רה"מ נתניהו הנחה את שר האוצר, נגיד בנק ישראל, מנכ"ל משרד רה"מ, וראשי רשות המסים והמטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, לכנס דיון לביטול שטרות ה-200 שקל, במהלך שעשוי לסייע למלחמה בהון השחור ועל־פי מציעיו - לגביית מסים נוספת של מעל 20 מיליארד שקל בשנה. זאת, בהמשך להבטחה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להיאבק בהון השחור.
על־פי גורמים המעורים בנושא, ישנה תמיכה נרחבת של גורמי המקצוע במהלך: "ראש רשות המסים עו"ד שי אהרונוביץ' מאוד מחובר לזה. המשקל והדחיפה שלהם בעניין היא כנראה זו שמביאה לקידום מהיר כל כך של הנושא. הרשות הרי דוחפת כבר שנים לכיוון צמצום השימוש במזומן. גם ראש הרשות להלבנת הון עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי תומכת, וגם בדרגים המקצועיים במשרד האוצר שומעים תמיכה בעניין".
על־פי ההצעה, מוצעים שלושה צעדים עיקריים למאבק בהון השחור: הצעד הראשון וה"צבעוני" ביותר הוא, כאמור, ביטול שטרות ה־200 שקל, שעל־פי בנק ישראל מהווים קרוב ל־80% משווי השטרות המוחזקים בידי הציבור. בנק ישראל יכריז שתוך זמן קצר, שטרות אלו מבוטלים ולא יוכלו לשמש יותר כמטבע עובר לסוחר, ואנשים המחזיקים בהם יצטרכו להגיע לבנקים ולהחליפם בשטרות אחרים, או להפקיד אותם בחשבון הבנק שלהם. לדברי המציעים, "המהלך יאפשר צמצום דרמטי של כמות המזומנים במחזור ויאלץ מעלימי מס להיחשף, לדווח ולשלם לאוצר המדינה על מנת להחליף את הכספים, להפקידם - או להפסידם".
השלב הבא הוא מהלך גילוי מרצון, שיאפשר למי שמחזיק בכמויות מזומן גדולות להפקיד אותן בצורה מיידית, תוך "חסינות מאישומים פליליים לגבי אי־הדיווח על הכנסות, ותשלום מס מופחת ללא קנסות". כך, אומר ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, שחתום על המסמך, "השיפוצניק שהעלים מס עד כה יאלץ להפסיק לצבור מזומן, ויהיה לו מקל וגזר כאחד להתחיל ולשלם מסים כחוק". בטווח הארוך, הם שואפים להגיע לחברה חסרת מזומן לחלוטין. לדבריהם, כל המהלכים צריכים להיעשות בו זמני, אחרת "ההון השחור יעבור ממקום א' למקום ב'" - כך על פי נורית זאבי, מהנדסת ויזמת ומהחתומות על המסמך.
אחת הביקורות על ההצעה - הפגיעה בפרטיות
עם זאת, ישנה גם ביקורת על ההצעה. דבר ראשון, ההנחות שהם מציינים במסמך לגבי סכומי המס שייגבו הן אופטימיות למדי, שכן ניתן להעלים מחדש חלק מההון באמצעות מעבר לשטרות אחרים, חפצי ערך או מטבעות דיגיטליים מבוזרים כמו ביטקוין. אך לדברי המציעים, "שווי שטרות ה-100 שקל במחזור היא חמישית בלבד מזו של ה-200. בנוסף, כשאתה ארגון פשע, אתה צריך להתחיל להזיז חבילות של 100 - וזה מתחיל ליצור יותר טביעת אצבע מודיעינית. וכן, זה דורש מבנק ישראל לא להרחיב את כמות שטרות ה-100 במחזור, מה שיוביל לכך שהם יהיו פחות זמינים, ואנשים יאלו להשתמש יותר באמצעים דיגיטליים". לגבי ביטקוין, הם אומרים: "בוא נראה את ארגוני הפשע מתמחים בביטקוין ואת החיילים שלהם משלמים בביטקוין בגן הילדים ובסופר".
ביקורת נוספת על הצמצום הדרמטי של השימוש במזומן היא הפגיעה בפרטיות, שכיום המזומן מאפשר - גם במקרים לגיטימיים. "כן, החירות היא חשובה והיא כוללת גם זכות לפרטיות", אומרים המציעים, "אבל בעולם דיגיטלי בו כל ההעברות מתקיימות קודם כל כביטים בבנק, יש מעט עסקאות נורמטיביות במזומן. הפרטיות ברובה מתה כבר לפני עשרות שנים, ותרמנו אותה לכל התאגידים". אמנם הם מודים כי "יש כאן נזק לפרטיות שנשארה", אך לדבריהם, "כששוקלים את העלות מול התועלת הגדולה במלחמה בהון השחור ובארגוני הפשע, זה שווה את זה".