בעקבות החלטת שר הביטחון להוציא צווי גיוס ל-3,000 חרדים, עלה יו"ר וועד הישיבות הרב קופמן לביתו של מנהיג הציבור החרדי הרב דב לנדו בכדי להתייעץ עימו כיצד יש לפעול מול הצבא. שם, הרב לנדו תקף בחריפות את החלטתו של גלנט: "מדינה שמגייסת את בני הישיבות אין לה זכות קיום. בשעת מלחמה רוצים לקחת את הזכות של לומדי התורה - זאת התאבדות מוחלטת".
הרב הוסיף: "ברגע שאין הסדר והצבא במלחמה נגדנו, מה הטעם להתייצב? בשביל מה? בכל דבר הממשלה הזאת נגדנו". בסיום הפגישה אמר לנדו לקופמן להעביר את עמדתו לרבנים הספרדים והחסידים בכדי שתהיה עמדה אחידה בעניין.
עוד בנושא ב-N12:
• בכיר האוצר מזהיר: "חוששים ממתווה גיוס החרדים שמגבש צה"ל"
• כמה ימי מילואים כל ישראלי יחסוך אם החרדים יתגייסו: החישוב
• הממשלה מקדמת "תמריצים כספיים" לגיוס חרדים לצה"ל - מה זה?
מוקדם יותר, פרסמנו כי מחקר של גבריאל גורדון מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה ש-36% מבני הישיבות בגיל 21 עבדו בשנה האחרונה. לפי הנתונים, חלק מאותם בני ישיבות בגיל 21 עבדו פעם אחת במהלך השנה, חלקם עבדו כמה חודשים וחלקם עבדו 12-10 חודשים. מדובר במשרות חלקיות בהכנסה נמוכה, אבל בכל זאת בניגוד להתחייבות שלהם. בגיל 25 שיעור העובדים מקרב בני הישיבות שהצהירו שתורתם אומנותם כבר מזנק ל-45%.
מחבר המחקר גורדון מציין כי גברים הבוחרים ללמוד בישיבות חותמים על "תצהיר בדבר לימודים תורניים", שבו הם מתחייבים שלא לעבוד לפני גיל 22. האפשרות לעבוד נפתחת בפניהם מגיל 22 ומעלה, ובלבד שהלומד נשוי, ורק מעבר לשעות הלימודים בישיבה. כלומר, כל עוד בן הישיבה אינו נשוי, אסור לו לצאת לעבוד גם אחרי גיל 22. החל מגיל 26, המכונה גיל הפטור, גברים חרדים רשאים לעבוד ללא התניות הקשורות לשירות צבאי.
ממצאי המחקר מבוססים על הכנסות מדווחות שמגיעות ממאגרי מידע של הממשלה - רשות המיסים, רשימת תלמידי הישיבות ומרשם האוכלוסין. הצלבת הנתונים, שנכונים לשנת 2022, מראה שיש שיעורים ניכרים מתלמידי הישיבות שהתחייבו שתורתם אומנותם, מקבלים פטור משירות צבאי וקצבאות - ובכל זאת יוצאים לעבוד. גורדון מוסיף כי מאחר שהמחקר מבוסס על נתוני עבודה מדווחת, סביר להניח שמדובר בהערכת חסר ביחס למתרחש במציאות, וכי חלק מהתלמידים עובדים בעבודה לא מזדמנת ולא מדווחת, מה שמכונה "עבודה בשחור".
"לא מדובר בבודדים או בקבוצות שוליים. וצריך לקחת בחשבון שככל הנראה יש עוד רבים שעובדים בשחור", אומר על הממצאים נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר. "המסקנה ברורה: חרדים רבים ניצלו את הפטור, יצאו לעבוד בניגוד לחוק ולא התגייסו לצה"ל שמאד זקוק לחיילים".
כששר הביטחון יואב גלנט אישר לצה"ל להתחיל לגייס חרדים, הוא כיוון לגיוס מתוך הציבור הזה, של בני הישיבות יוצאים לעבוד. עובדה זו, של מיקוד הגיוס מקרב הציבור החרדי העובד, זכתה היום לביקורת מצד הממונה על התקציבים באוצר, שם מעוניינים לדרבן את שילוב החרדים בשוק העבודה.
הממצאים העיקרים מהמחקר
- למרות איסור מפורש בחוק, מעל שליש (36%) מבני הישיבות בגיל 21 עבדו לפחות פעם אחת בתעסוקה מדווחת במהלך השנה. כך גם כשליש מבני הישיבות בגיל 20, כ-28% מבני הישיבות בגיל 19 וכחמישית מגיל 18.
- כמעט מחצית מבני הישיבות בגיל 25 עבדו לפחות פעם אחת במהלך השנה בתעסוקה מדווחת. שליש מבני גיל זה היו מועסקים בחודש ממוצע בשנה קלנדרית.
- גובה שכרם של בני ישיבה בגיל 19-18 שעבדו בתעסוקה מדווחת עמד על כ-2,200 שקל. שכר זה עולה בהדרגה עד 4,200 שקל בחודש בגיל 25.
- מניתוח גובה השכר, היקף המשרה של בני ישיבות בגילי 18–20 שעבדו בתעסוקה מדווחת היה 40%. היקף המשרה של בני ישיבות בני 21 קפץ לכחצי משרה.
- בהנחה שמדובר בשכר מינימום, בקרב הלומדים בישיבות בני 23 עלה היקף המשרה ל-62%, בקרב בני 24 ל-69% ובקרב בני 25 ל-72%.
- החודשים שבהם התעסוקה הייתה הגבוהה ביותר הם נובמבר ודצמבר, שבהם אין חופשה כלל לבני הישיבות.
- בני 18 עבדו בממוצע 4.4 חודשים בשנה, בני 21 עבדו בממוצע 7.1 חודשים בממוצע בשנה ובני 25 עבדו בממוצע 8.7 חודשים בשנה.
- חמישית מתלמידי הישיבות בני 25-18 שעובדים מועסקים בענף החינוך. חמישית נוספת מועסקים בענף המכירות ותיקוני כלי רכב, ועוד 8% – בענף "שירותים אחרים", הכולל שירותי דת.
- כמחצית בלבד מהעובדים בגיל 22 הם נשואים. כלומר, מחצית מבני הישיבות העובדים בתעסוקה מדווחת עושים זאת בניגוד לחוק.
