בואו נודה על האמת – תביעות בבית משפט הן חתיכת ניגו'ס. כן, גם תביעות קטנות. ולמרות שפעמים רבות יש לנו עילה לתביעה, רובינו לא טורחים אפילו להגיש כזו. המחשבה על הזמן, הטירחה, והבירוקרטיה, גורמים לנו לוותר בקלות על עוולות שנעשות לנו, ונעשות לא מעט. אולי אם היינו עומדים על הזכויות שלנו יותר, דברים היו משתנים לטובה?
רואי מעוז הוא לא מאלה שהחליטו לא לוותר, ותבע בתביעות קטנות את חברת האוטובוסים מטרופולין. לאחר שהאוטובוס שחיכה לו לא הגיע, הוא נאלץ לקחת מונית כדי להגיע לפגישה בזמן, ושילם עבור התענוג 102.90 שקל, במקום שישה שקלים של נסיעה בתחבורה ציבורית. רואי ביקש מחברת מטרופולין החזר על עלות המונית, פיצוי על היעדרו של האוטובוס, אבל החברה סירבה. אז הוא תבע אותה.
מעוז, בן 38 מתל אביב, עוסק בתחום המדיה וידאו, לא חשש להגיע לבית המשפט. פסק הדין על התביעה התקבל ב-8.9.24, ובו החלטה שמטרופולין תידרש לשלם למעוז 500 שקל
הכל התחיל כשמעוז חיכה ברעננה לקו 48 שיביא אותו לפגישה חשובה ברחוב אבן גבירול בתל אביב. אלה היו שעות ערב מוקדמות, ומעוז מצא את עצמו בעיר שהוא לא מכיר. הוא הגיע לתחנה מוקדם, ועקב אחר התקדמות קו האוטובוס באפליקציה הייעודית. "ראיתי במפה של האפליקציה שהאוטובוס קרוב, אבל שהוא לא מתקדם", מספר מעוז. "אני לא מהאזור, אז הסתמכתי על מה שהאפליקציה מראה. בשלב מסוים האוטובוס נעלם מדיווח ה-GPS. בדקתי באתר האינטרנט של מטרופולין, כדי להבין אם יש מידע על בעיה באוטובוס או בקו, אבל לא הייתה שום אינפורמציה באתר".
מעוז, שהבין שהזמן לא לטובתו, התקשר למרכז השירות הטלפוני של החברה בכדי לקבל אינפורמציה – אבל לא היה שם שום מענה. "בשלב הזה, כשאני מחכה כבר כשלושת רבעי שעה, האוטובוס עדיין לא הגיע ולא הייתה שום אינדיקציה שהוא או אוטובוס אחר באותו קו יגיעו", הוא מסביר. "הבנתי שכדי לצמצם את הנזק שנגרם ועלול להיגרם לי, שאני חייב להזמין מונית כדי שאאחר כמה שפחות".
המונית עלתה 102.90 שקל. מעוז הגיע לפגישה, ויומיים אחרי התקרית יצר קשר עם שירות הלקוחות של חברת האוטובוסים. "שלחתי מייל למטרופולין וביקשתי שיחזירו לי את עלות המונית. ביקשתי רק את מה ששילמתי כי נאלצתי לקחת מונית בגלל שהאוטובוס לא הגיע, לא ביקשתי מעבר, נניח על הלחץ ועוגמת הנפש. אלא רק על המונית. הם הסכימו לתת לי שובר ל-BUYME על סך 50 שקל. לא הבנתי מה הקשר שובר, הוצאתי 103 שקל ואני רוצה את הכסף בחזרה".
מגיע לנו שירות טוב יותר
על פי הרשות לתחבורה ציבורית, במידה שקו אוטובוס סדיר לא הגיע, חברת האוטובוסים מחויבת לשלוח אוטובוס חלופי. וזו לשון החוק: "תקלות באוטובוסים הן אחת הסיבות לפגיעה אפשרית באיכות השירות בתחבורה הציבורית בשל השפעתן, הן על מפעיל השירות והן על המשתמש בשירות. לצורך מתן מענה מהיר ויעיל לתקלות, המפעיל מחויב להחזיק רזרבה תפעולית במיקומים שונים בתחום האשכול. מטרת נוהל זה היא להסדיר את התנהלות המפעיל והטיפול בנוסע במקרה של אוטובוס תקול בתחילת נסיעת שירות או במהלכה".
במילים אחרות – תקלה אינה פוטרת את חברת האוטובוסים מלתפעל את הקו, וקו סדיר לא יכול פשוט שלא להגיע. מטרופולין, שהודיעו שהייתה תקלה באוטובוס, היו צריכים לדאוג לנסיעה חלופית עבור הנוסעים. "הם הודו שהאוטובוס לא הגיע, אבל סרבו להחזיר את הכסף", אומר מעוז, "אז החלטתי ללכת לתביעות קטנות".
ואם כבר הוא נאלץ לפנות לערכאות משפטיות, מעוז תבע את החברה על 850 שקל. "100 שקל של המונית 50 שקל תשלום על התביעה. כל השאר על עוגמת הנפש והזמן שלי. לא תבעתי אותם על אלפי שקלים".
בחברה הגישו כתב הגנה, ובין היתר טענו שמעוז לא הוכיח שהוא היה בתחנה. "זה כמובן מופרך לחלוטין", הוא אומר. "הם גם כתבו שהייתי צריך לקחת קו אחר, אבל אפילו לא כתבו איזה קו. אפילו האפליקציה לא הציגה אפשרות לקו אחר. אחר כך הם טענו שהייתה תקלה באוטובוס חצי שעה אחרי תחילת הנסיעה, כשבהתחלה אמרו שזה קרה תשע דקות אחרי התחלת הנסיעה. ככה שהיה להם מספיק זמן לשלוח אוטובוס אחר כמו שהם מחויבים בחוק".
נשמע שהם הצליחו להרגיז אותך.
"הייתה לי תחושה שהם לא מבינים את האחריות שלהם. ברור שתקלות קורות, אבל הם מחויבים לתת פתרון. תירוצים כמו לא היו נהגים או לא היו מספיק אוטובוסים, הם לא סבירים. חלק מהנוהל הוא להחזיק רכבים ונהג חליפי למקרים כאלה".
הדיון בבית המשפט היה קצר מאוד. לאור הטענות הלא סבירות של מטרופולין, השופט הציע בשלב מסוים פיצוי של 500 שקל. "זאת הייתה התפשרות מבחינתי, אבל שחררתי. לא רציתי לקחת עוד זמן לבית המשפט".
אז אתה דון קישוט כזה?
"אני לוחם צדק בדרכי. יצא לי להיות בתביעות קטנות, זה כמו שריר כזה שצריך להפעיל מדי פעם. אחרי שעשית תביעה אחת או שתיים, אתה רוכש יותר בטחון. זה נכון שזה לוקח זמן, אבל כל פעם שזה מצליח אני מנסה להפיץ את זה. במקרה, הפוסט הזה זכה לתהודה. זה חשוב שאנשים לא יהססו לתבוע על העוולות, בתקווה שבסופו של דבר זה יביא לשינוי, וחברות האוטובוסים במקרה זה, יבינו שראוי שיתנו שירות טוב, ותחבורה ציבורית טובה יותר".
מעוז מבהיר שזה לא העניין של הכסף. "זה לא על ה-500 שקל, אלא על לעמוד על הזכויות הצרכניות שלך, ולא רק בתחום התחבורה הציבורית. זה קצת כמו שיעור בצרכנות או אזרחות. הטענה שלהם שהייתי צריך לקחת אוטובוס אחר היא טענה שלא יכולה לתפוס מול אנשים מבוגרים או חרדים שלא יודעים להתנהל מול האפליקציות. הם יודעים את מספרי האוטובוס שיביאו אותם מנקודה אחת לשנייה. זהו. לסבתא שלי אין סמארטפון. גם לא כל אחד יכול לקחת מונית. ואם אתם לא עומדים בתנאי הזיכיון שלכם, כי אתם אמורים לשלוח אוטובוס חליפי תוך רבע שעה, בטח במקום שבו המסופים קרובים – אתם שולחים אנשים לכל מיני הרפתקאות שלא כל אחד יכול לעשות. זה גם נותן לי דרייב להילחם".