להיות זכאים, בהתקיימם של תנאים מסוימים, להטבות נוספות כמו פטור מלא או חלקי מתשלומים שונים (כגון תשלומי ארנונה, הנחה ברישיון רכב ועוד), לרבות, לתשלום מענקים בגין שירות מילואים ממושך (מענק הוצאות אישיות, מענק כלכלת הבית, מענק משפחה להורה לילד עד גיל 14, מענק משפחה מיוחדת), סיוע כלכלי והקלות נוספות. יש להתייעץ עם הגורמים המוסמכים כדי לברר את כלל ההטבות והזכויות המגיעות למשרתי המילואים בהתאם למצב האישי ולפנות לגורמים הרלוונטיים, כגון: הרשות המקומית, קרן הסיוע שתפקידה לתת פתרון משלים לחיילי מילואים שנפגעו באופנים שונים עקב שירותם ועוד.

האם משרת מילואים יכול לעבוד אצל המעסיק שלו במהלך שירות המילואים והאם הוא זכאי במקרה כזה לקבלת תגמול מהמוסד לביטוח לאומי בגין ימי המילואים?

כן, חוק הביטוח הלאומי קובע כי יש לשלם לעובד שמשרת במילואים תגמולי מילואים גם אם הכנסתו לא פחתה בגלל השירות. עובד שעבד ביום מסוים וביצע שירות מילואים מעבר לשעות עבודתו, או שירת בימי המנוחה השבועית שלו, זכאי לקבלת שכר עבודה מהמעסיק וכן תגמולי מילואים מהמוסד לביטוח לאומי, שישולמו באמצעות מעסיקו במועד תשלום השכר.

האם תקופת שירות המילואים נחשבת כחלק מהתקופה הנדרשת לצורך קבלת דמי אבטלה?

כן, החוק קובע כי זמן השירות במילואים נחשב בתקופה הנדרשת לקבלת דמי אבטלה. המשמעות היא שאם במהלך תקופה זו העובד היה זכאי לשכר מהמעסיק שלו או לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי עבור ימי המילואים, היא תיחשב כחלק מהתקופה הנדרשת. משמעות הדבר היא שאם עובד סיים את עבודתו ובמהלך התקופה הנדרשת לצורך קבלת דמי אבטלה (לרוב 12 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים לפני הפסקת העבודה) הוא נקרא לשירות מילואים, תקופת המילואים תיחשב כחלק מהתקופה הנדרשת.