בנק הפועלים אפשר למ' פנסיונרית בת 70, אחות לשעבר בקופת חולים, לקחת יותר מ-30 הלוואות בתקופה של פחות משנתיים. ההלוואות, שניתנו בריביות גבוהות, לעיתים אף שלוש בשבוע אחד, הובילו אותה לחובות של כחצי מיליון שקלים. "נהרסו לי החיים", היא סיפרה ל-N12.
מ' ובעלה, שניהם פנסיונרים המתגוררים בדירה שכורה, מתקיימים מדמי הפנסיה החודשיים שלהם ומקרן השתלמות שחסכו במהלך שנות עבודתם. הסיפור החל בשנת 2021, כאשר מ' יצאה לפנסיה וגילתה מינוס קטן בחשבונה. בעקבות פרסומים שונים שקיבלה מהבנק בהודעות טקסט, המציעים הלוואות מהירות, היא החליטה לקחת הלוואה דרך אפליקציית בנק הפועלים, בו היא לקוחה ותיקה מזה עשרות שנים.
תהליך לקיחת ההלוואה היה פשוט ומהיר, דרך מספר לחיצות בטלפון הנייד. מ', שעברית אינה שפת האם שלה, לא קראה את האותיות הקטנות ולא הבינה את משמעות הריביות שתצטרך לשלם על ההלוואה. כשנכנסה למינוס בבנק בעקבות ההחזרים החודשיים על ההלוואה הראשונה, היא לקחה הלוואה נוספת דרך האפליקציה. במהרה, מצאה את עצמה במעגל של נטילת הלוואות כדי לכסות הלוואות קודמות.
בתה של מ', א', מספרת: "היא לא דמיינה ולא רצתה בחיים להגיע לסכום כזה של הלוואות, אבל בגלל שזה היה כל כך קל ונגיש, היא לקחה עוד ועוד כדי לכסות את הבור שהלך וגדל. ככה ההלוואות הלכו וגדלו ואיתן הריביות הגבוהות. אין ספק שיש פה עניין של אחריות אישית בסיפור הזה, אבל זה היה כדור שלג שלא ניתן לעצור אותו. היא קיבלה צו עיקול מהבנק וחובות שהגיעו לחצי מיליון שקלים, ואף אחד מהבנק לא התקשר אליה, אולי משהו לא בסדר, אלא רק אפשרו לה לקחת עוד".
מבול ההלוואות: כשהקליק הופך לחוב
החל משנת 2021, מ' לקחה בממוצע שלוש הלוואות בחודש מבנק הפועלים, בסכומים שנעו בין 4,000 ל-30,000 שקלים. בחודשים יולי ואוגוסט 2021, למשל, היא לקחה שלוש הלוואות שונות בהפרש של ימים ספורים בכל חודש, בסכומים שנעו בין 4,000 שקלים לעשרת אלפים שקלים. גם בתחילת שנת 2022 המשיכה לקחת הלוואה מדי חודש, בסכומים של 3,000 עד 35,000 שקלים. בסך הכול, צברה הלוואות בהיקף של כחצי מיליון שקלים.
במקביל, כדי לכסות את החובות שנוצרו בעקבות ההלוואות הבנקאיות, מ' לקחה עוד 15 הלוואות דרך כרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים. למרות שהבנק יכול היה לראות את היקף ההלוואות שמ' לוקחת, את גילה ואת העובדה שהיא פנסיונרית ללא הכנסה קבועה גבוהה, הוא לא פעל לבדוק את מצבה או להגביל את נטילת ההלוואות. יתרה מזאת, הבנק המשיך לשלוח למ' הצעות להלוואות חדשות, אפילו לאחר שצבר מידע על 15 ההלוואות החוץ-בנקאיות שלקחה.
"ההורים צריכים עכשיו להישען על הבנות כדי לשרוד את החודש"
בנותיה של מ' ניסו להגיע להסדר הטוב ביותר האפשרי וביקשו לבטל את עמלות הבנק בחשבון הוריהן. "זה הכי בסיסי היום, כל לקוח חדש מקבל פטור מעמלות בנק. אבל פה לא הסכימו", הן מספרות. בסופו של דבר, אחת הבנות לקחה על עצמה הלוואה כדי לכסות את חובות הוריה, והבנק הסכים להוריד את עמלות הבנק ב-50%. "ההורים שלי, שהיו פנסיונרים עצמאיים שחיו מהכסף שעבדו בשבילו כל החיים, צריכים עכשיו להישען על הבנות שלהם כדי לשרוד את החודש," אומרת הבת בצער.
ד"ר אלכס קומן, פרשן כלכלי בכיר ומרצה במכללה האקדמית תל אביב-יפו, מציין כי המקרה מעלה שאלות נוקבות לגבי גבולות האחריות של בנקים במתן אשראי. הוא מפנה למסמך שהוציא בנק ישראל בשנת 2018, המתייחס לנושא זה. קומן מזהה שני כשלים עיקריים במקרה זה: ראשית, שיווק אגרסיבי לאוכלוסייה מבוגרת המתקשה להחזיר הלוואות, באמצעות הודעות SMS או דרך אפליקציית הבנק. שנית, אי הפעלה של מנגנוני בקרה למניעת שקיעה בחובות שהלקוח לא יוכל לעמוד בהם.
קומן מדגיש כי בנק ישראל בחר להחריג קבוצות מסוימות, כמו צעירים מאוד, מבוגרים, או אנשים עם בעיות כלכליות, שיש להתייחס אליהם באופן שונה במתן הלוואות ובשיווק שלהן. "נראה כי פה זה לא קרה", הוא מציין. הוא מוסיף כי בעוד שבקשת הלוואה בסניף הבנק כרוכה בבדיקה כלכלית וקוגניטיבית של הלקוח, האפליקציה מהווה פרצה בכך שהיא מאפשרת לקיחת הלוואות ללא בקרה אנושית.
קומן מציע כי על הבנקים לבדוק את היחס בין ההון להלוואה ואת יכולת ההחזר של הלקוח. הוא ממליץ על הגדרת מדרגות סף שמעבר אליהן יש לבצע בדיקה נוספת, בדומה לנהלים נגד הלבנת הון. "מה שקרה פה, זה כל כך מקרה קשה, במיוחד שהיא אישה נורמטיבית, אחות בקופת חולים" , הוא מסכם.
בנק הפועלים מסר בתגובה: "מחמת הסודיות הבנקאית לא נוכל להתייחס לגופו של עניין. ככלל, הלוואות ניתנות בהתאם ליכולת ההחזר של הלקוח ועל פי בקשתו. הבנק נמצא בקשר עם הלקוחה על מנת לסייע לה".
לפניות לכתבת: avivitm@ch2news.co.il